ביום שני ליל כ"ד ניסן פרשת שמיני, התקיים שיעור במעונו של מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א לבחורי ישיבת ברסלב בעיר ביתר עילית. השיעור נמשך כארבעים דקות, לפניכם תקציר הנושאים שנמסרו במהלך השיעור:
בין הזמנים זה הזמן ללמוד כפול, אין משגיח על הראש שדואג שילמדו רק בסדרים, אפשר ללמוד גם בלילה. גבורה שבגבורה זה לשבת וללמוד וזה יותר קשה מהכל להיות חייל קומנדו זה יותר קל מאשר לשבת וללמוד שעה גמרא.
אחרי כל שעה של לימוד צריך לרקוד. בקוצק רקדו שלושה ימים בלי הפסק. לכל אחד יש ניצוץ אלוקי שיכול לשרוף את כל העולם אבל יש לו הרים של עפר על הלב מרוב יאוש ועצבות הצדיק הוא מנפח את העפרוריות.
החתם סופר אומר שהיו צריכים לעשות את ההילולא (של רבי שמעון) בתפארת שבתפארת, כי אז זה הוד שבהוד באור חוזר. הרב זילברמן לא הדליק את המדורה בל"ג בעומר, אף אחד לא הבין מדוע עד שהגיע הבשורה בעשר בלילה שהיטלר התאבד ונגמרה המלחמה ואז הדליק.
אבא תחינא חסידא ראה חולה גוסס והסכים להפקיר הכל בשביל להצילו וזרחה לו החמה מחדש. עכשיו יוצאים מהנחש. יגנון היה נביא מבית אפרים שארבעים שנה קודם יציאת מצרים אמר שהגיע הזמן כי חישב מלידת יצחק. כולם עזבו את משה גם שבעים הזקנים.
המעינה של תורה אומר שהים נקרע שוב בשביל דתן ואבירם. האמהות לא רצו להתגרש אבל לא הייתה להם ברירה עד שמרים הגיעה ודפקה על השולחן ואמרה לאביה – עמרם אתה יותר גרוע מפרעה.
שאדם אומר שעה שהוא חוזר הבייתה, הוא צריך לעמוד בזה. היו שלושה סוגים של אמהות: 1 רצו ללדת בשדות 'ויציצו מעיר כעשב הארץ'. הביאו מחרשות אבל המצרים רצו להכחיש את הניסים. 2 זרקו אותם ליאור והמלאכים הוציאו אותם והעבירו אותם לצד השני שם היה 'וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור. כמו הבאר של מרים שהיה משפיע מים בלי סוף… ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות וכולם יתחתנו עד שבועות ובפגישה יספרו על אליעזר שהיה נגד השידוך. וכל אחד צריך לשאול בפגישה האם היא כאביגיל בת נחש. דוד שני חבלים להמית ואחד להחיות בלק פחד שדוד שיצא ממנו יכרית את מואב ויעץ לו לשים חבית עם אלף נחשים מתחת לביהמ"ק.
פעם היה בין הזמנים כי היו צריכים ללכת ברגל עד לבית שהיה מרוחק שבועיים הליכה. המעשה מבנו של התיו"ט שתלש את המטפחת האדומה לאשתו של הקונסול המרכזי והצילה משור זועם. וכך לאחר שנים יכל להציל את אביו בוינה ע"י אותו אחד. מי שיסיים את הש"ס תוך 24 שעות יזכה לשידוך תוך 24 שעות.