תגים פוסטים מתויגים עם "ביטול הבחירה"

ביטול הבחירה

עדות מצמררת – לאחר תפילות ומאמצים מרובים הגיעה לידנו בס”ד הקלטה נדירה של הפלישה ללבנון. אמנם, דובר רבות באותה נסיעה מיתולוגית, אך ככל הידוע לנו עדיין לא התפרסמה הקלטה מקורית של אחד מחבורת הנוסעים שמספר עליה מכלי ראשון. הסיפור הוא ייחודי ומדהים בעוצמתו ומסופר ע”י הרב ברוך שרביט בעצמו. הרב ברוך, מתלמידיו הראשונים של הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א ומי שהיה בעצמו  הנהג של הפלישה ללבנון – סיפור הנסיעה הלא נתפס.

קולו של הרב ברוך נשמע מהוסס בתחילת השיחה. למי שמכיר אותו מבין שמדובר פה בצדיק הבורח מאור הזרקורים ומהבזקי המצלמות. עבודתו היא תמה, פנימית ומאופיינת ברצון לעשות נחת רוח לבוראו, ללא כל הפוילע-שטיק מסביב שהתרגלנו אליו בעולמנו המוחצן. אמנם, הרב ברוך עוסק רבות מקירוב רחוקים ובהעברת הדרך הקדושה שספג ממורינו הגה”צ הרב ברלנד שליט”א, עם זאת עבודתו היא אחרת, שקטה ומאוד מאוד ייחודית – בפשטות, אל תתנו לרב ברוך לדבר מול קהל גדול. אך, לאחר תחינות ובקשות רבות הוא לבסוף נענה והסכים לחזור אל אותם ימים.

“חודש אב, השנה היא תשמ”ו (אוגוסט 1986 למניינם) ויהוד’לה כץ, אח של אבי, אחד מהחברים בישיבה, נעלם בלבנון, בעקבות קרב ‘סולטן יעקב’ הזכור לשמצה”. אחרי הקדמה קצרה, הרב ברוך מתחיל בסיפור. “ליבו של מורינו הרב ברלנד שליט”א נשבר, חצי שנה שהוא מנסה לנחם את המשפחה וכלום – מיאנה להינחם. לאחר שגם הרב שליט”א וגם הבבא סאלי אמרו שכץ חי, קם הרב ברלנד שליט”א ואמר – הוא חי ואנחנו ניסע להביא אותו”.

“עשרה תלמידים נבחרו למסע ההצלה הלא שיגרתי, בינם הרב זבולון דחבש,  הרב משה רווח, הרב רבי עזיזיאן, הרב דוד כהן, אנוכי והבן שלי שהיה אז רק בן 13 בלבד. הרב שליט”א קבע מועד לנסיעה כשהמטרה המוגדרת היא פלישה אל תככי סוריה וחילוץ החייל השבוי יהודה כץ. הרב שליט”א הציג זאת כדבר פשוט, אך אנחנו תהינו אך יתכן בכלל לעשות דבר כזה? הייתה זאת תקופה של ניגון…, היו ניסיונות ומי שצלח אותם זכה לקבל אור נפלא בנשמה”.

“דרך יוסף כץ, אביו של יהודה קיבלנו אשרת כניסה לקריאת תהלים, בניגוד לנו לרב שליט”א לא היו שום חששות ושאלות בנוגע לאיך שנעבור. בטנדר הפיג’ו הישן שלי יצאנו והגענו לראש פינה בצפון ועם ליווי צבאי עברנו את הגבול. הדבר היה פלא מכיוון שהיה זה שבוע לאחר המלחמה ומסביב עדיין בלגן גדול. נס נוסף היה שהצלחנו להעביר את ילדי בגבול”.

“במחנה צבאי בתוך לבנון התעכבנו עקב החששות ממוקשים ואמל”ח המפוזר מסביב כעדות למלחמה שרק הסתיימה. כוחות הצבא ניסו למנוע מבעדינו להמשיך, אך הרב שליט”א בהשגתו הנפלאה, חיפש כל העת מקום למעבר. לאחר שהוא הבין שהדרך היחידה למעבר היא הדרך הראשית בה עוברים הלבנונים ואשר הייתה חסומה בהחלט לישראליים. ואז באופן ניסי סובבו משמיים שכל הרכבים שסביבנו לא יכלו להמשיך הלאה, כך שלא עיכבו אותנו. אי אפשר להעביר בדיבור את עוצמת הנסיעה יחד עם הרב שליט”א במקום כזה”.

“נכנסנו לתדלק את הרכב וניגשו אלינו לבנונים שנדהמו לראות ישראלים, לא חיילים, לידם. חיבקו אותנו ושאלו על החיים בישראל. בהחלטת הרב שליט”א שמנו פעמנו אל העיר צור, אל הציון של זבולון בן יעקב. הגענו לצור ולדאבוננו לא מצאנו את הציון הקדוש למרות כל המאמצים. הרב שליט”א שראה שאנו לא מוצאים יצא מהרכב ונכנס לתוך אחד המסגדים. לפתע הוא יוצא ואנו משתהים לראות אותו מחבק ומלווה שני ערבים המסבירים לו איך להגיע לזבולון. הרב שליט”א נסע איתם לבד במרצדס כשאנחנו ברכבי אחריהם. התפללנו מנחה והשתטחנו על הציון הקדוש, אך תוקף ההתרחשות גרמה לחלק מהחברים לפחד עד כדי חולי והקאות. הייתה הרגשה כללית של מסירות נפש, ידענו שבסוריה אין חכמות, מהכלא שלהם יוצאים משוגע או מת. אך, הרב הכריז – ‘אף מחבל לא יקבע לרבינו מה לעשות'”.

“הרגשתי שהפחד של החברים מעורר דינים, ואכן הרב שליט”א החליט להחזיר את המפחדים לישראל ולחזור עם הנותרים לסוריה. בעיר טבריה, בציונו של התנא רבי מאיר, הרב שליט”א החליט להמשיך את המסע המצמרר לבד. ‘לא צריך אף אחד, אני אסדר את העסק לבד’, הטיח הרב שליט”א לעברנו. אך כמה חברים שהבינו את טעותם רצו לעברו וביקשו בתחנונים להמשיך יחד את מסע החילוץ. לבסוף העלה הרב שליט”א את בני יחד עם אחד מהחברים חזרה לירושלים”.

