לפניכם השיעור היומי המלא כפי שמסר אותו מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א - אתמול לאחר תפילת מעריב יום חמישי ליל כ' בתמוז פרשת פנחס:

"כל הבנות שלא נרשמו לנתיבות החינוך, צריכות להרשם אצל חוה שטרן, 'ידידות משכנותיך' להיות מנהלות. לדעת את כל האלגברה מתמטיקה, [גאומטריה]. לדעת שכל רוחב זה פי שלוש. אם זה עשר אז זה שלושים אם זה עשרים אז זה שישים, ואם זה שלושים אז זה תשעים. אז "ולא דק" מסביר המהרי"ט המהרי"ט בתשובה (א') [ח']. אומר ששלוש ושביעית שלוש נקודה ארבע עשרה, כלומר שאם זה עשר אז שלושים ואחד נקודה ארבע אם זה עשרים זה ששים וארבע נקודה שמונה. ואם זה שלושים אז זה תשעים וארבע נקודה שתיים. בארבעים זה כבר מאה עשרים וחמש נקודה שש. אז כל דבר זה מכפילים את זה בשלוש נקודה ארבע עשרה. וחצר המשכן - לומדים מחצר המשכן - איך להוציא שורש. זה כל בת צריכה לדעת איך להוציא שורש בגיל שלוש עשרה צריך לדעת איך להוציא שורש, ה' נתן לילדה בגיל שלוש עשרה שכל פי איי־קיו, פי מיליון מאשר לאיש. "בינה יתירה" לכן נקראת בנות. כתוב בפרח שושנה עכשיו על הפרשה, למה קוראים לזה בנות כי יש להם בינה יתירה. אז כל אחד יסתכל פרח שושנה על הפרשה "בנות צלפחד" הוא אומר הם נקראות בנות, כי יש להם בינה יתירה. יותר מהאיש, כי בנות צלפחד היה להם בינה יתירה יותר מהאיש, היו רחמניות היו הכי חכמות בדור. כל הגאולה זה בזכותם. כי הרב'ה אומר בסעיף ל"ז שכל הגאולה תהיה רק בזכות הבנות שהם הולכות בצניעות שהם נזהרות לא ללכת לרחוב יפו לכאלה מקומות, לכל הפיתויים. כי אצל הבת הפיתויים יותר גדולים מאשר אצל הבן. אבל יש מצד אחד יותר שכל לעמוד בכל הפיתויים ולדעת שזה מהשטן. "והסר שטן מלפנינו ומאחרנו" הגוף שלנו זה גוף של שטן, זה לא גוף שה' ברא אותנו איתו, ה' ברא אותנו עם גוף של פלורסנט שמאיר מסוף העולם ועד סופו. עקבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה יותר מגלגל חמה. אחרי החטא אז קיבלנו אור של נחש אור של שטן. וכל גוף זה גוף של שטן, שאומר לאדם: בוא לרחוב יפו, בוא נבוא הבייתה בשלוש בבוקר אחרי מעריב כולם הולכים הבייתה אין דבר כזה. ומי שיכול ללכת לישון בעשר לקום בעשר, אם לא אז באחת עשרה בשתיים עשרה אז ילמד – ילמד חיי מוהר"ן ילמד שבחי הר"ן, ילמד שיחות הר"ן על הנסיעה של הרב'ה לארץ ישראל. שהיה מהחטופים רצו עשר אלף מחבלים בשבילו, עכשיו ביבי היה בקונגרס דנו שם לשחרר את הרב'ה, לא לשחרר את הרב'ה. אבל הקפיטן אמר רציתי למכור אותו לאחד השייחים בערב הסעודית או בסודן, זה היה התוכנית שלי. הרב'ה אומר אני התכוננתי שלא יהיה לי סידור ולא כלום ולא ידע לוח שנה, ולא ידע מתי יום כיפור ומתי שבת. כבר התכוננתי לכל. ידעתי שהולכים למכור אותי לסודן, או לערב הסעודית, או לאפגניסטן, הוא אומר אני בן אחרי בן מסרני הפלישתים, אני נופל יהודי לידי, אוי ואבוי מה שאני יעשה לו אני יהפוך אותו לעבד כנעני, לעבד נרצע לאחד השייחים, הרב'ה אומר אני כבר התכוננתי לשמור יום כיפור רק על פי רוח הקודש, בלי לדעת מתי זה. אז הכל כבר התכוננתי. כי כתוב בחסד לאברהם שלסוע לארץ ישראל זה כדאי ללכת בשבי הוא אומר האלה שנוסעים לארץ ישראל, ונופלים בשבי. ומוכרים אותם לעבדים, ככה