עליית העולמות הנעשית בכח ההתקבצות אצל רבנו הקדוש

מובא בספר חיי מוהר"ן(צ"ה) מעשה אשר ראה רבנו הקדוש וסיפרו בערב יום כיפור אחר הכפרות: שֶׁהָלַךְ בְּיַעַר אֶחָד, וְהַיַעַּר הָיָה גָּדוֹל בְּלִי קֵץ וָסוֹף וְרָצָה לָשׁוּב אֶל עֲקֵבוֹ, וּבָא אֵלָיו אֶחָד וְאָמַר לוֹ שֶׁבְּזֶה הַיַעַּר אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְסוֹפוֹ וְקִצּוֹ, כִּי הַיַעַּר הַזֶהּ הִיא בְּלִי קֵץ וָסוֹף.היער מרמז לראש השנה של רבנו, שהוא אין סוף, כמו היער שאין לו סוף וקץ. וכל שנה הראש השנה יותר גבוה מהשנה שעברה. כי כל שנה הצדיק עולה לעולמות יותר גבוהים ונשגבים, כי יש עד אין סוף עולמות,ורבנו עולה אין סוף דרגות, ומעלה את הבאים אליו לעולמות אלו. ר' נתן מבאר )בהל' תפילת המנחה ז, כב,(שכל עניין הצמצומים של תחילת הבריאה היה בשביל האדם, שהכל נברא בשבילו, והוא יתברך המשיך את התגלות אלקותו בחכמה נפלאה בשביל בריאת העולמות. ]כי כשעלה ברצונו יתברך להיטיב, הוצרך כביכול לצמצם את עצמו כדי לפנות מקום לעמידת העולמות[ בתחילה המשיך איזה אור, והעלים האור כי לא היה אפשר עדיין לסבול האור, ונשאר רק רשימו מהאור. ואחר כך חזר והמשיכו שוב בצמצום חדש ונפלא, וחזר והעלימו שלא יהיה ריבוי אור, וכך חזר והמשיך האור בדרך נפלא כמה וכמה פעמים, וזה סוד הטהירו עילאה וטהירו סתם,ושם נבראו כל הכ"ב אותיות ועולם המלבוש שקיפל את האור עד שנעשה בחינת חלל הפנוי. ]ואלו הצמצומים בעצמן שצמצם עצמו ה' יתברך כולם בהכרח שיעברו על האדם. כי כולם לא היו כי אם בשביל האדם שהוא יתקן הכל ,וזאת על ידי הצדיק שמתקן הצמצום שיאיר התגלות אלקותו ומלכותו לכל באי עולם בהדרגה ובמדה, ולעולמות נשגבים אלו מגיע רבנו ומעלה אותנו, ומתקן את כל העולמות אשר נחרבו מחמת העוונות, ומחדש לנו את הנפש רוח נשמה חיה יחידה, וכל הזוכים לבוא אליו לאומן לימי ראש השנה, מתעלים מעל גשמיות העולם הזה, ונכללים בעולמות הטמירים ונעלמים.

כל תיקון העולם תלוי בראש השנה של רבנו

וכל תיקון העולם תלוי בראש השנה של רבנו, כמאמרו "כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי" (חיי מוהר"ן ת"ה), ועל ידו כל ההשפעות בגשמיות וברוחניות. וזה הסבר המשך המעשה הנ"ל: "וְכָל הַכֵּלִים שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלָּם נעַשו מִזה הַיעַּר", היער הזה הוא הראש השנה של רבנו הקדוש, שעמו משפיע כלים לכל העולם. אַחַר כָּךְ בָּא לְנָהָר אֶחָד וְרָצָה לְהַגִּיעַ לְסוֹף הַנָּהָר, וּבָא אֵלָיו שׁוּב אֶחָד וְאָמַר לוֹ גַּם כֵּן שֶׁבְּזֶה הַנָּהָר אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְסוֹפוֹ, כִּי זֶה הַנָּהָר אֵין לוֹ קָצֶה וָסוֹף. וזה הנהר הוא הנחל נובע מקור חכמה. וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם שׁוֹתִין מֵאֵלּוּ הַמַּיִם שֶׁל זֶה הַנָּהָר. כי רבנו הוא המשפיע ברוחניות בגשמיות לכל העולם, וכל החידושים שיחדשו הצדיקים הכל נמשך מראש השנה של רבנו. אַחַר כָּךְ בָּא אֶל רֵחַיִם אַחַת שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל אוֹתוֹ הַנָּהָר. וּבָא אֵלָיו גַּם כֵּן אֶחָד וְאָמַר לוֹ שֶׁזאּת הָרֵחַיִם טוֹחֶנֶת טְחִינָה עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. כי כל ההשפעות לעולם מגיעות מר"ה, כי כל הבריאה כולה תלויה בראש השנה של רבנו.נמצא שכל אחד המתפלל בקיבוץ הקדוש הוא צינור אשר דרכו רבנו הקדוש משפיע שפע לכל העולם כולו. והשותף לתפילות בקלויז נכלל בתיקוני הבתים, דהינו התיקונים הנעשים ע"י אותיות ותיבות התפילה, כי רבנו גילה שעיקר שלימות התפילה נעשית ע"י תפילה בכוונה – להבין את פירושי המילות כפשוטו. ולכן כדאי לנצל כל רגע פנוי לשפוך לבו, אם בליקוטי תפילות, בתהלים, או לחדש איזו סברא בלימוד. העיקר לשמור על זמן נשגב זה שבו תלוי כל העולם. וכן היה מנהגו של ר' שמואל אייזיק תלמיד רבנו הקדוש, שכל ימי ראש השנה לא היה זז ממקומו בקלויז. מיד לאחר שגמר תפילת מעריב היה נשאר על מקומו ועשה קידוש, אכל כזית והמשיך בעבודתו, ואמר תהלים עד אור הבוקר, וכן בתפילת היום היה מתפלל בכזו דביקות והתלהבות עד אשר לא יכלו לעמוד סמוך אליו, וזמן מועט לפני תפילת מנחה היה עושה קידוש, אוכל כזית, וממשיך בתפילתו. וכן נהג בלילה השני והמשיך בעבודתו הנפלאה עד מוצאי ראש השנה. יוצא שהוא עמד על מקומו שתי מעת לעת. ובמוצאי ר"ה, לאחר שפתח את חגורתו, בגדיו התפוררו מרוב החום וההתלהבות שהיתה לו בתפילתו (מובא בשיש"ק ח"ג רד)

