החיזוק היומי ממורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א – "כל תנאי שהאדם עושה זה לכל הדורות"

יום ד', כ"ח תשרי תשפ"ה – "דוד אתה יכול לכבוש את כל העולם, אבל בגלל העבודה זרה תצטרך להחזיר את זה"

אלה דברי קודשו:

רות שואלת את נעמי, איפה היית? הייתי אצל בועז!

"עִם הַנְּעָרִים אֲשֶׁר לִי" (רות ב כא), אל תגידי נערים תגידי נערות. מי ששם לב זה לא מובן, מה, רוצים ללמד את רות איך לדבר? מה להגיד?

אלא הכוונה שהנערים זה הכרובים, רות אומרת, בועז הבטיח להראות לי את הכרובים, אני רוצה לראות את הכרובים, הנערים זה הכרובים, זה מלאך מטטרו”ן וסנדלפו”ן. רות רצתה לראות את בית המקדש, רות רוצה להתגייר.

כתוב אצל רחב, "אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי" (יהושע ב יח), אחרי זה על החוט לא כתוב, כתוב רק תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי. כי רחב הורידה את המרגלים בחבל אדום, אבל אם היא היתה מורידה אותם בסולם, אז גם את ירמיהו היו מעלים בסולם מהבור. כי ירמיהו הוא מהנכדים של רחב, אבל כיון שרחב הורידה אותם בחבל אז גם את ירמיהו צריך לייסר. הרי חבל זה עינויים נוראיים, הוא צריך לקשור את החבל תחת בית השחי, מושכים אותו למעלה זה ייסורי תופת - כל תנאי שהאדם עושה זה לכל הדורות.

כבר עברו 800 שנה, מרחב עד ירמיהו זה 800 שנה. עגלון זה אבא של רות, רות היא הבת של עגלון, היא היתה בת מלך, אבל אז היא עזבה אותו והלכה ללקט שיבולים. היה להם מיטות מזהב והיא הלכה ללקט שיבולים.

אחרי עגלון בא אהוד בן גרא, הוא אמר לעֶגְלוֹן מֶלֶךְ-מוֹאָב, "דְּבַר אֱלֹקים לִי אֵלֶיךָ", ועֶגְלוֹן מֶלֶךְ-מוֹאָב נעמד בכדי לשמוע את דבר ה', לכן הוא זכה לרות. כי הוא נעמד לשמוע הוא זכה למשיח בן דוד. אהוד אמר, דְּבַר-אֱלֹקים מיד עֶגְלוֹן נעמד, ולא בדקו את אהוד לפני שהוא נכנס לעגלון, היו צריכים לבדוק אותו. כי הוא היה אִטֵּר יַד-יְמִינוֹ, אהוד שם את החרב מצד ימין, תמיד החרב מצד שמאל, אבל הוא שם את החרב מצד ימין והשומרים בדקו רק מצד שמאל, אז הוא נכנס עם החרב.

ואמר, דְּבַר-אֱלֹקים לִי אֵלֶיךָ אז מיד עגלון נעמד, אמרו משמיים, ברוך ה' זכית לעמוד לשמוע את דבר ה', אז הוא זכה לרות. אהוד תקע את החרב בעגלון עם הניצב, הכל נכנס. ואז 6 שעות לא ידעו איפה עגלון, חשבו שאולי הוא לא מרגיש טוב, אולי הוא נח קצת. אחרי 6 שעות פרצו את הדלת ומצאו אותו מתבוסס דמו. בינתיים אהוד בן גרא הצליח לעבור את הירדן, את הפסילים. פסילים זה מחצבה, מקום שמפסלים אבנים. אז הגיעו כל עם ישראל וחיסלו את מואב.

וזה מה שאמר בלק, ממה בלק מפחד? ביידן אמר שלא להילחם עם מואב, ביידן אמר לא להילחם עם רפיח, לא עם מואב ולא עם עמון. "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב" (דברים ב ט), מי כתב את זה? ביידן כתב את זה! אני לא מרשה להילחם עם מואב, אז שמעו בקולו (בקול ה'). לא כמו היום שמצפצפים על ביידן, משה רבינו שמע בקולו. ה’ אמר, אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, משה אמר, אני לא נלחם עם מואב.