“האמת שגם אני פחדתי, אך כשטבלנו בכינרת נכנסה לי מחשבה של התעלות לראש ופתאום הבנתי שהעולם הזה אינו התכלית, עד שקיבלתי ממש שמחה להיכנס חזרה ללבנון. בגבול, רקדנו שלוש שעות בהמתנה לאישור כניסה למחנה הצבאי, שם העברנו לילה קשה צפופים בתוך הרכב. בשלוש בלילה ראינו את הרב שליט”א מתפלל עטור בטלית ותפילין בתוך צריף בית הכנסת, הולך הלוך ושוב. המתנו שם עד שעות הצהריים כשמשך כל הזמן הרב שליט”א הולך ושב בתפילה, לפתע הוא פנה אלינו ואמר – ‘עולים לרכב וממשיכים לסוריה’, שמחנו, קפצנו ואכן עברנו את המחסום פנימה, למרות שאני בלי דרכון”.

“אנחנו נוסעים ומולנו מחסום של פלנגות לבנוניות חמושות, עברנו אותם. אח”כ שוב מחסום, הרב שליט”א אמר לי לא לעצור לביקורת. הלבנוני ניגש לדבר אליי, אך נתתי גז והמשכתי. כך בהמשך המחסומים כשהרב שליט”א מצווה לעצור רק במחסומים של ישראל. בדרך ראינו בסיס של האו”ם והחלטנו לנסות לעבור את הגבול שם. החייל מבקש ממני דרכון, היססתי משום שזכרתי כי מקודם לא מצאתי אותו, אך שוב נס – אני מכניס את היד לכיס ומוצא אותו. התרוממנו מעל כל חוקיות, ישראלים עם דרכון ישראלי ורכב עם לוחית צהובה נכנסים לתוך לבנון . מהלך מעל הטבע”.

“בדרך עצרנו לטבול במעיין כשמסביבנו החלו להישמע יריות. המשכנו לנסוע כשלאט המבטים אלינו הופכים להיות יותר ויותר עוינים. היה לנו נקר בגלגל וכל כמה קילומטרים הרדיאטור מתחמם, אך לרב שליט”א זה לא הפריע והוא אומר לנו – ‘נביא את יהודה ונמשיך לאומן‘. לכל אורך הנסיעה הרב שליט”א לא מש מהספר ליקוטי הלכות, אף כעת כשהגענו ממש ליד המחסום הסורי. אצלנו חלחל הפחד שוב עד שהגיע לשיא תוקפו, גם הפגזים שנורו מסביבנו תרמו למתח הנורא. אנו מגיעים לגבול הסורי ופתאום שני חיילים צעירים צורחים לעברנו – עצור. לי יש פקודה מהרב שליט”א, לכן אני לוחץ יותר על הגז, אך הרב שליט”א מסמן לי לעצור. אנחנו יושבים במחסום ואוכלים עם החיילים ענבים כשחמישים מטר מולנו המחסום הסורי. הצטערנו שעם כל המסירות נפש שעברנו לא נכנסנו לבסוף עד סוריה. אי אפשר להעביר במילים את אש הקודש שהייתה לנו, אולי הייתה זאת בחינה של עקדת יצחק. אמנם היינו בתוך שטח סורי כשעברנו את המחסום הראשון, אך פה נעצרנו בציווי הרב שליט”א”.

מי יודע מה ראה הרב?!

“אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם (כה,לח): “ובכל אדם ואדם בעצמו יש בחינת אנפין נהירין”, בכל יהודי יש נשמה עם אור גדול ויכול להשיג את האנפין נהירין. “שהם בחינת קדושת ישראל עם קדוש, הרחוקים בשרשם מכל המידות והתאוות”, לעם ישראל בעצם אין שייכות לתאוות ומידות הרעות מפני קדושת שורש נשמותיהם. ואם אדם מרגיש שהוא מלא מידות רעות, אל יחשוב שהוא נולד כך ח”ו, כי נשמתו אין לה שייכות כלל למידות הרעות.

אמנם בעם ישראל יש “אחיזת העכו”ם” – זה החיצוניים שנאחזים בהם. זה לא שייך אליהם, אבל זה נדבק בגלל החטאים שלהם, של אבותיהם, והם מתגברים מפני שאין לומדים את התורה לעומקה. “שהם בחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת התאוות ומידות רעות, שכולם הם מבחינת העכו”ם, שהם אנפין חשוכין, כמו שכתוב: ‘ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם’ (תהלים קו, לה); היינו שמעורב במידות רעות שבו, שנמשכין מן הגויים כנ”ל. וכשאדם עובר עבירה ח”ו, אז העבירה והעוון נחקק על עצמותיו, כמו שכתוב: ‘ותהי עוונותם על עצמותם’ (יחזקאל לב, כז), ואי אפשר לו לצאת מזה כי אם ע”י התורה, שהיא בחינת אנפין נהירין“.

“אז אם אדם רוצה לכפר על העבירות שלו, זה רק ע”י לימוד תורה בעיון. שזה נחשב כמו תענית וכך יצאו העוונות מהעצמות ויתכפרו. “שהיא ההפך מכל התאוות והמידות, שהם בחינת אנפין חשוכין, שמשם נמשכין כל העבירות, ח”ו”, רגע אחד שאדם נמצא באנפין חשוכין – כבר מתגברים עליו התאוות והמידות רעות, “כי צריך האדם להתייגע בתורה ולהמית עצמו עליה”, לא מספיק שלומדים תורה, אם אדם אינו מסכים ומוכן להתייגע על התורה, ולהמית עצמו על התורה, זה לא נקרא לימוד תורה, אם אדם לא לומד תורה מתוך יגיעה, אלא מתוך רפיון – אומרת הגמרא בברכות (סג.) הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה (משלי כד, י), כל המרפה עצמו מדברי תורה אין בו כח לעמוד ביום צרה, והצרות הם המידות הרעות שמתגברות, “כמו שאמרו רז”ל על פסוק: ‘זאת התורה אדם כי ימות באהל’ – אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, דהיינו עצמיותו”, להמית עצמו על לימוד התורה, להמית את העצמיות, היינו את הרצונות העצמיים המדומים, שבאמת אינם שייכים לקדושת נשמת היהודי, וזה ע”י לימוד תורה בעיון, בחשק ובשמחה. ואם לאו נשארים עם כל המידות הרעות, והתאוות הרעות, ואנפין חשוכין. “שהם בחינת המידות הרעות והתאוות הרעות, שמהם כל הפגמים החקוקים על עצמותיו כנ”ל”.

“כי צריך להתייגע בהתורה, עד שיזכה להבין אותה”, להתייגע ולהמית עצמו על התורה, כשחם, כשקר, כשרעבים, כשצמאים, כשעייפים, ללמוד תורה במסירות נפש, וכך יוצאים העוונות החקוקים על העצמות. “דהיינו שיצא מבחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת חשכות והסתרת הידיעה, לבחינת אנפין נהירין שהם בחינת ידיעת והשגת התורה כנ”ל, ואז נקרא אדם”. רק אז הוא נקרא אדם, ואם לאו אינו נקרא אדם. וכיצד יידע אם נקרא אדם – כשרואה שהוא לא כועס, אלא תמיד שמח, ואוהב כל אחד, שומר את העיניים וכו’, זה נקרא אדם. ואם לאו, הוא לא נקרא אדם”.

“רביה”ק מסביר: כיצד זוכים להיות יהודי, רק ע”י לימוד התורה בעיון ובכח, ביגיעות עצומות, להמית עצמו על התורה, אזי נקרא אדם. “בחינת: ‘זאת התורה אדם’; היינו ע”י התורה נקרא אדם, בחינת: אתם קרויים אדם, ואין העכו”ם קרויים אדם; כי עיקר שם אדם זוכין ע”י התורה” – שהיא בכח, בעיון, בעמקות, ביגיעות עצומות – “שהיא בחינת אנפין נהירין, שהיא ההיפך מכל המידות והתאוות הרעות, שעל שם זה נקראים אדם, בחינת: זאת התורה אדם. אבל העכו”ם, הרחוקים מחכמות התורה, מאנפין נהירין, כי הם בחינת אנפין חשוכין, כי הם משוקעים בכל המידות רעות ותאוות רעות, על כן אין קרויים אדם וכנ”ל”, והיות והעכו”ם שקועים בכל המידות והתאוות הרעות, אף על פי שרוצים לקבל את התורה כי יודעים שהיא אמת, אבל כ”כ התגשמו במעשיהם עד שאין הם נקראים אדם, ואינם רוצים לצאת מגשמיותם, הם מוכנים לקבל את התורה אבל בלי חכמת התורה, היינו לעיין בתורה, כי הם מפחדים לעזוב את מידותיהם ותאוותיהם הרעות. לכן הם לא יכולים לקבלה. ועם ישראל שקיבלו את התורה, גם הם היו שקועים במ”ט שערי טומאה במצרים, אבל בביטולם אל הצדיק, אל משה, ביציאת מצרים, בקריעת ים סוף ובמדבר, בהגיעם אל הר סיני, זכו שהתבטלה מהם הזוהמה לגמרי. והכל ע”י הרצון שלהם לקבל את התורה וללמוד אותה בעיון ולהבין את חכמת התורה, כפי שמבאר רביה”ק בהמשך”.

“כי עיקר בחינת אדם הוא בחינת השכל האמיתי שזוכין להשיג” – להשיג את השכל האמיתי שבסוגיא – “דהיינו חכמות התורה הקדושה. כי יש ג’ שכליות: דהיינו שכל פשוט, שהוא בחינת חכמה, בחינת: כלם בחכמה עשית. וכשלומד ומבין, זה נקרא בינה, ואח”כ, כשיודע התורה, זה נקרא דעת, כידוע”, חכמה – זה הלימוד הפשוט, בינה – זה הלימוד בהבנה, ודעת – זה הזכרון. “וג’ שכליות אלו הם בחינת ידים לתורה: בחינת יד הגדולה ויד החזקה ויד הרמה, שבהם מתקבלת התורה”. כשעם ישראל יצאו ממצרים הם קיבלו על עצמם את היד הגדולה, היד החזקה והיד הרמה, שהם שלש ידיים לתורה, שהם שלשה שכלי התורה, חכמה בינה דעת, היינו ללמוד את התורה בעיון, להבין ולדעת את חכמת התורה. ורק על ידם התקבלה התורה. “ואלו הג’ שכליים הם בחינת ג’ פעמים י”ק” – בחינת כי בי”ה ה’ צור עולמים – “כי י”ק הם חכמה ובינה, שהם תרין רעין דלא מתפרשין, שהם כלולים בכל אחד מהג’ שכליות הנ”ל. וג’ פעמים י”ק הוא גימטריא אדם”, היינו כשיש שלש פעמים י”ק, אז נקרא אדם. “נמצא שעיקר שם אדם הוא בחינת השכל האמיתי”, שלומד תורה מתוך יגיעה אדירה, וממית את עצמו, להבין את הסוגיא לעומקה. “דהיינו חכמות התורה, שהוא בחינת אנפין נהירין, בחינת הרחקת ושבירת כל התאוות ומידות רעות כנ”ל”, ואז יראה האדם שהוא יוצא מהתאוות ומהמידות הרעות, “וזהו: ‘בקרב עלי מרעים’ – זה בחינת תרין “רעין” דלא מתפרשין, שהם בחינת י”ק, שהוא חכמת התורה, בחינת אדם. צריך ‘לאכול את בשרי'” – לאכול את הגוף, להמית את הגוף – “היינו לאכול ולהמית העצמיות שלי”, העצמיות זה הגאוה של האדם”.

“רביה”ק מבאר בתורה ע”ב, שאי אפשר לבטל את הגאוה ולזכות לענוה ושפלות, שממנה עיקר החיות והתחייה לעתיד לבוא, אלא ע”י שרואה עצמו עם הצדיק. ולזה זוכה רק מי שעוסק תמיד להגדיל את מוחו ודעתו. וזה רק ע”י לימוד בעיון, ועל ידי זה זוכה למח מהיר וחריף, כמו שכתוב “חזית איש מהיר במלאכתו” (משלי כב, כט), וכפי שהאדם מעיין, מעמיק, מחדש ומחבר את הסוגיות ואת הסתירות בין רש”י ותוס’ ושאר ראשונים ומפרשים, להבין את השיטות, לחבר אותם ולהבין את הפשט בסוגיה לפי שיטתם, כך מקבל האדם עוד שפלות וענוה מפני שרואה שאינו מבין את הסוגיה היטב, וממשיך ומתעמק בלימוד, וממית עצמו בלימוד התורה. והלימוד צריך להיות עד שאדם מרגיש שהוא כאילו מת. ורק ע”י עמל תורה כזה נקנית התורה, ומקבל האדם סיעתא דשמיא, ומאיר לו המח והדעת, ומקבל פנים מאירות, ככתוב “חכמת אדם תאיר פניו”.

“כי אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה כנ”ל” – קניין התורה הוא רק מתוך מסירות נפש בלימוד התורה, ומסביר מוהרנ”ת (ליקו”ה יו”ד, הל’ הכשר כלים ד, כד) את המובא בגמרא (שבת פט.), בשעה שירד משה מלפני הקב”ה, בא שטן ואמר לפניו: רבונו של עולם, תורה היכן היא? אמר לו: נתתיה לארץ. הלך אצל ארץ. אמר לה: תורה היכן היא? אמרה לו וכו’. הלך אצל ים, ואמר לו: אין עמדי. הלך אצל תהום. אמר לו: אין בי, שנאמר “תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי, אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה” (איוב כח, יד-כב). חזר ואמר לפני הקב”ה: רבונו של עולם, חיפשתי בכל הארץ ולא מצאתיה. אמר לו: לך אצל בן עמרם. הלך אצל משה, אמר לו: תורה שנתן לך הקב”ה, היכן היא? אמר לו: וכי מה אני שנתן לי הקב”ה תורה? אמר לו הקב”ה למשה: משה בדאי אתה. אמר לפניו: רבונו של עולם, חמדה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום, אני אחזיק טובה לעצמי. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הואיל ומיעטת עצמך תקרא על שמך, שנאמר “זכרו תורת משה עבדי”, עכ”ל”.

“ולכאורה צריך להבין את דברי משה רבנו, וכי לא קיבל את התורה?! אלא, מכאן רואים גודל ענוותנותו, שלאחר ארבעים יום וארבעים לילה בהם למד את התורה, עדיין הרגיש שכלל לא למד, והיא ממש תמימה”.

“וביאור העניין הוא שמשה רבנו ידע, שהשטן רוצה לקטרג על מסירת התורה, ולכן ענה לו, שעדיין כלל לא מסר התורה לעם ישראל, אלא הרי כמונחת בים, ורק מי שמוכן להשקיע יגיעות עצומות ולמסור נפשו לירד לתוך עמקי הים, הוא יזכה לקבלת התורה. כי התורה ארוכה מני ים, ואם כן אין מקום לקטרוג השטן, כי אין ישראל ראויים לתורה, אלא מי שיגע בה משיגה, כמו שכתוב “אבדון ומות אמרו באזננו שמענו שמעה, ומפרש רש”י שם: “אבדון ומוות אמרו” – המאבדין וממיתין עצמן עליה אמרו: “באזנינו שמענו שמעה”, שהיגע בה מתקיימת בו. שהרי אין הכוונה שירד לתוך הים והתהום כפשוטו, רק העיקר הוא הרצון והחשק, שמוכן מצד עצמו לסבול מסירות נפש בלימוד תורה, אפילו לירד לתוך הים והתהום ממש, אבל תיכף כשהוא מרוצה לכך ברצון חזק ואמיתי, מיד עוזר לו ה’ יתברך לקבלה כראוי. “ואזי ממילא: ‘צרי ואויבי לי המה כשלו ונפלו'” – כי מקור הצרים והאויבים שזה היצר הרע, שמתלבשים באדם מפני שאין לומדים תורה בעיון, “כי כל הצרים והאויבים, שנאחזין באנפין חשוכין, נכשלים ונופלים, כי נתבטלים בחינת האנפין חשוכין, וזוכה לאנפין נהירין, שהוא חכמות התורה, שהוא בחינת י”ק, בחינת תרין רעין דלא מתפרשין, שעל שם זה דווקא נקראין ישראל אדם כנ”ל, ואז כל הצרים והאויבים שנאחזין באנפין חשוכין, בתאוות ומידות רעות, נכשלים ונופלים, כי זכה לאנפין נהירין כנ”ל“.

מיד עם סיום חג הפסח ועם השמועות הקשות אודות הייסורים הקשים העוברים על מורינו הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א, ארז הרב גרוסמן שליט”א את מיטלטליו וטס ליוהנסבורג. “אני עזבתי את ארץ ישראל מיד למחרת חג הפסח ביחד עם הנכד של הרב, הרב חיים רייכר שביקש ודיבר איתי ואנחנו עוד עשינו פעולה לפני החג להכניס לרב את המצות, זה היה מבצע גדול עוד לפני החג”. פותח את דבריו הרב יצחק דוד גרוסמן שליט”א רבה של מגדל העמק ונשיא ‘מגדל אור’.

“זה דבר נוראי שצדיק כזה נמצא במעצר. היום לא נתנו להכניס לו אוכל. קדוש כזה, עובד ה’, זה דבר רוחני, זה עונש שלנו, לא עונש שלו. זה משהו שאין לנו הסבר עליו. יהי רצון שייצא משם וב”ה השם נעשה לו פה חגיגה גדולה”. אלו דבריו של הגאון הרב גרוסמן שליט”א כמו שנמסרו במהלך שיעור תורה אותו אמר ביוהנסבורג, בהם הוא חושף עוד טפח בגדולת הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א. ידועה אהבת הרב גרוסמן אל מורינו הרב ברלנד שליט”א וזכור השיעור המשותף אותו מסרו בתקופה שלפני יציאת מורינו הרב לגלות. באותו מעמד התוודענו כולם לקשר המיוחד שבין שני שרפי הקודש הללו. והרב גרוסמן אף העיד שהקשר שלו עם הרב מתקרב לחמישים שנה. “מיום שני עד הרגע הזה לא נחנו דקה, הכל בכדי לעזור לרב, להקל עליו גם לטווח הארוך וגם לטווח הקצר”. ממשיך בשיחת טלפון מיוהנסבורג, הגאון הרב יצחק גרוסמן שליט”א, לתאר את מסירות הנפש שלו עבור הרב ברלנד שליט”א.

