היום י"א תמוז מקובל כי הוא יום הירצחו של רבי אלחנן וסרמן הי"ד ראש ישיבת קובנא וממאורי הדור שקדם לתקופת השואה. לפניכם קטע מתוך שיעור שמסר הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א לפני שנים בו הוא מספר כיצד רבי אלחנן וסרמן נרצח בקובנא. וכן מספר סיפורים ועובדות נוספות מהגאון הגדול זיע"א.

בגלל פתק נרצח ר' אלחנן:

היום זה היארצייט של רבי אלחנן וסרמן הוא היה בקובנא - ברח לקובנא. הנאצים אסרו ללכת ברחובות אבל ילדים הם לא הרגו. אז היו שולחים מבית לבית ילדים עם פתקים "מה שלומך?" כל מיני דברים. אז בדיוק שלחו פתק עם איזה ילד בבית ששם היה הרב אלחנן וסרמן, היו שם 40 משפחות באותה דירה והיה את המבצר הזה (הפורט השביעי). היה מלא אלפי רבבות יהודים (שנכלאו במצודה זו). אבל דווקא שם בדירה שלו לא לקחו  (אף אחד לפורט). הנאצים תפסו את הילד הזה ששמו לו את הפתקה. אמרו זה פתק של ריגול. מיד נכנסו לבית של הרב אלחנן וסרמן. איפה הרב הראשי משהו הראה לו את הבית של הרב אלחנן וסרמן, תפסו אותו עם עוד כמה רבנים בדיוק. או שידעו עליו מקודם לקחו אותו לפורט. זה היום - י"א תמוז לא יודעים אם הרגו אותו היום או מחר או מחרתיים בי"ג זה יוצא שלושה ימים שבטח לא החזיקו אותו היכו אותו שם. והיו מענים אותם והיו לוקחים אותם לאיזה יער ויורים בהם במקום הזה (בפורט) ליד הם עשו בורות והרגו אותם---

בזכות תלמידו של רבי אלחנן קמה ישיבת ברסלב:

ר' שמעון אפשטיין הוא היה התלמיד של ר' אלחנן וסרמן הוא היה איתו כל הזמן. והדודים שלו שנדדו שם באיזה כפר, היה אסור ללמוד תורה בערים הגדולות, אז הלכו ללמוד באיזה עיירה אחת היתה שם ישיבה. בסוף הוא שמע שמחפשים אותו, המשטרה הרוסית חיפשה את ר' שמעון, מישהו הלשין עליו. אז הוא התחיל לברוח, הוא החליט שהוא בורח מן העיר. אז תפסו אותו שתי ילדים ראו יהודי הולך עם זקן עם פאות הוא רוצה לברוח ברגל. המשטרה מחפשת אותו, לא יודע מאיזה סיבה אז תפסו אותו שני שקצים בפתח העיר אמרו אתה בטח בורח יש לך איזה עניין תבוא למשטרה. טוב לקחו אותו למשטרה אמרו כן אותך אנחנו מחפשים את יש לך משהו לא בסדר. וישר לקחו אותו ישר לסיביר ובזכות זה הוא ניצל. ומי שכל נשאר לא נשאר זכר ממנו בכלל. מאף אחד .אז באו הגרמנים ימח שמם זה הסיפור של ר' שמעון שכל מה שיש היום זה בזכותו זה גם הזכות של ר' אלחנן וסרמן שיש לו כזה תלמיד שלולא ר' שמעון תמיד אני אומר לא היה שום זכר מברסלב היום!. הוא היה איש תורה כולם עברו דרכו כולם, כולם לחיידר כולם עברו דרך הישיבה של ברסלב בני ברק ואף אחד לא היה מתקרב. אנחנו רואים אנשים בברסלב לא יודעים ללמוד לא יודעים גמרא זה חילול השם הכי גדול. וזה צריך להיות עכשיו העילוי נשמה, מה שאנחנו מדברים עכשיו זה לעליית נשמה על ר' אלחנן וסרמן זי"ע שהתלמיד שלו זי"ע שהוא רצה שילמדו גמרא כי הוא היה היחידי שהקים את ישבת ברסלב. אף אחד לא הלך להקים ישיבה כל אחד דאג לעצמו לא היה מציאות... כל אחד היה דואג לכסף שלו לפרנסה שלו הוא היחידי הראשון יצא חלוץ ואמר אנחנו צריכים להקים ישיבה!.

ר' אלחנן וסרמן נסע לאמריקה בשביל כפתור בחליפה?:

ר' אֶלְחָנָן וַסֶרְמָן ה' יִקֹּם דָּמוֹ נָסַע לְאַמֶרִיקָה לֶאֱסֹף כֶּסֶף לַיְשִׁיבָה שֶׁפָּתַח, וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁיֵּשׁ יְהוּדִי עָשִׁיר בַּעַל מִפְעָל לַחֲלִיפוֹת שֶׁאִם יַצְלִיחַ לְהַתְרִימוֹ הוּא יוּכַל לִתְרוֹם לוֹ סְכוּם גָּדוֹל אֶלָּא שֶׁהוּא קַמְצָן, הָלַךְ אֵלָיו ר' אֶלְחָנָן וְהִזְכִּיר לוֹ שֶׁהֵם הָיוּ חֲבֵרִים בִּזְמַן בַּחֲרוּתָם, מִיָּד הִכְנִיסוֹ הֶעָשִׁיר וְהֵכִין לִכְבוֹדוֹ סְעוּדָה דְּשֵׁנָה, וְר' אֶלְחָנָן בִּמְקוֹם לְדַבֵּר אִתּוֹ עַל הַמַּצָּב הֶעָגוּם שֶׁל הַיְשִׁיבָה הִתְעַנְיֵן בַּמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי שֶׁל הַמִּפְעָל.

