שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
היום י"ג אדר חל תענית אסתר לזכר התענית שנתענו בימי אחשוורוש. אך אז, היה זה ליל הסדר ומרדכי הורה לבטל את כל מצוות ליל הסדר בכדי לצום. הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א מסביר בטוב טעם ובנעימה מדוע מיהר מרדכי הצדיק להורות לבטל את ליל הסדר וכן על מה התעקשה אסתר גם לאחר שתלו את המן הרשע:
אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אוֹמֶרֶת אֲנִי רוֹצֶה לִטְעֹם טִפָּה יַיִן אַרְבַּע כּוֹסוֹת! כָּל הַחַיִּים טָעַמְתִּי מֵהַיַּיִן כָּל הַחַיִּים שָׁתִיתִי אַרְבַּע כּוֹסוֹת. מָרְדְּכַי אָמַר לָהּ לֹא אֵין כּוֹס לֹא טוֹעֲמִים מֵהַיַּיִן עַכְשָׁו מַתְחִילִים לָצוּם.
אֶסְתֵּר אָמְרָה לְמָרְדְּכַי לָמָּה? נַתְחִיל לָצוּם בְּאֶחָד בַּלַּיְלָה מָה קוֹרֶה… עַד אֶחָד חֲצוֹת, עַד אֶחָד נִגְמוֹר אַרְבַּע כּוֹסוֹת נִגְמוֹר מָרוֹר נִגְמוֹר כּוֹרֵךְ, מָרוֹר כּוֹרֵךְ. בַּהֲסִבָּה אֲפִלּוּ נָשִׁים חַיָּבוֹת בַּהֲסִבָּה. וּצְרִיכִים… הוּא אוֹמֵר לֹא עַכְשָׁו מַתְחִילִים, עַכְשָׁו כְּבָר חוֹנְקִים יְהוּדִים בָּרְחוֹבוֹת.
שֶׁהִיטְלֶר קָם לַשִּׁלְטוֹן כְּבָר הָרְגוּ יְהוּדִים בְּכָל הָעוֹלָם, לֹא חִכּוּ שֶׁהַנָּאצִים יִכָּנְסוּ. הָאוּקְרָאִינִים הָרְגוּ יְהוּדִים לִפְנֵי שֶׁהַנָּאצִים הִגִּיעוּ. הֵם לֹא חִכּוּ אַתֶּם לֹא קוֹרְאִים סִפּוּרִים אַתֶּם… הָלְכוּ מֵהַבָּתִּים הוֹצִיאוּ יְלָדִים תִּינוֹקוֹת יְלָדוֹת, יָרוּ בָּהֶם כָּכָה. שַׁחֲטוּ אוֹתָם עִנּוּ אוֹתָם חָתְכוּ לָהֶם אֶת הַיָּדַיִם אֶת הָרַגְלַיִם, כָּל הָאֵלֶּה הִתְעַנְּגוּ מֵהַתַּעֲנוּג הַזֶּה לַחְתֹּךְ אֲנָשִׁים חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת. מִילְיוֹן וַחֲצִי יְהוּדִים הֵם הָרְגוּ כָּכָה עוֹד לִפְנֵי שֶׁהַנָאצִים הִגִּיעוּ. סִפֵּר לִי צְבִי יְהוּדָה זוֹטוֹלוֹבְסְקִי מֶה שֶׁהָיָה בְּקְרִמִינְטְשׁוּק וְהַכֹּל, אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה, לִי יֵשׁ לִי סֵפֶר הַכֹּל יֵשׁ לִי, הַכֹּל בְּדִיּוּק מָה שֶׁעָשׂוּ שָׁם. אֵיךְ הָרְגוּ שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף יְהוּדִים בְּאוּמָן וְאַחֲרֵי זֶה עוֹד הָלְכוּ עִם הַסּוּסִים רָמְסוּ אוֹתָם, עִנּוּיִים הֲכִי גְּדוֹלִים זֶה אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת זֶה.
עַכְשָׁו תּוֹלִים אֶת הָמָן, וְהָמָן מָה הוּא עָשָׂה הָמָן? אֲנִי לֹא מֵבִין מָה הוּא עָשָׂה? כָּל דָּבָר הוּא שׁוֹאֵל אֶת הַמֶּלֶךְ, כָּל דָּבָר הוּא מִתְיַעֵץ עִם הַמֶּלֶךְ, אֵיךְ עוֹשִׂים וְמָה לַעֲשׂוֹת, עַכְשָׁו הוּא עוֹשֶׂה עֵץ הוּא מְבַקֵּשׁ רְשׁוּת מֵהַמֶּלֶךְ. כָּזֶה דֶּרֶךְ אֶרֶץ עוֹד לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, כָּזֶה כָּבוֹד לַמֶּלֶךְ כָּזֶה אָדָם מְמֻשְׁמָע עוֹד לֹא הָיָה מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם. וְאַחֲרֵי שֶׁהוּא כָּזֶה מְמֻשְׁמַע פִּתְאֹם אֶסְתֵּר אוֹמֶרֶת לִתְלוֹת אוֹתוֹ! מָה לִתְלוֹת אוֹתוֹ?? מָה הוּא עָשָׂה לָהּ? הוּא שׁוֹאֵל אֶת הַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ אָמַר לוֹ מֻתָּר! קַח טַבַּעַת, קִבֵּל טַבַּעַת. עָשָׂה חֲתִימוֹת חֲתִימוֹת, וְהַכֹּל מְאֻשַּׁר עִם הַמֶּלֶךְ. אֶסְתֵּר אוֹמֶרֶת תְּלוּ אוֹתוֹ לָמָּה תְּלוּ אוֹתוֹ? יֵשׁ מִשְׁפָּט, תָּבִיא אוֹתוֹ לְבֵית מִשְׁפָּט תֵּן לוֹ לְהִתְנַצֵּל, תֵּן לוֹ לְדַבֵּר, אָדָם רוֹצֶה לְהַסְבִּיר… לָמָּה…? לֹא! חַרְבוֹנָא אָמַר! מִי זֶה חַרְבוֹנָא? אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ: הוּא הָיָה תַּלְמִיד שֶׁל הָמָן, פִּתְאֹם הוּא קָלַט שֶׁהַכֹּל הִתְהַפֵּךְ הוּא הִתְהַפֵּךְ תּוֹךְ שְׁנִיָּה. הוּא הָיָה כָּזֶה זָרִיז הָיָה לוֹ מֹחַ כָּזֶה, מֹחַ אֵלֶקְטְרוֹנִי כָּזֶה שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף מְהִירוּת בִּשְׁנִיָּה. יָשָׁר אָמַר אֲנִי עוֹבֵר לְמָרְדְּכַי, הוּא אוֹמֵר לוֹ הִנֵּה, הִנֵּה הָעֵץ. הָעֵץ הָיָה חֲמִשִּׁים אַמָּה לָמָּה חֲמִשִּׁים אַמָּה? לָמָּה לֹא שְׁלֹשִׁים אַמָּה? עֶשְׂרִים אַמָּה, מָה צָרִיךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה? גֹּבַהּ שֶׁל בִּנְיָן מָה? אֶלָּא הוּא רָצָה שֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ מִכָּל הַצְּדָדִים שֶׁל הָעִיר. וְזֶה הָיָה הַנֵּס שֶׁהַמֶּלֶךְ רָאָה אֶת הָעֵץ הוּא יָצָא מִדַּעְתּוֹ…
'מָה??? אֶת מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק??? זֶה שֶׁהִצִּיל אוֹתִי?? זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ שִׁבְעִים שָׂפוֹת??? הָאָא הָמָּן מְפַחֵד שֶׁהוּא יְגַלֶּה אֶת הַסּוֹדוֹת שֶׁלּוֹ עַכְשָׁו קָלַטְתִּי אֶת כָּל הַחֲלוֹם שֶׁהָיָה לִי בַּלַּיְלָה'. כִּי אֶסְתֵּר הָיְתָה פְּסִיכוֹלוֹגִית וְהִיא אָמְרָה אֲנִי יַזְמִין אֶת הָמָן וְהוּא [אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ] יַחֲלֹם חֲלוֹם בַּלַּיְלָה, הָיָה לוֹ חֲלוֹמוֹת פָּז חֲלוֹמוֹת וְרֻדִּים. וְהוּא חוֹלֵם שֶׁהָמָּן עוֹמֵד עִם הַחֶרֶב, וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הָרִשְׁרוּשׁ מִתַּחַת לְחַלּוֹן שֶׁהוּא צוֹעֵק הַצִּילֵנִי מִמָּרְדְּכַי, מָרְדְּכַי. מָה מָרְדְּכַי עָשָׂה לְךָ? מָה… הָא לֹא הוּא רוֹאֶה אֶת הַסּוֹדוֹת שֶׁלְּךָ עַכְשָׁו קָלַטְתִּי אוֹתוֹ עַכְשָׁו רָאִיתִי אֶת הָעֵץ. וּוָאוּ אֵין מִשְׁפָּט אֵין כְּלוּם! מָה זֶה?