זה היה בכל הדורות. מכרו אותם לעבדים. יש מכתבים שאחד כותב מהאי כרתים, הוא כותב מכרו אותי, הוא כותב לנאפולי לאנקונה תשלחו כסף לשחרר אותי, הם רוצים פדיון. אני כותב לכם מכתב, יש את כל המכתבים. הוציא את כל המכתבים שאנשים כתבו מהשבי, לנאפולי לאנקונה שם היו המיליארדסטים שתשלחו כסף לפדות אותי. אנשים נסעו לארץ ישראל נפלו בשבי. שדדו אותם, אפילו החיד"א היה בשבי, אפילו החיד"א הוא אומר בנס הוא ניצל. שודדים התנפלו על האוניה שלו, הוא הצליח להחביא את הכסף, הרב'ה ודאי היה מהחטופים. אודל'ה הייתה מהחטופים, אפילו הבת של הבעל שם טוב. ואז השמש אמר לרב'ה, 'רב'ה וָואס שְׁוַוייגְסְטוּ' - איך אתה יכול לשתוק, תתן צעקה. הוא אומר אני לא יכול לצעוק אין לי מוחין, הכל עף לי, אני קשור לעץ, והנה הם מחדדים את הסכינים כבר מכינים את המדורות. ואז אמר הבעל שם טוב שאל את השמש אתה יודע משהו? הוא אומר אני לא זוכר כלום הכל פרח לי, אני קשור לעץ עם אזיקים, עם אזיקים עם אזיקונים. עם הדליקו מדורות לצלות אותנו לעשות אותנו שווארמה לכבוד ליל הסדר, הם גם שמרו ליל הסדר, לעשות שווארמה מהבעש"ט מאודל'ה אמרו זה דליקטס זה הבשר הכי טעים בעולם אז בוא נטעם אותו. ואז הבעש"ט אמר לר' הערש אולי תגיד משהו תגיד איזה אות, תגיד א' תגיד ב'. הוא אומר כן, אני זוכר א' ב'. א' ב' נפלא תצעק א' ב'. הוא צעק א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח' ט' י', פתאום שומעים מרכבה הגיעה האף בי אי, כנראה שהם החביאו את הפלאפונים שהם לא יצליחו, אני לא יודע אם הם מחזיקים פלאפונים, כנראה זה היה פלאפונים כשרים בטח. בקיצור הגיע הסי־אי־אי הגיע האף־בי־אי שמע מרכבה טסה על סוסים, אולי ביבי סידר את זה. והמרכבה נוסעת וכל השודדים ברחו קוראים לזה האיידימקע'ס האיידימקע'ס זה אוכלי אדם, זה היה השם של הקוזקים פעם שהיו אוכלי אדם. האיידימקע'ס ומספר לנו גם ר' הירש ליפל שתפסו אותו האיידימקע'ס והעיפו אותו לגובה כמו כדור. שעכשיו הוציאו את החוברת על ר' הירש ליב, שהעיפו אותו כמו כדור, כמו כדור טניס, לגובה של מאה מטר. וככה הוא נפל כמו דוד מגובה של מאה מטר. אז הוא היה גם בין החטופים ר' הירש ליב. זה היה עם ר' יעקב ז'יטומיר. זה לא היה משה גרומן – לא ישראל גרומן, זה היה יעקב ז'יטומיר. עם שניהם שיחקו אתם כמו עם כדורי טניס, ובחוץ מינוס שישים. והם קפואים בסוף הצליחו הם שחררו אותם, ואז הם רצו, הם רצו עם הבגדים ביד. ראו איזה אור מנצנץ, נכנסו לבית שברו את הדלת. הגויה קפצה מהחלון שברה את היד, והזקן המסכן שבר את הרגל. ואחרי זה הם הצליחו להתפלל מארבע בבוקר עד שתיים עשרה בלילה, לא כמו כאן מארבע עד שמונה, מארבע עד שתיים עשרה הם התפללו. וקפצו עם הטלית והתפילין, וכמובן [הגויים אמרו:] באו שדים מהמאדים, כל הכפר התאסף לראות את השדים. היה זקן אחד אמר זה לא שדים זה יהודים, אני הייתי פעם בקיוב ראיתי שם בית כנסת, ראיתי יהודים עם טלית ותפילין, זה יהודים. בקיצור אחרי שתיים עשרה אמרו יאללה שברו כבר את כל השולחנות הכיסאות, שלמו שם מאה רובל פיצויים. ואז כל הכפר ליווה אותם לרכבת איזה שש שעות מהרכבת. אז כל זה מדברים שפעם הרב'ה היה מהחטופים, דוד היה מהחטופים, ורצו עשר אלף מחבלים. בסוף ביבי