“אתמול ראיתי את הרב, הוא היה במצב בעייתי כי הביאו אותו בבוקר לבית המשפט בלי שום סיבה, לא היה משפט. טעות או לא טעות לקחו אותו מ-7 וחצי בבוקר והחזירו אותו ב-7 וחצי בערב, אז הייתה לי ההזדמנות להיכנס לרב שמה לבור למטה. הרב שליט”א ראה אותי והייתה שמחה שאי אפשר לתאר. היום הייתי אצל הרב שעתיים אי אפשר לתאר מה שהיה שמה בבכי ובשמחה למדנו ביחד את המאמר בתניא להשכילך בינה שמדבר על כך שאין רע יורד מהקב”ה שמחייה אותנו בכל רגע ורגע. אנחנו נבראים מחדש בכל רגע יש מאין והוא מחייה אותנו ונמצא איתנו וממנו לא יורד רע וממילא זה החיזוק שצריך להתחזק וזו הנקודה המרכזית שלמדתי עם הרב ביחד”.

צריך לדעת שהרב צריך ישועה גדולה. חייבים להוציא אותו. יומיים הוא לא אכל, לא רצו להכניס לו אוכל וברוך השם הצלחתי היום הלכתי למנהל הכלא הפכתי את העולם ונתתי לרב את האוכל ביד. אבל זו בעייה יומיומית הנושא הזה של האוכל ועצם זה שהרב נמצא בבור זה פחד פחדים. זה מזכיר את יוסף הצדיק בבור ואנחנו צריכים לעשות את הכל בכדי להוציא את הרב מהבור הזה כדי שהוא יוכל להגדיל תורה ולהאדירה“.

“..אני לא יכול להיכנס לפרטים מה התכניות ומה עושים, אתם מבינים לבד שאי אפשר ולא טוב לדבר על זה, אבל דבר אחד –  הרב ביקש לחזק את כל הציבור והוא אמר לי כשהוא שומע שלומדים ומתפללים ומתחזקים באמונה שלימה שהכל יסתדר זה נותן לו את הכוח והחיות להמשיך. אבל, כשהוא שומע שיש צעירים שבגלל מה שקרה איתו הם נכנסים לספיקות ויש פירוק, זה הורס אותו. אם אנחנו אוהבים את הרב אליעזר ברלנד שליט”א הדבר היחידי שעלינו לעשות זה להתחזק בתפילה בלימוד תורה ובאמונת צדיקים. אני מקווה שנמשיך לעשות ולפעול למענו”.

בעקבות דבריו הקדושים של הגאון הרב יצחק דוד גרוסמן באנו להזכיר כי ידוע עד כמה מיושבת דעתו של מורינו הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א, גם כשהאינטרפול עצרו אותו, הרב למד קצות החושן בעיון בתוך הניידת ולא עזב את הספר לרגע. בכל מקום הרב לומד, גם בדיונים בבית המשפט, ניתן לראות את זה בתמונות. הרב מתקן את העולם וזה תהליך בו הצדיק כולל את כולנו. חייבים להתחזק ולעזור לצדיק לנצח.

 הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א עובר כבר שלוש שנים גלות קשה וייסורים נוראיים. לתלמידיו הרבים וכן לרבים אחרים המכירים את הרב ברור כשמש – הרב אליעזר ברלנד שליט”א לקח על עצמו את הגלות מבחירה. אין ספק שכוונת הרב ברלנד שליט”א היא גבוהה ונסתרת, אך ממה שגילה הרב שליט”א מובן שמטרתו היא המתקת דינים מעל עם ישראל וקירוב הגאולה ברחמים.

למי שגולש בחסום ואינו רואה  הנה קישור להורדה הרב סטבסקי על הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א

עד עתה הבנה זו הייתה מנת חלקם של אלו אשר הזדהו יותר כמקורבים לרב אליעזר ברלנד שליט”א, כהרב שלום ארוש שליט”א, הרב משה צנעני והרב עופר ארז. הם אף דיברו בריש גלי על-כך שהרב ברלנד שליט”א לקח על עצמו גלות להצלת עם ישראל. כמוהם התבטאו כל השאר, אך לאחרונה אנו עדים לתופעה שהולכת ומתגברת, רבנים גדולים ומפורסמים בישראל שמגלים בקול כי הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א ייצא לגלות מבחירה והוא מוסר נפשו עבור כולנו. תיקצר היריעה מלפרט את כולם נזכיר רק את האדמו”ר הרב דוד אבו חצירא שליט”א, הגאון המקובל הרב מורגנשטיין, קדושת האדמו”ר מקאליב שליט”א, הרב יקותיאל פיש שליט”א ובוודאי הגאון הרב גרוסמן שאף נסע אל הרב ברלנד שליט”א ליוהנסבורג.. עתה הגיע לידינו סרטון מדהים בו רואים את הרב דניאל סטבסקי שליט”א אומר דברים גבוהים לגבי סיבת גלותו של הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א.

“הרב אליעזר בן עטיא יש לו שמירה מיוחדת מהשמיים”. פתח הרב סטבסקי את דבריו. “אתה זוכר שהרב ברלנד שליט”א אמר שיש חלילה גזירה?” פנה הרב סטבסקי לאדם שלידו. “תוך כמה ימים נפטר המוהרא”ש, היה אליעזר תחת אליעזר, הוא החליט, אליעזר אחד כבר הסתלק, עליו השלום, צדיק ונורא”, כשהכוונה היא כי הרב אליעזר שלמה שיק זצ”ל הסתלק תחת הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א. בהמשך הדברים כשנשאל הרב דניאל סטבסקי שליט”א למה הרב ברלנד שליט”א לא חוזר לארץ, ענה. “הוא לא רוצה! אני יכול איתו?! אם הוא היה רוצה הוא כבר היה פה, זה הוא עושה את הכל. הוא עושה תיקונים שם, מגהץ את העולם, זימבבואה, מרוקו, הוא עושה את זה בכוונה, מה אתה חושב! גם בביזיונות הוא עשה, הוא עושה תיקונים, הוא עושה דברים גדולים. להתפלל צריך, אבל תסמוך גם עליו.

רבים מאיתנו שואלים את עצמם – הרי הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א פועל ישועות עבור גדולים ורבים! במה אני הקטן יכול לעזור לכזה צדיק עצום?! הנה לפנינו דבריו המעוררים של הרב עופר ארז שליט”א מגדולי מחזירי התשובה שבדורנו ומתלמידיו המובחרים של הרב אליעזר ברלנד שליט”א. “מה שראינו מהרב בכל השנים, עבודת השם ומסירות הנפש שלו לכלל ולפרט מטיל עלינו חיוב לא להיות אדישים למצב של הצדיק – הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א”.

“לכל אחד מאיתנו יש חיוב להתפלל על הצדיק. יש ייצר הרע שרוצה לקרר אותנו לא להתעורר בתפילה או בכל דרך אחרת עבור ישועת הצדיק, עד כדי-כך שהזוהר הקדוש אומר שכח הטומאה של עשיו הוא הקרירות. יש לזה חשיבות גדולה מאוד בשמיים, שהקב”ה רואה שאנו לא אדישים למצב של הצדיק. חייבים לזכור שכמה שהצדיק יותר גדול הוא יותר נושא את עוונותינו. כתוב בישעיהו פרק כג: ‘וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ, מְדֻכָּא מֵעֲו‍ֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו, וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא-לָנוּ‘. אנו לא יודעים עד כמה שהצדיקים בכלל והרב אליעזר ברלנד שליט”א בפרט מוסיפים חיים וברכה לכל אחד מאיתנו, ע”י הייסורים שהם מקבלים על עצמם. באמת אנחנו לא יכולים להחזיר על הטובות הללו, אך המעט שכן הוא להגיד תיקון הכללי, להזכיר את הצדיק ההתבודדות ובתפילות. לבקש שהרב ייוושע מהגלות הנוראית הזו. צריך לזכור שהצדיק נמצא בגלות נוראה מאוד, אני לא יודע אם נשמע כדבר הזה, אדם כל-כך גדול בתורה שמסר את הנפש עשרות בשנים על כל דבר שבקדושה ועל כל פרט שבתורה, בגיל כזה צריך לסבול כאלו ייסורים שלא נתפס ולא נשמע כדבר הזה”.

“אנחנו נוסעים הרבה בארץ ובעולם למען הפצת תורה וקירוב רחוקים ובכל מקום שאנו מגיעים אליו מתעניינים לשלום הרב אליעזר ברלנד שליט”א. רואים שאנשים שיש להם לב מרגישים את צער הצדיק. רבים מאיתנו שואלים – הרב ברלנד שליט”א פעל ישועות גדולות מאוד עבור אנשים רבים ופדה רבים מהמייצר, למה הוא צריך את התפילה שלי? אך משמיים רוצים את ההתעוררות שלנו ואם לא נתעורר לכך חו”ש זה יכול לעורר עלינו קטרוג גדול! אין דבר גדול מאחדות, לפעול מבלי להקשות קושיות, החרב האמיתית שלנו היא התפילה והבקשה”.

“אנו צריכים לשאול את עצמנו – מה אנו צריכים לעשות בכדי להביא את המשיח? התפילה שלנו על הרב אליעזר ברלנד שליט”א כלולה גם בתפילה על כלל ישראל, משום שכל יהודי קשור בנשמת הצדיק. אסור לשכוח שעם ישראל עובר גלות וייסורים נוראיים בגוף ובנפש ואנו נמצאים בתקופה של הסתרה גדולה. עם כל זה אנו נמצאים בזמן של עת רצון ורחמים גדולים מאוד. לכן, אסור לנו להיות אדישים, אני רואה עד כמה עת הרצון היא נוראית, הקב”ה מחזיר אותנו בתשובה בהיסח הדעת”.

באדיבות קו המידע 02-587-5777

“מסע נוראי ורדיפה אותה עובר הגאון הצדיק הרב אליעזר ברלנד שליט”א”, כך פתחו את דבריהם לאדמקר ושוומנפלד בראיון שערכו לרב שלום ארוש שליט”א בקול ברמה. לא סתם פנו לאדמקר ושוומנפלד אל הרב ארוש שליט”א, מפורסם לכל דבר היותו שמשו הראשון, כמו שהוא מעיד על עצמו בראיון: “אני זכיתי שהייתי השמש והנהג הראשון של הרב, ומה שראיתי בעיניי בכל משך ארבעים ואחד השניים שאני לידו שהרב אליעזר ברלנד שליט”א הוא מלאך! איזה מלאך”? הרב ארוש עוצר בכדי לתקן את עצמו, “הרב ברלנד שליט”א זה למעלה ממלאך. אדם שיכול לעמוד שש עשרה שעות רצוף בתפילת 18, בלי לזוז מהמקום”.

“הרב אליעזר ברלנד שליט”א יודע מה שאתה חושב, הוא יודע מחשבות של בני אדם, כל שאלה שהייתה לי הוא מסתובב ועונה לי. יש הרבה דברים שאסור לי לספר, אני הבטחתי לרב שלא אספר לאף אחד. אני יכול לדבר אתכם עשר שעות בכדי לספר מה שראיתי בעיניים שלי. ידוע שהרב ברלנד שליט”א שילם כסף לאנשים שידברו עליו, יש גזירות קשות על עם ישראל והוא סובל ייסורים וביזיונות עבורנו, הוא מכפר על עם ישראל. הרב סובל גלות נוראה מאוד, גדולי הצדיקים הנסתרים שאני מקושר איתם אומרים עליו שהוא מכפר על הדור. וצדיקים גדולים ומפורסמים שאנו כולם מכירים אותם אומרים עליו שהוא מכפר על הדור”.

“אפילו הסוהרים שם ביוהנסבורג אומרים שהוא מלאך אלוקים, הוא רק עומד ומתפלל כל היום. הרב כמעט לא אוכל. לישון, אני יודע מהימים ששימשתי אותו שהוא לא יישן, זה מלאך אלוקים. השלטון בארץ מאמין לשמועות בלי לבדוק. אולי פה קיבלו שוחד.” הרב ציווה לעשות כנס תפילה במערת המכפלה ומאז הפסיקו הפיגועים, לרב יש כזה כח שבכלום הוא פועל ישועות, מי יודע איזה קטרוג יש על עם ישראל. וודאי שיש לי אכזבה מהפוליטיקאים ואנשי הציבור שלא עושים דבר, אנחנו מוחים על ביזיון הצדיק ומצפים שכל מי שיש לו כח שיקום וישתדל עבור הרב”.

