שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
היום ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות הוא היום בו ירדה נשמתו של גאון עוזנו מוהרנ"ת זיע"א לעולם הזה בכדי לחזק ולהחיות נפשותינו בדור אחרון.
רבים לא יודעים על מעלת יום ההולדת, וישנם שאף מזלזלים ביום גדול וחשוב זה. לפניכם קטע מיוחד מתוך ימי מוהרנ"ת בו מספר רבי נתן על השמחה הגדולה שהיה לו ביום הולדתו, וכיצד עבר עליו היום הגדול והנורא הזה – חמישה עשר בשבט.
וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ הָעֵת הָיוּ קְצָת מַחֲלוֹקֶת בֵּין הַשֻּׁתָּפִים רַבִּי דּב וְרַבִּי יַעֲקב יוֹסֵף בְּעִנְיַן הָאַטְקָאפּ (עֲבוֹדָה בְּקַבְּלָנוּת), שֶׁהָיָה מוּכָן רַבִּי יַעֲקב יוֹסֵף לִנְסֹעַ לְפֶּטֶרְבּוּרְג לִשְׂכּר וַעֲדַיִן לא בָּאוּ לְעֵמֶק הַשָּׁוֶה וּבִתְחִלָּה לא רָצִיתִי לְחַוּוֹת דַּעְתִּי בָּזֶה כְּלָל, אַחַר כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי הִטֵּיתִי אָזְנִי קְצָת לִשְׁמעַ עִנְיַן הַסִּכְסוּכִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וּבָרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁרַבִּי צְבִי נֵרוֹ יָאִיר עָשָׂה שָׁלוֹם וּפְשָׁרָה בֵּינֵיהֶם, וְגַם אָנכִי עָזַרְתִּי אוֹתוֹ קְצָת וְאָז עָשָׂה רַבִּי דּב סְעֻדָּה עֲבוּרִי בַּלַּיְלָה הַשַּׁיָּךְ לְיוֹם רְבִיעִי שֶׁהוּא לֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט, שֶׁהוּא זְמַן לֵדָתִי וְהִזְמִין כָּל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַחֲשׁוּבִים וְגַם אֶת רַבִּי יַעֲקב יוֹסֵף וּבְנוֹ וְהָיִינוּ כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין אֶצְלוֹ:
לו. גַּם בְּיוֹם שְׁלִישִׁי אַחַר חֲצוֹת בָּא יְדִידֵנוּ כְּבוֹד הָרַב וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יוּדִיל נֵרוֹ יָאִיר וְדִבַּרְנוּ יַחַד בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה, וַאֲזַי הָיִינוּ כֻּלָּנוּ בַּלַּיְלָה עַל הַסְּעֻדָּה וְדִבַּרְנוּ עַל הַשֻּׁלְחָן הַרְבֵּה מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְסִפַּרְנוּ מִנִּפְלְאוֹת הַסֵּפֶר הַנּוֹרָא שֶׁצִּוָּה לִשְׂרף בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְעוֹד שְׁאָרֵי דְּבָרִים נִפְלָאִים מֵרַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה גַּם הוֹכַחְתִּי אֶת אֶחָד עַל אֵיזֶה דְּבָרִים שֶׁלּא הוּטְבוּ בְּעֵינֵינוּ וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא, כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם שַׁיָּכוּת אֶצְלִי לְעִנְיַן נְסִיעָתִי לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל-כֵּן אֲנִי כּוֹתֵב הַכּל לְזִכָּרוֹן, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר אֵיךְ יֵשׁ שַׁיָּכוּת לְכָל עִנְיָן וְעִנְיָן לִנְסִיעָתִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחַר כָּךְ בָּאוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁלּא הָיוּ עַל הַסְּעֻדָּה, וְנִגְּנוּ כַּמָּה נִגּוּנִים וְהָיִינוּ בְּשִׂמְחָה קְצָת וְנִמְשְׁכָה הַסְּעֻדָּה עַד אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה:
לז. בְּיוֹם רְבִיעִי חֲמִשָּׁה-עָשָׂר בִּשְׁבָט עָשָׂה רַבִּי יַעֲקב יוֹסֵף סְעֻדָּה בְּבֵיתוֹ וְהָיוּ אֶצְלוֹ כָּל הַנַּ"ל וְרַבִּי דּב נֵרוֹ יָאִיר וְקדֶם הַסְּעֻדָּה נִגְמַר הַשָּׁלוֹם וְהַפְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶם וְגַם בְּאוֹתָהּ הַסְּעֻדָּה סִפַּרְנוּ קְצָת מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְנִמְשַׁךְ עַד הָעֶרֶב, וְאַחַר כָּךְ הִתְפַּלַּלְנוּ מִנְחָה וְעַרְבִית וּכְבָר הָיִיתִי יָגֵעַ מְאד כִּי לא יָשַׁנְתִּי בַּלַּיְלָה כְּפִי צָרְכִּי, וְגַם בַּיּוֹם לא יָשַׁנְתִּי כְּלָל וְעַל כֵּן הִנַּחְתִּי עַצְמִי תֵּכֶף לִישׁן.