אֲבָל זֶה לֹא עָזַר שׁוּם דָּבָר אֲפִלּוּ שֶׁהִיא כְּבָר תָּלְתָה אֶת הַמָּן, אֲפִלּוּ שֶׁכְּבָר תָּלוּ אֶת הַמָּן, הַמֶּלֶךְ אָמַר לָהּ "וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וְאֵין לְהָשִׁיב" חָתַמְנוּ מֵאָה עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע אִגְּרוֹת! זֶה לֹא אִגֶּרֶת אַחַת, זֶה מֶעֲתֵקִים. כִּי כָּתוּב שָׁם שְׁתֵּי אִגְּרוֹת, אִגֶּרֶת אַחַת הָיְתָה "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד". אֲבָל זֶה סוֹדִי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הִיטְלֵר, "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד" זֶה הָיָה רַק לְרָאשֵׁי הֶעָרִים לְרָאשֵׁי הַגֶּסְטַפּוֹ. לְכָל הָעוֹלָם הָיָה סְתָם, מַחֲנוֹת עֲבוֹדָה, מַחֲנוֹת הַבְרָאָה, יְלָדִים לְבָתֵּי סֵפֶר, יְלָדִים לֹא לָמְדוּ. לָקְחוּ יְלָדִים אָמְרוּ זֶה יִהְיֶה בָּתֵּי סֵפֶר מְסֻדָּרִים. פֹּה יוֹרִים פֹּה טִילִים, הַכֹּל מְסֻדָּר הָכִי יָפֶה. אֲבָל זֶה רַק הָיָה סוֹדִי. אוֹתוֹ דָּבָר אֵצֶל הַמָּן הָיָה מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁבַע אִגְּרוֹת, מֵאָה עֶשְׂרִים מַמְלָכוֹת, אִגְּרוֹת, חוֹתְמִים. אֶסְתֵּר אוֹמֶרֶת 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָה קוֹרֶה כָּאן?' אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אוֹמֵר 'תִּסְלְחִי אַתְּ הָעֵינַיִם שֶׁלִּי…' לָמָּה כָּתוּב: "אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ…" הוּא הָיָה אוֹמֵר לָהּ 'אַתְּ הָעֵינַיִם שֶׁלִּי'. אַתְּ הָעֵינַיִם שֶׁלִּי? "אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ" אֲנִי הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ, נו תַּעֲשֶׂה מַשֶּׁהוּ! הוּא אוֹמֵר אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר "וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וְאֵין לְהָשִׁיב" חָתַמְנוּ מֵאָה עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע אִגְּרוֹת, אִי אֶפְשָׁר לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה. אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אוֹמֵר לְאֶסְתֵּר; אַתְּ הֲכִי מְתוּקָה שֶׁלִּי, אֲבָל זֶה לֹא יַעֲזֹר לָךְ כְּלוּם, חֹק זֶה חֹק! אַתְּ צְרִיכָה לְהִכָּנַע לַחֹק, לָלֶכֶת לְפִי הַחֹק. אֶסְתֵּר אָמְרָה; אוֹתִי לֹא מְעַנְיֵן כְּלוּם אֲנִי פֹּה אֶפֹּל, אֲנִי מִפֹּה לֹא זָזָה, אֲנִי אֲנַשֵּׁק לְךָ אֶת הָרַגְלַיִם יוֹמָם וְלַיְלָה, עַד שֶׁתְּבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה. "וַתּוֹסֶף אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹ…" "אֵלִי אֵלִי לָמָּה עֲזַבְתָּנִי…".
(הפנינים מקובצים ממספר שיעורים ועברו עריכה במקצת, אם נפלה טעות יש לתלותה בעורך והמקבץ ולא ח"ו במוה"ר שליט"א, ואם טעינו אתנו תלין משוגתנו)