ההקלטה של הראיון עם הרב ארוש באדיבות רדיו קול ברמה ע”י אודי קוטיגרו

“מועדים לשמחה מוצאי יום טוב הראשון של פסח תשע”ו. ישנם דברים שצפינו וקיווינו ועדיין אנו מצפים ומקווים שאחרים יאמרו אותם, אך כיוון שעדיין לא שמענו שאחרים אומרים אותם, בינתיים אני אומר. ב”ה זכינו כולנו לחגוג את חג הפסח בשמחה, כל אחד במקומו ואיש על ממלכתו. אך, צריך לדעת שהלב שותת דם, שאחד מצדיקי הדור, מגדולי ישראל המפורסמים מזה עשרות שנים, נשלח ונזרק לכלא בדרום אפריקה לתא של שני מטר בלי שרותים, מזה כמה ימים. איננו יודעים מתי יצא משם, הוא סובל ייסורים נוראים, שבגילו הנושק לשמונים מצב זה מהווה סכנה ופיקוח נפש ואף אחד לא מדבר. כואב הלב על זאת. לאחר שאמרתי כמה מילים טובות עבורו, נדהמתי מההודעות שקיבלתי, כולם כבר שפטו אותו, כולם כבר יודעים מה הוא חייב ועשה, ה’ ישמור ויציל.

לאחר ששמעתי שהגאון המקובל הרב מורגנשטיין שליט”א אמר שהוא חקר בעצמו את העניין הזה ודרשו לפרטי פרטים והכל שקר וכזב ועלילה שפילה. כאלה דברים שומעים גם מרבי דוד אבוחצירא מנהריה שהכל עלילה שפילה וכן שומעים מהצדיק הגדול הרב חיים שטרן וכן הרב ארוש שליט”א ועוד צדיקים. וכל אחד כבר שפט וכבר יודע, והכל מבוסס על אחד שטיפס על קומה שלישית מבחוץ וטוען שראה מה שראה. כל הטיפוס הזה מעיד על דבר מאוד מפוקפק. ואנחנו חושדים ומאמינים, אני לא מצוי בפרטי העניין וזה לא מעניין אותי, יש לנו הלכה ברורה. אסור לקבל לשון הרע על אף יהודי ובטח לא על צדיק הדור. ובפרט שכתוב אם ראית צדיק שעשה עבירה אל תהרהר אחריו כי בוודאי שעשה בלילה תשובה. ובפרט צדיק כזה מצדיקי הדור המפורסמים מהשורה הראשונה ואנחנו שותקים. צריך לדעת שזה צער השכינה ואנו חייבים להשתתף בצער של הצדיק. לאמר תהלים להצלחת הרב אליעזר ברלנד בן עטיא שליט”א, ללמוד להצלחתו ואף לחשוב ולהשתתף בצערו. לדעת שזה צער השכינה, אדם כזה שלקח על עצמו ייסורי בושה כמו שאמרו עליו צדיקי הדור. וזה לא אומר שאנחנו צריכים להסכים עם זה וללבות את השריפה, אנו צריכים למחות.

כבר אמר הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ”ל לפני פטירתו שמשיח היה צריך לבוא כבר לפני כמה שנים, אך היה צריך לבוא בדין. הוא אמר ששלושה צדיקים לקחו על עצמם ייסורים בכדי לדחות את הגאולה בכמה שנים ולהמתיק אותה. הוא הזכיר שניים מתוכם אחד מהם הוא הרב אליעזר ברלנד שליט”א והשני הרב דב קוק שליט”א. רמז אחד הוא שמו – ברלנד שפירושו ‘ארץ הדב’, אנחנו רואים שבשנים האחרונות הפרסים מאיימים עלינו איומים נוראיים וכבר כמה שנים שאנו סביב איומי הגרעין. וידוע שהשורש ממנו יונקת האומה הפרסית הוא הדב וששרם בשמיים לפי הגמרא נקרא דובי-אל ולפי הגר”א גם של האומה הרוסית. והם יונקים מצדיק שאין ספק שהרב אליעזר ברלנד שליט”א הוא אחד מהם. רואים שבשנים האחרונות הוא סובל כאלו ייסורים, גלות ובושה נוראיים. ומי שלא מקשר בין הדברים הוא טיפש, שיש צדיק שבעצמו עוצר את האסון ושבעצמו עוצר את הפצצות אטום, כמו שבעצמו הוא מדבר על זה. אמנם, אף אחד אינו שומע, אבל אפשר לראות בעיניים ששמו אליעזר, שם של חסד, שעוזר. כמו שאמר בליל תענית אסתר: “לכו ועשו עצרת תפילה להפסקת האינתיפאדה”, הלכו ועשו ומיד נפסקה האינתיפאדה. לאחר חצי שנה שלא היה יום ללא הריגות, אפשר לעמוד מול הדבר הזה? אפשר לשתוק מול כל מה שאומרים?! אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה.

אני חוזר ואומר דברים ברורים ששמעתי מהרב גובו ישראל מאיר שליט”א שהוא חברותא ומקורב מאוד לרב מורגנשטיין שליט”א שחקר אצל כל האנשים שהתלוננו. אח”כ יישב על כל החומר אחד לאחד וראה שהכל שקר וכזב ועל פי דין תורה אין בזה שום

תוקף ואסור להאמין לשום דבר. מרן הגאון המקובל הרב מורגנשטיין גם פירסם מכתב בו כתב שגם עם הרב ברלנד שליט”א יכתוב מכתב ויפליל את עצמו אסור להאמין לו, משום שחייבים להכיר את דרך עבודת השם שלו, שהוא מושך על עצמו ביזיונות, ייסורים ודברים לא מובנים והכל בשביל עם ישראל. וידוע שלפני עשרים וחמש שנה הוא אמר לאשתו שהוא הולך להקים מוסדות לעשרים וחמש שנה ואח”כ הוא יפרק את הכל, ושאל אותה אם היא מסכימה לזה. וכן לפני הרבה שנים אמר על עצמו שרובצת עליו גזירת גירוש קשה ואף תיקן תפילה על כך שיתפללו עליו. גם עכשיו ידוע שהוא אמר למקורבים אליו – “בפסח אני אהיה בכלא”. יישנו אברך שהעיד בפני אחד הצדיקים שהרב אליעזר ברלנד שליט”א בעצמו נתן לו סכום כסף גדול שילך ויפרסם עליו שחיתויות ושקרים שכביכול עשה. אותו אברך לא הסכים והרב ברלנד שליט”א אמר לו שיהיו עליו ייסורים, האברך אמר שלא אכפת לו, שיהיה מה שיהיה הוא לא ייעשה זאת. רואים מכאן שיש פה צדיק גדול שלוקח על עצמו עניינים ואף אחד לא מבין מה קורה פה. חו”ש אסור לחשוב עליו שום דבר.