וְהָיִיתִי מְרֻצֶּה לִבְלִי לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי לֶאֱכל סְעֻדַּת הָעֶרֶב, אַךְ קַמְתִּי קדֶם סְעֻדַּת הָעֶרֶב אֲבָל לא רָצִיתִי לֶאֱכל כִּי-אִם מְעַט דִּמְעַט, וְאַחַר כָּךְ נִזְכַּרְתִּי שֶׁעָבַר יוֹם חֲמִשָּׁה-עָשָׂר בִּשְׁבָט בְּלִי שִׂמְחָה כָּרָאוּי וְהִתְחַלְתִּי לְשַׂמֵּחַ עַצְמִי וְהָיָה שָׁם רַבִּי יְשַׁעְיָה מִטְשֶׁערְקַאס אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ, וְחָטַפְתִּי אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה וְרָקַדְתִּי עִמּוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ וּבִתְחִלָּה לא הָיָה מְרֻצֶּה כְּלָל אֲבָל אֲנִי הִכְרַחְתִּי אוֹתוֹ הַרְבֵּה וְלא הָיָה יָכוֹל לְשַׁנּוֹת רְצוֹנִי, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו שִׂמְחָה אַחַר כָּךְ בֶּאֱמֶת וְכַמְבאָר אֶצְלֵנוּ מִזֶּה שֶׁמִּתְּחִלָּה צְרִיכִין לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לְשִׂמְחָה, וְאַחַר כָּךְ בָּא הַשִּׂמְחָה בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא כ"ג) וְאֵלּוּ מְעַט הַרִקּוּדִין וְהַשִּׂמְחָה בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה יָקָר בְּעֵינַי מְאד מִפָּז וּמִפְּנִינִים, כִּי נִתְיָאַשְׁתִּי מִלִּשְׂמחַ בְּאוֹתוֹ הָעֵת, כִּי כְּבָר נִרְדַּמְתִּי, וְהַשֵּׁם הָיָה בְּעֶזְרִי לָבוֹא לְשִׂמְחָה אָז שֶׁהוּא אֶצְלִי דָּבָר גָּדוֹל כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, אֲפִלּוּ בְּחֹל, הוּא אֶצְלִי יָקָר מְאד וּמִצְוָה גְּדוֹלָה כִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִזְהִירַנִי מְאד מְאד לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד, וּלְהַכְרִיחַ עַצְמֵנוּ בְּכָל הַכּחוֹת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וְהָעִקָּר לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא דַּיְקָא כַּמְבאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים (שָׁם כ"ד) וְעַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה הַזּאת הַנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה זָכִינוּ לִשְׂמחַ אַחַר כָּךְ גַּם בְּשַׁבַּת קדֶשׁ, כִּי עַל יְדֵי זֶה לִמַּדְתִּי אֶת רַבִּי יְשַׁעְיָה הַנַּ"ל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה וְרִקּוּדִין בְּשַׁבַּת קדֶשׁ וּבִפְרָט לְעִנְיַן הַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה הַשִּׂמְחָה עִקָּר גָּדוֹל אֶצְלִי, וְכָל שִׂמְחָה וְשִׂמְחָה קְטַנָּה וּגְדוֹלָה מְעַט וָרַב שֶׁהָיוּ לִי בַּדֶּרֶךְ, הַכּל הָיוּ סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא כְּדֵי לְזַכֵּנוּ לָבוֹא לְשָׁם, וּבְלא זֶה לא הָיָה אֶפְשָׁר לִי לָבוֹא לְשָׁם:
