שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
דברי קודש נפלאים לפרשת וישב, מלאים וגדושים במוסר וחכמה מהגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א. השיעור נמסר בליל שישי פרשת וישב, טבת תשע"ט לאחר תפילת ערבית.
ואיך נגנוב כסף וזהב? שאלו את יוסף, איך יתכן? אנחנו החזרנו לך את כל הכסף שנמצא באמתחתנו, איך נגנוב? איך זה שייך אחד לשני? החזרנו יותר כסף מאשר הגביע שווה, אז בדיוק אנחנו נגנוב את הגביע?
הוא אומר, כן אתם רוצים לכשף כישופים, הגביע זה לא כסף, עם הגביע אפשר לדעת איפה יוסף חי, הולכים עם הגביע יודעים איפה יוסף מתחבא, אתם לקחתם את הגביע, לא בשביל כסף, בשביל לדעת איפה יוסף, כי הגביע אומר הכל, עם הגביע אפשר ללכת מרחוב לרחוב, עד שמגיעים לבית שיוסף נמצא שם.
אסור להחניף לרשעים!
המלך אגריפס, שהיו צריכים להרוג אותו, אגריפס היה נכד של הורדוס, אמרו לו אחינו אתה, אחינו אתה, אז עכשיו תלכו בגלות, אסור להחניף לרשעים! אפילו אחד כמו אגריפס, שהיה מוריד את הסל ומביא ביכורים והיה מחלק צדקות, אבל להחניף לו? היה צריך להוריד לו את הראש – כל הענין זה הקנאות, רק מי שקנאי יש לו זכות לחיות, אם אדם הוא לא קנאי, אין לו זכות לחיות, אדם צריך להיות קנאי, ואז הוא יכול לחיות את כל המאה-עשרים שנה, פנחס חי, כי הוא היה קנאי, למה פנחס חי לעולם ועד? כי הוא קנאי! רק מי שקנאי יש לו זכות לחיות.
קנאת ה' צבקות
את זה לומדים מפרשת וישב, יוסף הצדיק, הוא יכל לברוח מהם, הוא אמר אני הולך אליהם, אפילו שימכרו אותי, יוסף ידע שימכרו אותו, הוא היה בטוח, אבל הוא אמר, אפילו שימכרו אותי, אני עושה מה שאבא שלי אמר לי, אבא שלי אמר לי ללכת, אני הולך, כי הקושיא למה הוא המשיך ללכת לשכם?
אלא, מי שהוא קנאי הוא ינצח, ופנחס כיוון שהוא קינא לה' הוא חי לעולם ועד, הוא לא מת, הוא לא יכול למות, אם אדם מקנא לה' כל הגוף מתחלף לו, הוא מקבל גוף חדש מגן עדן והוא חי לעולם.
שזה "הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי" "אֲנִי" זה יעקב, "וְאִמְּךָ" זה רחל, "וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה" (בראשית ל"ז י'). אומר המדרש רבה שרחל חיה לעולם, רחל לא מתה, רחל רק נכללה בלאה, "בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת" (בראשית מ"ח ז'), מה זה "בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת"? זה לאה, כל העבודה, איך מכלילים את רחל בלאה, ולכן אומר הזוהר, שרחל לא נפטרה בכלל, גם שרה לא נפטרה, "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה" (בראשית כ"ג א'), שרה היא חיה לעולם, "וַיְחִי יַעֲקֹב" (בראשית מ"ז כ"ח), יעקב חי לעולם.
רק אם אדם הוא קנאי, הוא יכול לחיות, אז זה מכפר לו על כל העוונות שלו, אם אדם הוא קנאי, והוא נלחם בשביל ה', אז הוא יעבור את המאה-עשרים בלי שום ספק, כיוון שזה מזכך את הגוף, מזוהמת הנחש, רק הקנאות יכול לזכך את הגוף, רק אם אדם יהיה קנאי, זה יזכך לו את הגוף, אם הוא לא קנאי אז הגוף שלו מתפורר. כל הענין של רבי נחמן, שהוא היה קנאי אמיתי, הוא היה הקנאי האמיתי באמת, לכן הוא חי לעולם, לכן החסידים שלו הם חיים לעולם, והוא זכה שההמשך שלו זה יהיה לעולם, אין לשום רב'ה המשך כמו לרבינו הקדוש, רבינו הקדוש הוא חי לנצח נצחים, הוא לא יכול למות, ואפילו יחפרו הוא יכול להזיז את עצמו.