העיד הרב שלום ארוש שליט”א שהוא החל לעשות פעולות מול הבית דין הרבני בעד הרב שליט”א, אך מיד הוא קיבל מסר מהרב בעצמו לחדול מכך. ואנו זוכרים שלפני יציאתו לגלות אמר הרב אליעזר ברלנד שליט”א שכעת הוא יוצא לשלוש שנים גלות ואח”כ תהיה ב”ה הגאולה השלימה. ואנו רואים שהדברים מגיעים לנקודה שלא הייתה עד עכשיו. אנו מצפים להתחלתא דגאולה, לראות את הגה”צ הרב אליעזר ברלנד בריא, חי ושלם, כאן, שמח איתנו בביאת משיח צידקנו במהרה בימינו אמן.

באדיבות מערכת סוד החשמל

“ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה”(שמות ו, ט) –

(תמלול מתוך שיעור של הרב אליעזר ברלנד)

משה רבינו הגיע למצרים ואמר רבותי ה’ התגלה אלי! עומדת להיות גאולה! תתחילו לשמוח! תתחילו לשיר! תתחילו לנגן! הגיע השעה לעשות רקודים! שירים! תביאו תזמורות! תביאו כינורות! תביאו חלילים! תתחילו לשיר על בשורת הגאולה.”ולא שמעו למשה מקוצר רוח ועבודה קשה” אומר רבנו (בליקוטי מוהר”ן תורה פ”ו) “קטני אמנה הם בבחינת מקוצר רוח…שמחמת שהם בבחינת מקוצר רוח מחמת שהם קטני אמנה, על ידי זה צריכים לעבודות קשות ולתעניתים” אלה שהם בבחינת “מקוצר רוח” שאין בהם שלמות האמונה אז הם נוטים לסיגופים ולתעניות.

אומר ה”נועם אלימלך” זה היה הויכוח בין משה והצדיקים שהיו באותו דור. משה אמר תפסיקו עם התעניות והסיגופים! תפסיקו עם העבודות הקשות! עכשיו העבודה להתחיל לרקוד, לשמוח, לשיר, לנגן, ובאמת מתחילת השעבוד עם ישראל לא שתק הצדיקים לא שתקו, הצדיקים התענו בכו ישבו על הארץ. הם ראו כל יום שזורקים ילדים ליאור, כל יום שוחטים ילדים, כל יום שמים ילדים בתוך החומות, כל יום פרעה מתרחץ בדם של תינוקות, אף אחד לא שתק כולם צמו בכו התענו להביא את הגאולה. משה בא ואמר להם רבותי זה לא הדרך!! אתם רוצים לצום תצומו! אבל זה לא יביא את הגאולה, עם תעניות וסיגופים לא מקרבים את הגאולה, הגאולה תגיע רק עם שמחה! אמרו לו מה!? אתה מציע לנו דרך חדשה בעבודת ה’? אתה רוצה לקחת לנו את העבודה של התעניות!? את העבודה של הסיגופים!? אחרי שאנחנו כבר מתענים שנים על גבי שנים צמים ומסתגפים. “ולא שמעו למשה מקצר רוח ועבודה קשה” הם לא שמעו למשה מקוצר רוח מעבודה קשה מרוב יאוש מרוב קוצר רוח מרוב עבודות קשות הם לא היו מסוגלים להתנער מהיאוש להאמין בתקוה להאמין בגאולה. 
.משה אמר הגיע השעה לעבודת ה’ מתוך שמחה ,מתוך שמחה אדירה, רק השמחה תכניע את הקליפה רק השמחה תביא את הגאולה. אומר הנועם אלימלך שהצדיקים שמחפשים עבודות קשות ותעניות יש להם נשמה יקרת ערך, לא סתם נשמה, אבל הם לא רואים את מה שהצדיקים שהם בבחינת משה רואים, כי הצדיק האמת מבטל את הדינים את הגזרות בשיא הקלות! הוא לא צריך שום מאמץ! הוא לא צריך שום סיגופים! שום תעניות! הוא מבטל את הדינים עם שמחה עם ניגונים ושירים.
העולם נמצא בטעות! אדם חושב שכדי לזכות לישועה לרפואה להמתיק דינים צריך עבודות קשות סיגופים תעניות וכו’… למעשה הבעש”ט כבר ביטל לגמרי את ענין התעניות ועבודות קשות וזה מה שרבינו אומר בתורה פו’ “…מחמת שהם קטני אמנה… על ידי זה צריכים לעבודות קשות ותעניתים” רבינו אומר שהעולם לא מאמינים שאפשר לזכות לישועה לפרנסה לרפואה להמתיק את כל הדינים שבעולם ע”י הניגונים על ידי השירים על ידי השמחה.

הדברים הבאים נשמעים אולי גבוהים ומזעזעים, אולם לכל מי שמכיר את מורינו הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א הדברים הללו נהירים כשמש ביום קיץ לוהט.

לאחר דבריו הנוקבים של הרב יקותיאל פיש שליט”א שהובאו באתר, נחשפים לפנינו דברים שנאמרו מפיו של אחד מצדיקי ירושלים. “הייתי אצל צדיק מאוד גדול מירושלים והוא אמר לי שיש מלחמה של הס”א בעצמה עם הרב אליעזר ברלנד שליט”א. הימים הללו גורליים מאוד מאוד לעם ישראל וצריך כל אחד לבקש להכניע את זרע עמלק. כתוב בזוהר הקדוש שהימים הללו של ערב פסח הם הזמן להכניע את זרעו של עמלק.

באדיבות קו המידע 02-587-5777