למה רק יהושע וכלב? ומה סוד הצדיקים שלא מתים לעולם?
משה רבנו שולח מרגלים על פי ה', ובכל זאת כולם נכשלים חוץ משניים. למה? מה ההבדל ביניהם? ומה הקשר לצדיקים שבחינת לאה, שזוכים לעבור בדין בראש השנה ולא מתים לעולם — לעומת צדיקים שבחינת רחל? ביסוד ההבדל בין המרגלים לבין יהושע וכלב, מסתתר סוד מהותי בעבודת ה', על חיבור שמיים וארץ, אור וכלי, נשמה וגוף
יום א' י' תמוז תשפ"ו – החיזוק היומי מהגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א
¹משה הוא יסוד אבא (עץ חיים/ דרוש יעקב ומשה מיסוד דאבא) וגם המרגלים זה יסוד אבא.
המרגלים הם כולם יסוד אבא ולכן הם לא נכנסו לארץ ישראל, כי הם היו צריכים ²לרדת מיסוד אבא ליסוד אמא, אבל ³הם לא רצו לרדת מיסוד אבא ליסוד אמא!
וגם משה רבינו עליו השלום, מה הוא שולח אותם בכלל? עַל־פִּי ה' (במדבר י"ג, א), אתה (הרי) יודע שהם ידברו לשון הרע. (כי) משה כבר קלט (שליבם של המרגלים אינו שלם כרמוז בפסוקים), סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל (לְמַטֵּה אָשֵׁר, לְמַטֵּה נַפְתָּלִי) נַחְבִּי בֶּן וָפְסִי, כולם מתחבאים, כולם בסתר. (ה' אמר למשה) "שְׁלַח לְךָ", לדעתך, אני לא מצווה לך.
ומהם (ניצלו ונכנסו לארץ) יהושע וכלב, מי הם בכלל? למה (דווקא מכל המרגלים) הם נכנסו?
כי הם היו יסוד אבא! המרגלים היו יסוד אמא.
כי כל אלה (מבני ישראל) שנכנסו לארץ (בסופו של דבר,⁴לאחר שבליל תשעה באב של השנה ה-40 לצאתם ממצרים — פסקו למות בעוון העגל) היו בבחינה של רחל.
הבחינה של לאה זה ניסים גלויים, הצדיקים האמיתיים זה בחינה של לאה! כתוב שבליל ראשון של ראש השנה מעבירים (בדין) את הצדיקים שהם בבחינת לאה.
כתוב בשער הכוונות ובעץ חיים שבכל עת שאנחנו מתחברים לצדיקים שהם בבחינת לאה, (אנחנו) עוברים איתם ביחד (בדין) – לכן מי שבא לרבינו עובר איתו ביחד, גם מי שרצה לנסוע והיה אנוס!
אז מי שמגיע לרבינו, שרבינו הוא בחינת לאה, (כמו שכתוב) "'לָ'תוּר 'אֶ'ת 'ה'אֶרֶץ" (במדבר יג יז) זה לאה, "'רְ'חֹב 'לְ'בֹא 'חֲ'מָת" (שם יג כא) זה רחל. אז אלה שנכנסו לארץ זה רחל, "אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹקים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם" (תהלים פב ו).
הרב אומר: הנה הביאו (הגבאים) את שער הכוונות, (כתוב שם) שבלילה הראשון של ראש השנה מעבירים את כל הצדיקים שבבחינת לאה. לאה זה שזוכים לתחיית המתים, לא מתים בכלל, זה עצם הלוז.
לוז זה לאה, הרב’ה ⁵מסביר בתורה פ”ה (ליקוטי מוהר”ן תניינא) שהלוז (רוֹמְזִים לִבְחִינַת לֵאָה שֶׁהִיא בָּערֶף שֶׁהִיא נֻקְבָּא רִאשׁוֹנָה). כל הצדיקים שהם מבחינת לאה זוכים לתחיית המתים, הם לא מתים בכלל – רבינו לא מת, רבינו חי וקיים, נוסעים לרבינו רבינו חי וקיים.
אז יש צדיקים שהם בבחינת לאה והם עוברים בדין בלילה הראשון של ראש השנה.
——————————
- … אך ההארה שהיא יוצאת מיסוד אבא תוך בטן ז"א בפנים זהו סוד משה. וז"ש משה מלגאו [בפנימיות] ויעקב מלבר [מבחוץ] (עץ חיים/שער הכללים/י – דרוש יעקב ומשה מיסוד דאבא)
- בסוד הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כְּשֶׁרוֹצִים לָצֵאת מִמַּדְרֵגַת 'נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע' זֶה לְמַדְרֵגַת 'נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע' גָּבוֹהַּ מִמֶּנָּה – צָרִיךְ לִהְיוֹת יְרִידָה קדֶם הָעֲלִיָּה (ליקוטי מוהר"ן ח"א, תורה כב – חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם)
- כִּי מִי שֶׁהוּא הוֹלֵך בְּגַשְׁמִיּוּת כָּל יָמָיו, וְאַחַר כָּך נִתְלַהֵב וְרוֹצֶה לֵילֵך בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, אֲזַי מִדַּת הַדִּין מְקַטְרֵג עָלָיו, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לֵילֵך בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וּמַזְמִין לוֹ מְנִיעָה, וּמַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּהַמְּנִיעָה הַזּאת. וּמִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, הוּא מִסְתַּכֵּל בְּהַמְּנִיעָה, וּמוֹצֵא שָׁם הַבּוֹרֵא בָּרוּך הוּא (ליקוטי מוהר"ן ח"א, תורה קטו – וַיַּעֲמד הָעָם מֵרָחֹק וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל)
- "משנכנסו ישראל לארץ, היה כלב בן יפונה בן שמונים וחמש שנה… באותה שנה מתו כל בני אותו הדור שנגזרה עליהם מיתה במדבר, ונכנסו בניהם וירשו את הארץ." (מדרש תנחומא, פינחס י"ג)
- ליקוטי מוהר"ן ח"ב – תורה פה – אֱגוֹזִים הַנִּקְרָאִים לוּזִים
אֱגוֹזִים הַנִּקְרָאִים לוּזִים הֵם רוֹמְזִים לִבְחִינַת לֵאָה שֶׁהִיא בָּערֶף שֶׁהִיא נֻקְבָּא רִאשׁוֹנָהוְאַחַר כָּך נִכְנָסִין לְבֵית הַמִּקְדָּשׁשֶׁהוּא בְּחִינַת: יַעֲקב קְרָאוֹ בֵּית אֵלוְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁדֶּרֶך לוּז, נִכְנָסִין לְבֵית אֵל