האדם נברא אך כדי להנות מזיו השכינה, והדרגה הגבוהה ביותר לכך היא מיתה על קידוש השם • החיבור בין פרשת "אחרי מות" לבין יום כיפור, לפי דברי הזוהר, הרגע הקדוש שבו הכהן הגדול נכנס לפני ולפנים והקשר של קדושי ישראל לאותה מדרגה רוחנית • תיאור מצמרר של מות קדושי גטו ורשה והשואה שזכו לזיו השכינה, סמל ודוגמה עליונה לקידוש השם • החשיבות בדיוק לימוד התורה, וענוותנותו של משה • אפילו מיתה טבעית יכולה להיות על קידוש השם, כפי שמתואר אצל הבית יוסף, וזה מרומם את ערך הייסורים והחיים עצמם למקום של קדושה | חידושים ופנינים לפרשת אחרי-מות מהגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א מתשפ"ד:
כִּי עַכְשָׁיו זֶה הָרֶגַע הֲכִי גָּדוֹל שֶׁבָּעוֹלָם – יוֹם כִּיפּוּר. נִקְרָא הַשַּׁבָּת "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה'" שֶׁזֶּה הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם כִּיפּוּר.
אוֹמֵר הַזּוֹהַר הָאָדָם זֶה זִיו הַשְּׁכִינָה, הָאָדָם בָּא לָעוֹלָם רַק לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, רַק בִּשְׁבִיל זֶה הָאָדָם בָּא לָעוֹלָם, אֵין דָּבָר אַחֵר, וְכָל אֵלּוּ שֶּׁהָלְכוּ עַל קִידוּשׁ ה' בַּשּׁוֹאָה, נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם "וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ" שֶׁזֶּה זִיו הַשְּׁכִינָה. זִיו הַשְּׁכִינָה, זֶה מַה שֶׁהֵם רוֹאִים, הֵם בָּאוּ בַּחֲלוֹם לַאֲנָשִׁים וְסִפְּרוּ שֶׁהֵם נֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. בְּכָזֶה עֵדֶן, בְּכָזֶה אוֹר, "וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ", זֶה זִיו הַשְּׁכִינָה. "וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ" זֶה הוֹלֵךְ עַל אֵלּוּ שֶׁנֶּהֱרָגִים עַל קִידוּשׁ ה', בְּדוֹר שֶׁל שְׁמָד, שֶׁזֶּה "רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה"'.
עַכְשָׁיו זֶה הַחִיסוּל שֶׁל גֶּטוֹ וַרְשָׁה, כּוּלָּם עָלוּ עַל קִידוּשׁ ה', כּוּלָּם נִשְׂרְפוּ חַיִּים. וְעַכְשָׁיו צְרִיכִים לְדַבֵּר עַל יוֹם כִּיפּוּר. עַכְשָׁיו זֶה יוֹם כִּיפּוּר. אוֹמֵר הַזּוֹהַר, בְּאַחֲרֵי מוֹת, שֶׁזֶּה הָיָה יוֹם כִּיפּוּר מַמָּשׁ, מַה, הַזּוֹהַר חוֹלֵק עַל הַתּוֹרָה? עַל הַפְּשָׁט? שֶׁהֲרֵי כָּתוּב בְּא' נִיסָן נָטַל עֶשֶׂר עֲטָרוֹת, "דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה", שְׂעִיר הַחַטָּאת, מַה, לָמָּה לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַשָּׂעִיר? לָמָּה לֹא אֲכַלְתֶּם?
ענה אהרן, אֲבָל זֶה קָדְשֵׁי דּוֹרוֹת, זֶה אָסוּר. הודה משה, טָעִיתִי, תֵּלְכוּ בְּכָל הַמַּחֲנֶה עִם רַמְּקוֹלִים, תַּגִּידוּ, טָעִיתִי. כָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ שהָלְכוּ בְּכָל הַמַּחֲנֶה עִם רַמְּקוֹלִים והכריזו, מֹשֶׁה הוֹדִיעַ שֶׁהוּא טָעָה.
