שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
לכבוד ראש חודש ניסן יום הולדת רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א אנחנו מגישים בפניכם תגלית היסטורית על בניית המציבה על הציון הקדוש באומן: המציבה המוגבהת הראשונה על הציון הקדוש נבנתה על ידי הרב ברלנד ותלמידיו, שסחבו את אבני השיש מירושלים עד אומן! • ר' עופר בלטי מי שארגן את אבני השיש ומשתתפי הנסיעה חוזרים למסע הקדוש והמיוחד
תשנ"א. המצבה הראשונה, מירושלים לאומן.
בשנת תש"ן קרס מסך הברזל ונפל בקול דממה דקה שהרעישה את העולם, מיד לאחר נפילת המסך והקמת מדינת אוקראינה העצמאית נתלכדו חסידי ברסלב ובראשם מורינו הרב ברלנד שליט"א שכידוע היה המוביל בכל הנסיעות בשנים שקדמו, ופעל בלי סוף בכל השלבים. והחלו לפעול לשיקום הציון ולהכנת התשתית לקיבוץ הקדוש על ציון רבינו ז"ל.
מגיעים אינטנסיביים עם שלטונות אוקראינה נעשו כדי לרכוש את השטח. ובד בבד החלו בפעולות כדי להקים מציבה על הציון הקדוש. באותן שנים מי שהיה מנהל התחזוקה בישיבת שובו בנים בעיר העתיקה, היה ר' עופר בלטי (אחיו של הרה"ח ר' יעקב). הוא עסק אז בבניית המקווה בישיבה, שכן הערבים שהחלו במלאכה חזרו בהם ולא גמרו את הבנייה. ר' עופר ואביו (ז"ל) לקחו על עצמם את המלאכה, ואכן סיימו את הבנייה על הצד הטוב ביותר.
ומאחר והרב ברלנד ראה את התמחותו בבניה, הוא פנה אליו וביקש ממנו שישיג שיש לבניית המציבה של ציון רבינו הקדוש, וכפי שר' עופר עצמו סיפר בראיון מיוחד למגזין "התחדשות" ואנו מביאים בפניכם את סיפורו:
"זה היה לפני שלושים שנה, הייתי אז מנהל התחזוקה של שובו בנים הרב ברלנד פנה אלי ואמר לי לארגן שיש לבן בגובה של שלושים ס"מ. את הגודל של האורך והרוחב הרב ברלנד גם אמר לי לפי מה שקיבל איך שצריך להיות גודל הציון שני מטר על שמונים, והגובה של ה-30 ס"מ, הרב ברלנד אמר, כדי שגם יוכלו להשתטח על הציון, ומצד שני שיהיה הכר מכובד לציון. הלכתי ל"שיש בית ישראל" הזמנתי שיש לבן איטלקי, בנינו לזה ארגזי עץ כדי שיוכלו לסחוב את זה, כל פלטה בארגז מצופה בקלקרים כדי שלא ישבר, לקח לנו כמה ימים לארגן את זה.
אז לא היתה טיסה ישירה מישראל לקייב ונסעו דרך מדינות אחרות. אני עצמי לא הייתי שותף למסע עצמו אלא רק להכנת השיש לציון".
"אז לא היו מאורגנים באומן, זה היה השנה הראשונה אחרי שנפל מסך הברזל, לא ידעו כלום, ואפילו אוכל והכל הביאו רק מהארץ. עדיין לא היה כזה מושג לקנות שם מגוי דברים".
המסע לבניית המציבה בראשות מורנו הרב ברלנד
השותפים למסע המיוחד, תלמידי הרב ברלנד חוזרים למסע הקדוש:
ר' דוד בן ישי: "זה היה בשנת תשנ"א הכל עדיין היה אז באפילה גמורה, הכל נעשה בצורה מאוד חשדנית ומאוד נסתרת, בחשדנות ובעוינות, לא היה את המצב של היום שהכל פתוח, האוקראינים חשדו, לא הייתה איתם תקשורת טובה. היינו כל הזמן תחת פיקוח צמוד, אז היו חייבים להביא את זה מהארץ".