כח ביטול הגזירות באומן

באומן אפשר לפעול הכל. לבטל את כל הגזירות שיש על עם ישראל. יש גזירות שהן קודם גזר דין. בשנת תקס"ג, שאז נשמע גזירת ה"פונקטין" – ה"קנטוניסטים", אמר רבנו בראש השנה את תורה ה', "בחצוצרות וקול שופר", ופתח רבנו את תורתו שם: "כי צריך כל אדם לומר, כל העולם לא נברא אלא בשבילי. נמצא כשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בתיקון העולם... ולהתפלל בעבורם... ועניין התפילה הוא בשני אופנים: אחת קודם גזר דין ואחת לאחר גזר דין...". ובאמת אמר רבנו, שהוא דחה את הגזירה למשך עשרים וכמה שנה, וכך יצא מכוון ממש )משנת אמירת תורתו בשנת תקס"ג עד שיצאה הגזירה לפועל בשנת תקפ"ז(. ובאומן יש כוח לבטל את כל הגזירות. לכן מוטלת עלינו החובה להמתיק ולבטל את הגזירות מעם ישראל. ורבנו אמר שאילו כל הצדיקים היו מצטרפים אליו אז, היה יכול לבטל לגמרי 7. מסופר שפעם היתה אשה אחת שלקחו את בנה, רצה האשה לבית הכנסת ובכתה לפני ארון הקודש ושאגה בקולי קולות ובבכיות נוראות, ולרוב צערה נתעלפה ויצאה נשמתה. כשנודע דבר זה למוהרנ"ת אמר: אילו היתה פונה אלי הייתי מייעץ לה שתתחזק ותקבע כל יום עת קבוע להתפלל לפניו יתברך שתצליח, והייתה מועילה בתפילתה לא רק להחזיר אותו, אלא היו חוזרים עוד כמה ילדים. אין אנו יודעים את גודל כוחה של שעה התבודדות, אשר על ידה אפשר להמתיק הרבה גזירות ולהמשיך אין סוף ישועות. וגזירות אלו היו עד מלחמת העולם הראשונה )אמנם בשנת תר"ח, שלש שנים אחר פטירת ר' נתן, הומתקה מעט הגזירה בזכותו, וכבר לא חטפו את הילדים בחזקה, וכבר היו דרכים להשתמט, בשוחד ובכל מיני דרכים. עד אז היתה מכסה קבועה של ילדים, והיו לוקחים אפילו ילדים בגיל שלש(. המשכת אור ראש השנה לשנה כולה על ידי שמחה וריקודים צריך להמשיך את האור של ראש השנה לכל השנה, וזה על ידי שמחה וריקודים וזה הסבר המחזה אשר ראה רבנו )מובא בחיי מוהר"ן שיחה צ"ו( "סִפֵּר בִּימֵי אֱלוּל שֶׁחָלַם לוֹ שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִכְנס בְּבַיִת לִשְׁמעַ קוֹל שׁוֹפָר, וְעָבַר לִפְנֵי בַּיִת אֶחָד וְשָׁמַע שֶׁשָּׁם מְזַמְּרִין וּמַכִּין כַּף אֶל כַּף וּמְרַקְּדִין מְאד וּשְׂמֵחִין בִּקְפִיצוֹת וְרִקּוּדִין גְּדוֹלִים כְּדֶרֶךְ הַשְּׂמֵחִים וְהַשּׂוֹחֲקִים מְאד. עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי הֲלא לְכָאן בְּוַדַּאי טוֹב לִכְנס לִשְׁמעַ קוֹל שׁוֹפָר" ולכאורה מה הקשר בין תקיעת שופר לריקודים, הרי השופר מצוותו רק בראש השנה, ומה ענין יש בזה. זה כמו שאדם יטול ארבעת מינים באמצע השנה וינענע בהתלהבות. אלא על ידי הריקודים ממשיכים האור של השופר לכל השנה.

(מעובד מתוך שיחת הקודש, שנאמרה בקלויז הגדול באומן בר"ה שנת תשס''ט - נלקח מגליון ניצוצות תשע"ב)