ביום שני כ"ב כסלו פרשת מקץ, התקיים שיעור במעונו של הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א, לתלמידי הרב אופיר אור שליט"א מהעיר נתיבות. לפניכם תקציר הנושאים בהם עסק מורינו הרב שליט"א במהלך השיעור:

כל המחלוקות בין האחים ויוסף, ובין האחים ויעקב זה מחלוקות של הרמב"ם הרמב"ן והראשונים. הזוהר על כך שאליהו הנביא הציל את רב המנונא מהכלא. הגמרא בע"ז על תפיסת רבי אלעזר בן פרטא ורבי חנינא בן תרדיון. אם אדם לא משפיע חסד ולא מחזיר בתשובה הוא בסוף מת. מואב אמר "עצום הוא ממני" ממני יצא רות שתביא את דוד המלך שיכרית את מואב. אלישע חלה ג' חוליים בגלל שלושה דברים, כי גירה את הדובים בתינוקות והיה צריך להחזיר אותם בתשובה ולקנות להם ממתקים וגלידות. ועל שדחף את גיחזי בשתי ידיו, ועל הילדים שחלו. רבי נתן אומר בחושן משפט שאפשר ברשע הכי גדול להכניס טוב שיעשה תשובה. אפילו רבי אלעזר שהיה מוסר את הגנבים למלכות, רבי יהושע בן קרחה לו קרא 'חומץ בן יין' כי היה צריך להחזירם בתשובה. ורבי אלעזר מסר את הכובס שקרא לו גם 'חומץ בן יין' להריגה והצטער על כך ובסוף התברר שעשה עבירה נוראה ביוה"כ. אלישע ברא גם דובים וגם יער, זכר ונקבה יחדו שהם מסוכנים מאוד. אפילו את גיחזי שהעמיד את העגל באוויר ובגללו חטאו בע"ז היה אלישע צריך להחזיר למוטב ולא לדחותו בשתי ידיו. אפילו ירבעם בן נבט ה' יתברך בעצמו תפסו בבגדו שיעשה תשובה. ירבעם בפנימיות היה כתונת הפסים של יוסף הצדיק. ירבעם בן נבט שאל מי בראש, כי מי שנותן את הרהורי התשובה זה הצדיק, זה רבינו!. לא כתוב בתורה תפילין רק "טוטפות" כי הגויים מעתיקים כל מה שכתוב בתורה. קרח אמר שלא היה קריעת ים סוף זה רק היה פאטה מורגנה כמו השייח שהיה בזמן ר' חיים פרחי, שבכל יום שישי היה אומר לכולם שהוא עף למכה. ובאמת היה מעשן נרגילה והילדים היהודים הפריעו לו לעשן מבעד לארובה לעשן את הנרגילה ושם אותם במאסר, אז ר' חיים פרחי הביא למושל מחרוזת זוגית ואמר לו שיש במכה את היהלום האחרון ואפשר לבקש מהשייח ש'טס לשם כל יום שישי' שיביא את היהלום השייח הבין שר' חיים פרחי עלה על מה שעושה באמת שחרר את הילדים ביקש סליחה ור' חיים פרחי הביא לו את היהלום החסר. הערבים בתפילה הם רק משחקים במחרוזת, וגונבים מהערבי שמשתחווה לפניהם ובכלל לא מתפללים. היינו נוסעים לקבר נתן הנביא וגד החוזה שנמצא בתוך מסגד בחלחול, והיינו הולכים ברגל כל יום לשכם עושים התבודדות ותיקוני הכללי על קבר יוסף. שרח בת אשר חיה לעולם כי הסכימה למסור נפשה למרות שידעה שיעקב יכול להקפיד ברגע שלא גילו לו שמכרו את יוסף, וכל האחים ימותו. האחים לא רצו לעזוב את מצרים בלי בנימין. בנימין 22 שנה לא הביא ילדים עד שיוסף לא חזר, וכשהתגלה אליהם יוסף, נולדו לו באחת עשיריה. עובד הגיתי בשלושה חודשים נולדו לו ששה ילדים כי זמן העיבור היה רק שבוע אחד. מירב בת שאול הולידה תוך חודש חמישה ילדים. ולעובד היו שמונה כלות אז יוצא שבשבוע אחד נולדו לו 62 ילדים. מי שמקורב לצדיק אשתו יכולה ללדת שישיה. מיכל נפטרה כשנולדו ילדיה כי לא יכלה לראות את דוד המלך רוקד מול ארון הברית, כי הייתה רגילה לצניעות של בית אביה שאול שלא ראו לו אפילו קצה של אצבע. המעיינה של תורה שואל מה היה החידוש בפיתרון החלומות של יוסף הרי ברור ששיבולים זה שפע, ופרות שמנות זה שפע. אלא באמת זה היה בראש השנה ובסוד תפילת ונתנה תוקף שבהם יאמר על המדינות איזה לרעב ואיזו לשובע. אדם נולד עם 120 שנה כל חטא שהוא עושה מורידים לו עוד שנה, אם הוא מגיע לצדיק אז הוא עובר את המאה. יוסף אמר לפרעה שבראש השנה מלבד התבואה שעליה נידונים, גם "מי ישפל ומי ירום", כי לפרעה נרקבה כל התבואה שהוא שמר לעצמו בלי פיקוח של יוסף. ואם אדם מגיע לצדיק אז זוכה שיהיה לו קיום לכל מה שעושה.