כמו חזקיה ברבי יהודה, רבי יהודה היה להב אש, בזמן הייחוד הוא היה להב אש, וצריכים ללמד את הילדים מגיל שלוש, שבזמן הייחוד צריך לרדת אש, אם אדם עושה את הייחוד בלי תאוות, אז יורדת עליו אש, כל הענין שאדם בזמן הייחוד לא יהיה לו שום תאווה, שום הרגשה, ואז יורדת עליו אש, כמו רבי יהודה, ירדה עליו אש, ואסור שיהיה לאדם שום הרגשה בזמן הייחוד, וזה צריכים להכין כבר בגיל שלוש. לכן כתוב כתוב בפלא יועץ, להכין את הילדים מגיל שבע, והילדים צריכים להרביץ לאבא שלהם, שהוא הביא אותם בטומאה, כי כל מה שעובר על הילד, כי אביו הביא אותו בטומאה, אז שירביץ לאבא, למה הבאת אותי בטומאה? ועל ידי זה הוא מוריד את הטומאה.
"וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם" (בראשית מ"ב ל"ה)
הרב'ה אומר, להוריד את הטומאה של ההולדה, כי אדם נולד בכזו טומאה נוראה, שכזו טומאה לא היתה מבריאת העולם, אז איך הוא מוריד את הטומאה? רק על ידי קנאות, פנחס קנא, פנחס חי לעולם, יש אומרים שאולי זה היה גלגול, אבל האר"י אומר, שפנחס זה אליהו ממש, ואחרי שבע מאות שנה, אז אליהו הנביא יושב תחת "תַּחַת רֹתֶּם" (מלכים-א' י"ט ד'), "גַּחֲלֵי רְתָמִים" (תהלים ק"כ ד'), הוא הגיע לבאר שבע, ואחרי זה הוא נסע לצרפת, הוא נסע לצרפת, אבל לא צרפת של ימינו, צרפת שבצידון, זה "צָרְפָתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן" (מלכים-א' י"ז ט'), אז הוא יכול לחיות לעולם, כי שמה היתה אשה אלמנה, והיא אומרת "צִוִּיתִי" (שם), מה זה "צִוִּיתִי"? דבורה אומרת, "צִוָּה ה'" (שופטים ד' ו'), "צִוָּה ה'", מה מה מה זה "צִוָּה ה'"?
אלא ה' מדבר עם הנשמה, ה' אומר לנשמה כל מה שהיה וכל מה שיהיה, ולפני שהנשמה יורדת לעולם מראים לה הכל, כל המסלולים, מראים לנשמה שהיא צריכה לנסוע לאומן, מראים לה לפני שהיא יורדת לעולם, אומרים לה התיקון שלך צריך להיות שעד מאה ועשרים תסעי לאומן, אומרים לה את זה, את זה היא זוכרת, פתאום זה מתעורר לה, בזכות זה היא נוסעת לאומן, ברגע שאדם מגיע לאומן הוא כבר יחיה עד 120! כל העבודה של האדם זה להגיע לאומן, ואז הוא כבר יחיה עד 120, אדם בא לעולם רק בשביל להיות באומן, רק, זה כל המטרה שלו, לגור ממש, זה שאלה, כי צריכים להקים ישיבות, ולהתפלל בחמש בבוקר, ולא לישון בלילה.
אם אדם נרדם בלילה, זה לא שווה כל העבודה שלו, הרמב"ם אומר, העבודת ה' זה רק בלילה, הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פ"ג הלכה י"ג), כותב שאדם לא יפסיד שום לילה בשינה, ולא באכילה, אדם צריך ללמוד קצות החושן 24 שעות, זה רק זה תופס את המח! אם הוא לומד גמרא בלי קצות החושן, הוא לא מבין מה שהוא לומד! זה לא מתחבר לו, רק כשהוא לומד קצות החושן, הוא יכול להבין מה שהוא לומד!
כי הקצות אומר, שבסטירה אחת, אדם נהפך מחמור ליהודי, הוא שואל, איך עבד כנעני יכול להיות פתאום יהודי? כתוב על טבי, בבבלי כתוב שהוא הוציא לו עין, הירושלמי אומר, שהוא הוציא לו שן, עין ושן ביחד זה בגימטריא 480 כמנין לילי"ת, כי כל עבד כנעני הוא בידי הלילי"ת, כשאדם הוא לא בידי הצדיק הוא בידי הלילי"ת! אדם הולך עם הצדיק, הוא יכול לעבור בשער שכם, אפילו שזורקים רימונים, בקבוקי תבערה, כל הערבים זזים הצידה, היו שם בשמחת תורה ציונים וערבים, כולם זזו הצידה, וכולם נהפכים לאין, לאבק
לשיעור המלא ועוד שיעורים לפרשת וישב לחצו כאן