"זה היה באמצע השנה נסענו דרך רומניה כלומר נחתנו ברומניה, ומשם לקחנו רכבות לאוקראינה. כשבאמצע הדרך, בגבול קישנוב, מחליפים את גלגלי הרכבת שכן במדינות הגוש הסובייטי פסי הרכבת היו שונים מגודלם במדינות אחרות, בכדי לא לתת אפשרות של כניסת רכבות אויב בזמן מלחמה, ולכן כל פעם שמגיעים לאוקראינה צריך להחליף את כל הגלגלים, זה ענין של כמה שעות טובות".
"אח"כ נסענו באוטובוסים עד לאומן, מורינו הרב ברלנד כמובן השתתף בנסיעה זו, בע אני זוכר שבדרך נשברה חתיכה של שיש, אבל הצליחו להדביק את זה".
הרב ילון יצחקי: "את הנסיעה הזו אי אפשר לשכוח. גררתי, סחבתי את השיש בתוך ארגזי העץ, ואפילו קצת עבדתי על הבנייה בציון, זה לא היה פשוט הסחיבה הזו, אז כל אחד היה צריך להביא הכל כך שלשבוע ימים באומן היה צורך במשא כבד של ממש. אלא שלכבודו של רבנו כולם נרתמו".
"מי שלמעשה היה אחראי על הבנייה ממש, היה ר' אשר אומדי ז"ל, (אח של הקדוש ר' אליהו הי"ד) גם ר' ברוך שרביט היה שותף בבנייה. אני עזרתי להם בפינוי של כל העפר והאבנים של המרצפות, כדי שיוכלו לעשות יציקה ועליה להרכיב את השיש. אחרי שפרקנו את המרצפות, אני בעצמי לקחתי מהאבנים של הציון היה כתוב עליהם הננמ"ח, הכיתוב של ר' בנימין קנפלמכר, השתמשנו עם זה לסגולות לחולים ועוד, וזה פעל המון, זה אבנים קדושות היו הרבה שנים על הציון"…
הרב יצחקי נזכר באנקדוטה משעשעת שהייתה ברומניה: "הנחנו את השיש יחד עם הציוד האישי שלנו בערימה ובא איזה אחד ניסה לגנוב מזוודות לידנו הוא היה אחד עם עניבה וחליפה נראה בן אדם מן היישוב ובא לגנוב. קיבלנו הוכחה למה שאומרים על הרומנים… הוא הרים מזוודה והמשיך ללכת, וכולם צעקו לו, אז אמר 'סקוזה'- זה סליחה בלטינית, הוריד את המזוודה והמשיך ללכת"…
אנחנו מבררים אם זה היה נסיעה לקראת ראש השנה. הרב יצחקי: "איך שאני זוכר זה היה באמצע השנה לא היו לנו דירות באומן היינו בקייב ומשם נסענו לאומן כל פעם, נמצאים שעה שעתיים על הציון וחוזרים".
ר' דוד: "צריך להבין שבאותן שנים כל פעם שרק הסתדר הנסיעה פשוט נסעו, כי היה כל כך כיסופים ועד שארגנו ויזות והכל, כשזה הסתדר קמו ונסעו זה לקח כמה חודשים טובים לארגן כזה דבר, ולכן לא משנה מתי, קיץ חורף העיקר להגיע לאומן".
מציבה זו החזיקה מעמד כשנה, לאחר מכן בשנת תשנ"ב היה מי שניסה להגביה בעוד קצת את מצבת הציון אך זה לא החזיק מעמד והמציבה שנבנתה בסגנון רוסי התפרקה מיד לאחר הקמתה. בשנת תשנ"ג ר' בנימין סופר בנה מציבה חדשה מעל המצבה הראשונה, ובשנת תשנ"ח כבר נבנתה המציבה הגדולה הקיימת עד היום.