אָמַר לוֹ בַּעַל הַמִּפְעָל: "הַכֹּל פְּשִׁיטַת רֶגֶל לֹא מַרְוִיחִים אֲגוֹרָה  אֲנַחְנוּ רַק בְּמִינוּסִים, מִינוּסִים, מִינוּסִים. ר' אֶלְחָנָן אוֹמֵר, טוֹב, סְלִיחָה, אֶפְשָׁר לְתַקֵּן כַּפְתּוֹר? יֵשׁ לָךְ בֵּית חֲרֹשֶׁת עֲנָק שֶׁל אֲרִיגִים, שֶׁל חֲלִיפוֹת, שֶׁל בְּגָדִים, שֶׁל שְׂמָלוֹת, רַק כַּפְתּוֹר! פֹּה הַכַּפְתּוֹר הַזֶּה אַתָּה רוֹאֶה כִּי הוּא כְּבַר רוֹפֵף טִפָּה, בֶּטַח, בֶּטַח. אֵיזֶה שְׁאֵלָה, מַה בִּשְׁבִיל כַּפְתּוֹר, וַדַּאי! וַדַּאי! וַדַּאי! מִיָּד הוּא קָרָא לַפּוֹעֵל הֲכִי טוֹב, וְהוּא אָמַר לוֹ תָּשִׂים אֶת הַחֲלִיפָה בַּמְּכוֹנָה שֶׁל הַכַּפְתּוֹרִים, תָּשִׂים לוֹ כַּפְתּוֹרִים חֲדָשִׁים עַל כָּל הַחֲלִיפָה, תְּגַהֵץ לוֹ קְצָת, תְּשַׁפֵּץ לוֹ, תְּרַסֵס לוֹ אוֹתָהּ, הֵבִיא לוֹ אַחֲרֵי חָמֵשׁ דַּקּוֹת חֲלִיפָה חֲדָשָׁה מְגֹהֶצֶת, כַּפְתּוֹרִים נוֹצְצִים, זָהָב טָהוֹר, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. כְּמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. וַוי, אֵיךְ שֶׁהוּא הָיָה מְאוּשָׁר אֵיזֶה אוֹשֶׁר אֵיזֶה שִׂמְחָה, אֵין, כָּזֶה שִׂמְחָה  עוֹד לֹא הָיָה לוֹ בַּחַיִּים. אַחַר כָּךְ, אַחֲרֵי יוֹם הוּא מִתְקַשֵּׁר בֹּא מַהֵר בֹּא מַהֵר,  הוּא אוֹמֵר תַּגִּיד לִי בָּאתָ בִּשְׁבִיל כַּפְתּוֹר? מַה קָרָה פֹּה? אֲנִי מְשֻׁגָּע? אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי מַאֲמִין לְךָ שֶׁבָּאתָ בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן כַּפְתּוֹר? ר' אֶלְחָנָן וַסֶרְמָן אָמַר לוֹ אֲנִי בָּאתִי בִּשְׁבִיל הַיְשִׁיבָה שֶׁלִּי לֹא בִּשְׁבִיל כַּפְתּוֹר, הֵבַנְתִּי שֶׁאַתָּה לְאַט לְאַט תִּקְלֹט שֶׁלֹּא בָּאתִי בִּשְׁבִיל כַּפְתּוֹר. ר' אֶלְחָנָן אָמַר לוֹ: וּמַה אִתְּךָ, אַתָּה כְּבַר נִמְצָא פֹּה עֶשְׂרִים שָׁנָה בַּאֲמֶרִיקָה תּוֹפֵר כַּפְתּוֹרִים? אַתָּה לֹא מִתְבַּיֵּשׁ, אַתָּה הָיִיתָ פַּעַם בָּחוּר יְשִׁיבָה הָלַכְתָּ לִתְפּוֹר כַּפְתּוֹרִים? וּמֵאָז עָשָׂה תְּשׁוּבָה  הֶחֱזִיק לוֹ אֶת כָּל הַיְשִׁיבָה".

כשר' אלחנן וסרמן אכל סמרטוט עם חומר ניקוי:

אם אדם ישים את הראש בגמרא, הוא יראה שבכלל לא צריכים לישון, לא צריכים לאכול. אימא שלו תביא לו אוכל, הוא לא יגע בזה בכלל, זה בכלל לא יעניין אותו, הוא בכלל לא יראה את זה. כמו שמספרים על ר' אלחנן וסרמן שהוא בא מהישיבה באחת בלילה, שמו לו צלחת אוכל, ועל יד זה היה קערה עם קצת נפט, ועם מטלית כזאת לנקות את השולחן, ועם קצת קצת ליזול - קצת חומרי ניקוי. טוב במקום הצלחת עם הבשר, הוא לקח ואכל את הסחבה, את החתיכת סמרטוט הזה הוא אכל! את זה שהיה טבול שם בליזול! הוא אמר זה היה קצת חמוץ... זה היה קצת קשה הבשר... לא היה מספיק מבושל כנראה... הוא לא יודע מה הוא אוכל! אז ככה היו צדיקים! ככה הגיעו לכל המדרגות שאדם לא ראה ולא שמע ולא ידע. הוא לא ידע מה הוא אוכל, לא ידע שום דבר! אז הרבי אומר זה מה שרציתי מכם, ורציתי מכם שאתם תשבו ותלמדו יומם ולילה!!