התפשר על חמש אלף. בסוף הגיע אבישי, הוא נולד מצרויה, למה צרויה כי היא הייתה כמו צור, כמו אבן. אשה צריכה להיות כמו אבן, אז צרויה הייתה. למה קראו לה צרויה, היא הייתה הבת של ישי, היא הייתה אבן, אז כל הבנים שלה עפו באוויר. אם האשה אבן, אז כולם עפים באוויר, אז יואב עף על החומה של רבת עמון. כופף את הארז עם הצמרת, והצמרת העיפה אותו שלושים מטר לגובה. ואחרי זה בא אבישי עף לעזה, נכנס לעזה בלי רשות מהצבא כמובן, והוא שחרר את דוד. אמר את ה' המפורש, ואחרי זה היה עשהאל שהיה רץ על גבי השיבולים. כל אלה נולדו לצרויה הבת של אבישי, שאבא שלה היה נקי מכל חטא והיה... לכן כתוב בת נחש. לכן כתוב בבבא בתרא דף י"ז. בבא בתרא כולם ילמדו, אני יודע שובו בנים לא לומדים בבא בתרא. הם אוהבים בבא קמא לא בבא בתרא. אבל בבא בתרא הייתה סבתא טובה דווקא, באבע טובה, היא הייתה באבע מצוינת. אני לא יודע למה לא לומדים אותה למה רבים עם הסבתא עם הבתרא?. כי טוביה בליס הוא היה גם כן מהחטופים, הוא היה שנה וחצי בכלא, אמרו שהוא שחט ילד, מצאו ארבעים ותשע דקירות בקייב. אז הביאו את הכומר מטשקנט, הוא אומר אני מכיר את כל הש"ס אני מכיר את כל הש"ס בעל פה ישר והפוך. אז היה שם עורך דין, אני לא יודע מה זה היה... העורך דין היה ממוסקבה, היה עורך דין יהודי אמר אתה מכיר את סבתא בתרא – באבע בתרא, אתה מכיר את הסבתא הזאת?. 'באבע בתרא...' התחיל לחשוב, שרה, רבקה רחל לאה, עבר על כל החומש, התנ"ך הוא ידע בעל פה. הוא עבר כל התנ"ך הוא לא מצא שום באבע בתנ"ך, הוא חיפש את הסבתא בתנ"ך. הוא אמר אתה לא יודע מה זה בבא בתרא, אז מה אתה אומר שאתה יודע את כל הש"ס בעל פה ישר והפוך מילה במילה אות באות?. על כל פנים הוא אמר את הכל, בסוף היה חבר מושבעים וניקולאי אמר שצריך לקחת אותו לתלות אותו. הוא אמר אני יודע שלא כל היהודים צריכים דם, אבל יש יהודים שצריכים דם, אני יודע כמה יהודים... אז יש כמה יהודים ששמים דם במצות, אני לא אומר שזה כולם, אבל צריכים לשפוט אותו. מצאו ארבעים ותשע דקירות, שבע כפול שבע. הוא אומר זה הכל רואים על פי סוד, רואים שזה הכל על פי קבלה. כל אחד יקרא את הספר של טוביה בליס צריכים לקרוא לדעת את זה. מה היהודים עברו לפני מאה שנה בדיוק, תתרע"א זה היה. אז הכומר מטשקנט ש'ידע את כל הש"ס בעל פה, ידע את הכל מילה במילה' והביאו אותו להגיד עדות, אז הוא גם כן הסתכסך עם הבאבע הזאת – עם הסבתא הזאת. ושובו בנים ודאי מסתכסכים עם הסבתא הזאת, קוראים לה בבא בתרא. אז בבבא בתרא כתוב בדף י"ז אני יודע ששובו בנים לא לומדים דף י"ז יש להם משהו אלרגיה נגד דף י"ז אז שם כתוב אביגיל בת נחש. אז שואלת הגמרא, מה היא הייתה בת של נחש? מילא שכם בן חמור היה בן של חמור, אבל אביגיל הבת של נחש? היא אומרת לא, אבא שלה הוא לא היה לו שום חטא בעולם. שהייתה נקיה מכל חטא, כמו שהנחש הוא לא מרגיש טעם בשום דבר. אז לא היה לה טעם בשום תאווה, היא הייתה נקייה מכל תאווה. ולכן היא זכתה לְעֲמָשָׂא ושכל הבנים של צרויה, אחותה גם כן, היא הייתה גם כמוה, כולם היו עפים באוויר. וכל אשה שתהיה קדושה וטהורה הבנים שלה יעופו באוויר, וילמדו תורה יומם ולילה ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן!"‏.