אז ממה בלק מפחד? מה הוא מזמין את בלעם ככה? מה הוא משתגע? ביידן אמר, "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה", אלא בלעם אמר לבלק - תדע לך שהיהודים האלה לא ישאירו זכר ממואב, עוד 400 שנה, 200 שנה יתקיים "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת" (במדבר כד יז), לא ישאר ממנו שום זכר.

דוד המלך מנסה לכבוש את כל העולם. כתוב במדרש רבא חלק שני שדוד מבקש מה’: תתן לי לכבוש את רומא, "מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר" (תהלים ס יא), מה זה עיר מצור?

עיר מצור זה רומא!

דוד אומר, "מִי יֹבִלֵנִי עִיר מִבְצָר", בפרק ס’ (תהלים ס יא) כתוב, "עִיר מָצוֹר", ואילו בתהלים קח’ כתוב "עִיר מִבְצָר". אומר רש”י, מה זה מבצר?

זה רומא!

דוד רוצה לכבוש את רומא, כי רומא החריבה את הבית השני, אז הוא אומר, ה' זכה אותי לכבוש את רומא, אני רוצה לכבוש את רומא.

אמר לו הקב”ה, אתה חושב שאתה יכול לכבוש את רומא? בסוף אתה תחזיר אותה, "מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם", הוא כבר כבש את אדום. כל אדום זה מירושלים עד אילת. האיזור של מעלה אדומים, של כפר אדומים  נקרא אדום.

אמר ר’ יהודה בר סימון: אמר הקב"ה לדוד, אני יודע שאתה יכול לכבוש את כל העולם, אבל תדע לך שבסוף יעבדו עבודה זרה ותצטרכו להחזיר את זה. אי אפשר להישאר ברומא, כי עם ישראל  יעבוד עבודה זרה, לכן הוא אומר 'ממני', מה זה 'ממני'?

שממני, מדוד, יבוא מי שיכרית את אדום!

בגמרא סנהדרין כתוב שרות היתה הבת של עגלון, עגלון היה הבן של בלק ומרות יצא דוד. כתוב בסנהדרין ק”ה עמוד ב': אמר רבי יוסי שרות היתה הנכדה של עגלון ועגלון היה הבן של בלק. רות היתה בת מלך, כי עגלון היה מלך בן בנו של בלק ובלק היה הבן של יתרו. אומר הזוהר שכולם התגירו חוץ מבלק, כל מי שהיה תחת יתרו התגיר, אבל בלק הלך להיות מלך על מואב, בלק לא התגיר.

בלק היה בן בנו של יתרו, הוא לא רצה להתגיר ואז אמר לו בלעם, תדע לך שממואב לא ישאר שום זכר.

דוד אמר, 'שממני יצא', אני רואה שממני יצא זה שיכרית את מואב. כל מה שדוד טען זה לעתיד לבוא, כי דוד ידע שעכשיו  אי אפשר לצור, "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה. משה לא יצא למלחמה עם מואב, אבל מה יהיה עוד 200 שנה, עוד 400 שנה? דוד זה עוד 400 שנה.

עכשיו, סוף שנת הארבעים נכנסים לארץ, אחרי 410 היה ביהמ”ק ואחרי 440 שנה היה דוד - כל מה שרות מבקשת הוא לראות את ביהמ”ק.

רות אומרת, אני רוצה להתגייר, אני רוצה לראות את הנערים, את בביהמ”ק, כי הנערים זה הכרובים. הזוהר החדש ברות אומר שכל עצמה של רות הוא "זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ" (משלי לא טז). מה זה "זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ"? כתוב במדרש הגדול בבראשית ש"זָמְמָה שָׂדֶה" זה ביהמ”ק, שבת שבע היתה מתפללת שהבן שלה יבנה את ביהמ”ק.