שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
לפניכם השיעור המלא שנמסר בשבת קודש פרשת ויחי התשפ"ו ע"י הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א, בקידושא רבה לאחר סיום תפילת מוסף:
השיעור נכתב כפי הבנת השומע ובאם יש טעות יש לתלותה בכותב ולא ח"ו במורינו הרב שליט"א
אָז הָיְתָה אַחַת, קָרְאוּ לָהּ סִיסַאי. הִיא קָפְצָה מֵהַגָּג. לָמָּה הִיא קָפְצָה מֵהַגָּג? הִיא הִתְאַבְּדָה כִּפְשׁוּטוֹ, קָפְצָה מֵהַגָּג, Jumped off the roof. הִיא כַּנִּרְאֶה הָיְתָה שׁוּבוּ בָּנִים… אָז לָמָּה הִיא קָפְצָה מֵהַגָּג? תָּבִיאוּ גְּמָרָא בָּבָא בַּתְרָא. אָז הַגְּמָרָא בְּדַף ג: אוֹמֶרֶת שֶׁהוֹרְדוֹס הָרַג אֶת כָּל בֵּית חַשְׁמוֹנָאִי, וְנִשְׁאֲרָה רַק יַלְדָּה אַחַת, וְהִיא עָלְתָה לַגָּג וְהִיא קָפְצָה וְאָמְרָה: כָּל מִי שֶׁיָּבוֹא וְיֹאמַר שֶׁהוּא מִבֵּית חַשְׁמוֹנָאִי – אָז הוּא עֶבֶד. וְזֶה גְּמָרָא גַּם בְּקִדּוּשִׁין דַּף ע: הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת: כָּל מִי שֶׁיַּגִּיד שֶׁהוּא מִבֵּית חַשְׁמוֹנָאִי – הוּא עֶבֶד, כִּי הוֹרְדוֹס הָרַג אֶת כָּל בֵּית חַשְׁמוֹנָאִי, וְלֹא נִשְׁאַרָה רַק יַלְדָּה אַחַת, וְהִיא גַּם כֵּן קָפְצָה מֵהַגָּג וּמֵתָה.
אָז שְׁמוּאֵל הִגִּיעַ לִנְהַרְדְּעָא, וְהוּא דָּרַשׁ אֶת זֶה וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁהֵם עֲבָדִים פֹּה. אָז בָּאוּ לִרְגֹּם אוֹתוֹ בָּאֲבָנִים. מִפֹּה הוֹכָחָה שֶׁהֵם הָיוּ שׁוּבוּ בָּנִים, כִּי הֵם הֵרִימוּ אֲבָנִים עֲנָקִים לִזְרֹק עַל שְׁמוּאֵל. אָז הוּא אָמַר עֲלֵיהֶם: אִם אַתֶּם שׁוֹתְקִים – אָז בְּסֵדֶר, אֲבָל אִם לֹא, אֲנִי אַכְרִיז עֲלֵיכֶם שֶׁכֻּלְּכֶם מַמְזֵרִים. אָז הֵם מִיָּד הוֹרִידוּ אֶת כָּל הָאֲבָנִים וְזָרְקוּ אֶת זֶה לַנָּהָר, וְהֵם סָתְמוּ אֶת הַנָּהָר עִם זֶה. פַּשְׁחוּר הָיָה לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת עֲבָדִים אוֹ אַרְבַּעַת אֲלָפִים עֲבָדִים, וְכֻלָּם נִטְמְעוּ בְּמִשְׁפָּחוֹת כְּהֻנָּה. הֵם כֻּלָּם הִתְחַתְּנוּ עִם כֹּהֲנוֹת, הֵם נִטְמְעוּ בְּתוֹךְ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּהֻנָּה.
וְלָמָּה זֶה קָרָה לְבֵית חַשְׁמוֹנָאִי שֶׁהֵם כֻּלָּם הוּכְחָדוּ? אוֹמֵר הָרַמְבָּ"ן עַל הַפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ. לָמָּה הוּכְחָדוּ כָּל בֵּית חַשְׁמוֹנָאִים? כִּי הֵם לָקְחוּ אֶת הַמְּלוּכָה, וְהֵם לֹא הָיוּ מִבֵּית דָּוִד. עַל הַפָּסוּק 'לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה' (בראשית מט י), שֶׁהַמַּלְכוּת יְכוֹלָה לִהְיוֹת רַק לְמִי שֶׁהוּא מִבֵּית דָּוִד, וְהֵם לֹא הָיוּ מִבֵּית דָּוִד. הָיָה אָסוּר לָהֶם לָקַחַת אֶת הַמְּלוּכָה.
אָז רַק מִי שֶׁמִּבֵּית דָּוִד יָכוֹל לָקַחַת אֶת הַמְּלוּכָה. 'לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה', וְלָכֵן הֵם נֶעֱנְשׁוּ שֶׁלֹּא נִשְׁאַר כְּלוּם מֵהַחַשְׁמוֹנָאִים, אֲפִלּוּ שֶׁהֵם הָיוּ צַדִּיקִים, כִּי הָיָה אָסוּר לָהֶם לִהְיוֹת מְלָכִים.
עַכְשָׁיו זֶה 'שַׁבַּת חָזָק'. חָזָק גִּימַטְרִיָּא מֹשֶׁה. אֵיךְ חָזָק גִּימַטְרִיָּא מֹשֶׁה? כִּי חָזָק זֶה 115, וּמֹשֶׁה זֶה 345. אָז אֵיךְ זֶה גִּימַטְרִיָּא מֹשֶׁה?
מִסְתַּדְּרִים, כְּמוֹ שֶׁקַּרְקַר גִּימַטְרִיָּא פֵּאָה. 'וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת' (במדבר כד יז). אֵיךְ קַרְקַר גִּימַטְרִיָּא פֵּאָה? קַרְקַר זֶה שֵׁשׁ מֵאוֹת. כָּל פֵּאָה זֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, כִּי פֵּאָה זֶה 86. אָז זֶה גִּימַטְרִיָּא שֵׁשׁ מֵאוֹת – קַרְקַר. אָז אֵיךְ זֶה פֵּאָה? אוֹמֵר הָאֲרִיזַ"ל: פֵּאָה גִּימַטְרִיָּא 86, שֶׁזֶּה אֱלֹקִים. וֶאֱלֹקִים בְּמִלּוּי גִּימַטְרִיָּא 300: אַלֶ"ף לָמֶ"ד הֵ"י יוֹ"ד מֵ"ם – גִּימַטְרִיָּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת. כָּפוּל שְׁתַּיִם – שְׁתֵּי פֵּאוֹת – זֶה שֵׁשׁ מֵאוֹת, גִּימַטְרִיָּא קַרְקַר.
אָז אֵיךְ מֹשֶׁה גִּימַטְרִיָּא חָזָק? כִּי חָזָק (115) חָזָק (115) זֶה פַּעֲמַיִם, אָז זֶה 230. וְנִתְחַזