בחיזוק היומי מספר מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א איך היו מתבודדים במינוס 40 מעלות אבל גופם הזיע בדביקות קודש וטבלו במסירות נפש
יום ב', י' ניסן תשפ"ב – אלה דברי קודשו:
"זה היה השדות הראשונים שם היינו מתבודדים הרבה."
"היינו יוצאים מ- 2 בלילה עד אור הבוקר, היה כחול בשמיים."
"כאן בישראל זה לא אומן, אומן זה מינוס 40 – היינו הולכים צועקים לה'."
"ואין שעונים, לא יודעים מתי יגיע הבוקר, כשנהיה כחול בשמיים הולכים לשול."
"ובשול אין חימום, וזה מינוס 40 וכולם נוטפים זעה – במינוס 40 נוטפים זעה."
"צועקים כאלה צעקות והגוף מתחמם, וכולם נוטפים מים ממש, יורד נטפי זעה מכולם וכולם צועקים."
"מתחילים תפילת שחרית ב 5 בבוקר ומסיימים ב 12 בצהריים, כל התפילה."
"כמו שמספרים על רבי הירש לייב ליפל שהיה בקווקז, הם הלכו ברגל לארץ ישראל, מקווקז הלכו ברגל. הוא הלך לארץ ישראל 3 פעמים ברגל."
"והם אמרו שאין דבר כזה לא ללכת למקווה – חייבים כל יום מקווה."