כִּי הָיָה שְׁלוֹשָׁה שְׂעִירִים. הָיָה שְׂעִיר נַחְשׁוֹן, נַחְשׁוֹן הֵבִיא שְׂעִיר, זֶה קָרְבַּן יָחִיד, יוֹם רִאשׁוֹן. אֶפְרַיִם הֵבִיא קָרְבַּן יָחִיד בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ! מַשֶּׁהוּ אָיוֹם וְנוֹרָא. זֶה כְּבַר יִהְיֶה סְקַנְדָל, סְקַנְדָל, פְּרוֹבוֹקַצְיָה, בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ לְהָבִיא שְׂעִיר חַטָּאת?! כָּכָה זֶה הָיָה, הַכֹּל עַל פִּי הַדִּבּוּר, אֶפְרַיִם זָכָה, כִּי הוּא לָמַד עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּלִי הֶפְסֵק, הוּא לֹא הוֹצִיא אֶת הָרֹאשׁ מֵהַסֵּפֶר, "כָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ", זֶה הוֹלֵךְ עַל אֵלּוּ שֶׁנֶּעֶקְדוּ עַל קִדּוּשׁ ה'. ה' הֵרִיחַ רֵיחַ שְׁמָד, ה' הֵרִיחַ כִּי זֶה רֵיחַ נִחוֹחַ, זֶה דּוֹר שֶׁל שְׁמָד.
כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ עַל קִדּוּשׁ ה', זֶה הֲכִי גָּבוֹהַּ שֶׁרַק יָכוֹל לִהְיוֹת, אֵין יוֹתֵר גָּבוֹהַּ מִזֶּה. אָדָם בָּא לָעוֹלָם רַק לָלֶכֶת עַל קִדּוּשׁ ה', בִּשְׁבִיל זֶה הוּא בָּא לָעוֹלָם, כָּל הַבְּרִיאָה, "כָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ", זֶה כָּל אֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִים עַל קִדּוּשׁ ה', הָעִקָּר זֶה לָמוּת עַל קִדּוּשׁ ה', כָּל מַה שֶּׁבָּאנוּ לָעוֹלָם זֶה לָמוּת עַל קִדּוּשׁ ה', זֶה כָּל מַה שֶׁנִּבְרֵאנוּ. רַבִּי נָתָן כּוֹתֵב בִּתְפִלָּה פ"ז תְּפִלָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל, אֲנִי רוֹצֶה לָמוּת עַל קִדּוּשׁ ה' שֶׁבַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה קִדּוּשׁ ה' שֶׁאָדָם יִחְיֶה מֵאָה עֶשְׂרִים כְּמוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה קִדּוּשׁ ה'. כָּתוּב שֶׁהַבֵּית יוֹסֵף מֵת עַל קִדּוּשׁ ה'. וַהֲרֵי הוּא נִפְטַר בְּמִיתָה רְגִילָה? אוֹמְרִים לֹא! יֵשׁ כָּאֵלֶּה יִסּוּרִים פְּנִימִיִּים, הָרַבִּי אָמַר שֶׁכְּבָר לֹא צָרִיךְ שׁוּם יִסּוּרִים, כִּי אֲנִי נָטַלְתִּי אֶת כָּל הַיִּסּוּרִים עָלַי.
אֲנַחְנוּ עַכְשָׁיו בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַכֹּל בִּזְכוּת רַבֵּינוּ, כָּל יוֹם זוֹרְקִים טִלִּים, כָּל יוֹם מַפְצִיצִים, אִשָּׁה אַחַת רָצָּה עִם הַתִּינוֹקֶת שֶׁלָּהּ נִפְתַּח לָהּ הָרֹאשׁ, עַד עַכְשָׁיו הִיא לֹא הִתְעוֹרְרָהּ. כָּל יוֹם מֵאָה טִילִים, מָאתַיִים טִלִּים, אֲנַחְנוּ יוֹרִים יְרִיָּה אַחַת, בּוּם! אוֹמְרִים הַיְהוּדִים יָרוּ, כָּל הַטֶלֶוִוזְיוֹת, הַיְהוּדִים יָרוּ, נִפְגְּעָה יַלְדָּה, אַז מַה, זֶה מַמָּשׁ חוֹטְפִים יְלָדוֹת, מוֹצִיאִים תִּינוֹקוֹת. אֲבָל "וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ" בַּשּׁוֹאָה אֲנָשִׁים הִתְפַּלְּלוּ. הִנִּיחוּ תְּפִלִּין. אֲפִילוּ שֶׁרָמְסוּ אוֹתָם עִם הַמַּגָּפַיִם הַמְּסוּמָרוֹת שֶׁלָּהֶם, עִם הַמַּגָּפַיִם.
רָמְסוּ מִי שֶּׁתָּפְסוּ אוֹתוֹ עִם תְּפִלִּין וְזֶה הָיָה הַמְחֻתָּן הָרַב וַואלֶעס, שֶּׁתָּפְסוּ אוֹתוֹ עִם תְּפִלִּין רָמְסוּ אוֹתוֹ. וְאַחֲרֵי זֶה הֶחְלִיטוּ לִתְלוֹת אוֹתוֹ, שָׂמוּ אוֹתוֹ עַל הַשֻׁלְחָן, עַל חֶבֶל, עִם עֲנִיבָה, כִּי אֵצֶל הָאַשְׁכְּנַזִּים הָעֲנִיבָה כְּלַפֵּי מַטָּה, אֲבָל אֵצֶל הַגֶּרְמָנִים הָעֲנִיבָה כְּלַפֵּי מַעְלָה. אֲבָל זֶה עֲנִיבָה, לֹא יוֹתֵר מֵעֲנִיבָה!!! אֵיךְ הֵם לֹא נֶחְנָקִים… זֶה פֶלֶא, שָׂמוּ שׁוּלְחָן. מְזִיזִים אֶת הַשֻׁלְחָן, וְהוּא תָּלוּי בָּאֲוִיר! בְּקִצּוּר אוֹמְרִים לוֹ מַה אַתָּה רוֹצֶה לִפְנֵי הַמָּוֶת. הַגֶּרְמָנִים הֵם אֲצִילֵי נֶפֶשׁ, בִּיטְשֶׁע, דַנְקִישֶׁע, [בבקשה, תודה…] כָּל הַמִּילִים הֲכִי יָפוֹת בָּעוֹלָם, זֶה אֵצֶל הַגֶּרְמָנִים, אֵין עֲדִינוּת כָּזֹאת, לִפְנֵי שֶׁהוֹלְכִים לְדַבֵּר אִתְּךָ, לִשְׁאוֹל, הֵם מִתְנַצְּלִים מֵאָה פַּעַם. בִּיטִישֶׁע, דַנְקִישֶׁע, סְלִיחָה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר אִתְּךָ, שֶׁאֲנִי מֵעִיז לִפְנוֹת אֵלֶיךָ שֶׁאֲנִי בִּכְלָל שׁוֹאֵל אוֹתְךָ, שֶׁאַתָּה כָּזֶה אָדָם חָשׁוּב, אַתָּה גְּדוֹל הַדּוֹר, אַתָּה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים אֲנִי "תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם", מִי אֲנִי בִּכְלָל, וְכָכָה הָאָדָם עוֹשֶׂה מֵעַצְמוֹ אֶפֶס וָאַיִן אֶפֶס וָאַיִן אֶפֶס וָאַיִן, וְאַחֲרֵי שֶׁעֶשֶׂר דַּקּוֹת הוּא הִשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ מִלְיַארְדִים הַשְׁפָּלוֹת, הוּא שׁוֹאֵל אוֹתוֹ, אֶת הַשְּׁאֵלָה אֵיפֹה יְמִינָה אֵיפֹה שְׂמֹאלָהּ, אֵיפֹה הַכְּבִישׁ.
הָאָדָם בָּא לָעוֹלָם לִרְאוֹת אֶת ה' פָּנִים אֶל פָּנִים. יְהוּדִים עָבְרוּ אֶת כָּל הַשּׁוֹאָה, הָיָה אֶחָד מִטְּשֶׁערִין, הוּא בָּא שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים לַקִּבּוּץ, בַּסּוֹף מִישֶׁהוּ פָּגַע בּוֹ, לֹא יוֹדֵעַ, הוּא לֹא הָיָה בְּרֶסְלֶב, הוּא אָמַר, רַבִּי נַחְמָן הִצִּיל אוֹתִי, הוּא סִפֵּר אֶת כָּל הַסִּפּוּר שֶׁכָּל יוֹם הָיוּ בָּאִים הָאוּקְרָאִינִים, לוֹקְחִים מִשְׁפָּחוֹת מֵהַבָּתִּים שׁוֹחֲטִים אוֹתָם בַּשָּׂדוֹת, שׁוֹחֲטִים אוֹתָם חַיִּים, מַדְלִיקִים לָהֶם מְדוּרוֹת, וְהוּא רָץ לַבּוּנְקֶר, אֲבָל הוּא יָשַׁב לְמַעְלָה, הוּא לֹא יָרַד לַבּוּנְקֶר, הֵם כִּסּוּ אֶת הַבּוּנְקֶר, צְרִיכִים שֶׁיִּהְיֶה מִישֶׁהוּ לְמַעְלָה, רָאוּ אֶחָד, אָמְרוּ בְּסֵדֶר. זֶה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁאָמַר שֶׁר' נַחְמָן הִצִּיל אוֹתוֹ.
השיעור עבר עריכה ואם נפלה טעות אין לתלותה ח"ו במורינו הרב שליט"א אלא בכותב "ואיתנו תלין משוגתנו".
הציור באדיבות הצייר ר' יהושע ויסמן לרכישה: www.yehoshuawiseman.com