שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
מדוע יוצאים דווקא בט"ו באב לחולל ולרקוד? מדוע בת שהביאה שמלת יהלומים מאוד צריכה ללבוש שמלת סמרטוטים? מה ההקשר בין ט"ו באב ליום הכיפורים וכיצד זה קשור לביטול המלחמות?
לפניכם שיעור מרתק מיוחד ומעניין מהגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א במעלת היום ט"ו באב – יום המחולות:
בְּט"וּ בְּאָב כָּל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹצְאוֹת וּמְחוֹלְלוֹת בַּכְּרָמִים, כָּל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל! בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עוֹבֶרֶת מִשְׁטָרָה שֶׁל שׁוּבוּ בָּנִים, מוֹצִיאָה אֶת כֻּלָּם מֵהַבָּתִּים, וְכֻלָּם חַיָּבִים לִרְקֹד – כָּל הַבָּנוֹת, אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, מִשָּׁעָה שֵׁשׁ עַד שָׁעָה שְׁמוֹנֶה, עִם שְׂמָלוֹת שֶׁכֻּלָּם לָבָן, צְחוֹרוֹת כַּשָּׁלֶג, כָּל הַשְּׂמָלוֹת צְחוֹרוֹת כַּשָּׁלֶג. אַחַת נָסְעָה לְסִין, הֵבִיאָה שִׂמְלָה בִּשְׁנֵי מִלְיוֹן דּוֹלָר, לְבָנָה כַּשָּׁלֶג, צַחָה כַּשָּׁלֶג, מְשֻׁבֶּצֶת בְּאֹדֶם פִּטְדָה בָּרֶקֶת, נֹפֶךְ סַפִּיר יַהֲלוֹם, לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה, תַּרְשִׁישׁ, שְׁנֵי מִלְיָארְד דּוֹלָר, הִיא בָּאָה לִירוּשָׁלַיִם, לַשְּׁכוּנָה שֶׁלָּהּ, הָלְכָה לְרַב הַשְּׁכוּנָה, הוּא אוֹמֵר לָהּ הַשִּׂמְלָה פְּסוּלָה, הַשִּׂמְלָה פְּסוּלָה? לָמָּה? מַה יֵּשׁ בָּהּ שַׁעַטְנֵז? מָה? אֲנִי רָאִיתִי אֵיךְ שֶׁאָרְגוּ אֶת הָאָרִיג, נוֹכַחְתִּי כְּשֶׁגָּזְרוּ אֶת הַצֶּמֶר מֵהַכְּבָשִׂים, מַה הַפְּסוּל? לָמָּה הַשִּׂמְלָה הַזֹּאת פְּסוּלָה, הִיא הִתְחִילָה לִבְכּוֹת, אוֹקְיָנוֹסִים הִיא בָּכְתָה, אוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה בְּסוֹף תַּעֲנִית, שֶׁמֻּתָּר אָז לִרְקֹד רַק בִּכְלֵי (- בבגדי) לָבָן 'שְׁאוּלִים'. וְהָיְתָה אַחַת מִשּׁוּבוּ בָּנִים, שֶׁמְּצָאָהּ שִׂמְלָה לְבָנָה בַּצְּפַרְדֵּעַ, בָּאַשְׁפָּה, כִּבְּסָה אֶת זֶה, שָׁטְפָה אֶת זֶה, אוֹמְרִים לָהּ שֶׁתִּתֵּן אֶת הַשִּׂמְלָה שֶׁלָּהּ שֶׁהִיא מָצְאָה בַּצְּפַרְדֵּעַ – צִפֹּר דֵּעָה, וְאֶת – שֶׁקָּנִית שִׂמְלָה בְּסִין תִּתְּנִי לָהּ אֶת הַשִּׂמְלָה שֶׁלָּךְ, קָנִיתִי אֶת זֶה בְּסִין! בְּבֵיגִ 'ין! לֹא מְעַנְיֵן אוֹתָנוּ, כָּתוּב בַּמִּשְׁנָה 'כְּלֵי לָבָן שְׁאוּלִים', רַק כְּלֵי לָבָן שְׁאוּלִים! כָּל אַחַת לוֹקַחַת שִׂמְלָה מֵהַחֲבֵרָה, בַּת מֶלֶךְ עַם בַּת כֹּהֵן גָּדוֹל, בַּת כֹּהֵן גָּדוֹל עַם בַּת סְגָן.
לָמָּה רוֹקְדִים בְּט"וּ בְּאָב, כִּי זֶה אָדָם קַדְמוֹן דְּאָדָם קַדְמוֹן, כִּי אָז זוֹכִים לְאָדָם קַדְמוֹן, אָז עוֹלִים לְאָדָם קַדְמוֹן, אָז מַגִּיעִים לְאָדָם קַדְמוֹן, בְּט"וּ בְּאָב נִבְרְאוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֻּלָּם בְּשֵׁם ע"ב דְּאָדָם קַדְמוֹן, כֻּלָּם מֵאָדָם קַדְמוֹן דְּאָדָם קַדְמוֹן, "אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד", רָעַד זֶה חִבּוּר רָחֵל וְלֵאָה, שֶׁ'רָעַד' גִּימַטְרִיָּא רָחֵל וְלֵאָה, כִּתְפִלִּין כָּךְ מִנְעָלִין, הַתְּפִלִּין שֶׁל רָחֵל בַּנַּעֲלַיִם שֶׁל לֵאָה, בַּעֲקֵבַיִם שֶׁל לֵאָה, בַּסֻּלְיָה שֶׁל לֵאָה, 'מַה שֶּׁעָשְׂתָה יִרְאָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ, עָשְׂתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסֻלְיָתָהּ', זֶה הַסֻּלְיוֹת, זֶה הַסֻּלְיָה. הָעֲבוֹדָה שֶׁל אָדָם זֶה לִהְיוֹת סֻלְיָה, "וְהָיָה עֵקֶב", לִהְיוֹת סֻלְיָה, לֹא לְהוֹצִיא אֶת הָרֹאשׁ מֵהַגְּמָרָא, לֹא לְהוֹצִיא אֶת הָרֹאשׁ מֵהַסֵּפֶר, "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם", בַּחַיִּים לֹא הוֹצִיא אֶת הָרֹאשׁ מֵהַסֵּפֶר.
אַז חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב שֶׁכָּל בָּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹצְאוֹת וּמְחוֹלְלוֹת בַּכְּרָמִים, הַבָּנוֹת צְרִיכוֹת רַק לִרְקֹד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת לִרְקֹד כָּכָה הֵם מַמְתִּיקוֹת אֶת הַדִּינִים. לָכֵן בְּיוֹם כִּפּוּר הֵם רַק רוֹקְדוֹת, עַל יְדֵי הָרִקּוּדִים מְבַטְּלִים אֶת כָּל הַמִּלְחָמוֹת. חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב זֶה כְּמוֹ יוֹם כִּפּוּר מַמָּשׁ. חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב כָּתוּב זֶה יוֹם כִּפּוּר מַמָּשׁ, לָכֵן כָּתוּב זֶה יוֹם שֶׁל רִקּוּדִים. כִּי אֵצֶל הַבָּנוֹת זֶה הַכֹּל נִמְחַל בִּשְׁנִיָּה, זֶה לֹא כְּמוֹ אֵצֶל הַגְּבָרִים, שֶׁהֵם צְרִיכִים לִבְכּוֹת וְלָשֶׁבֶת עַל הָאָרֶץ, וְלִגְמֹר אֶת הַשַּׁ"ס כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כַּפָּרָה. אֵצֶל הַבַּת הַכֹּל נִמְחַל בְּאַלְפִּית שְׁנִיָּה! לַבָּנוֹת אֵין שׁוּם עֲבֵרוֹת, לָכֵן אֶצְלָהֶם הַכֹּל נִמְחַל בְּמַחְשָׁבָה אַחַת, בְּהִרְהוּר אֶחָד טוֹב, חֲרָטָה אַחַת הַכֹּל נִמְחַל! הֵם הָיוּ כָּאֵלֶּה צַדִּיקוֹת שֶׁהֵם רַק יוֹצְאוֹת בְּרִקּוּדִים. רַק יוֹצְאוֹת בְּרִקּוּדִים, יוֹם כִּפּוּר זֶה יוֹם שֶׁל רִקּוּדִים. בַּיִת רִאשׁוֹן זֶה הָיָה [יוֹם] שֶׁל רִקּוּדִים, שֵׁנִי זֶה [יוֹם שֶׁל] רִקּוּדִים. עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ בַּחֻרְבָּן, אֲבָל כְּשֶׁיִּבָּנֶה הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי זֶה יֵהָפֵךְ לְיוֹם שֶׁל רִקּוּדִים, הַיּוֹם כִּפּוּר. אֲבָל רַק לַבָּנוֹת, לֹא לַבָּנִים. הַבָּנִים יֵשְׁבוּ וְיִבְכּוּ, וְהַבָּנוֹת יֵצְאוּ בְּרִקּוּדִים, מְחוֹלְלוֹת בַּכְּרָמִים!!.
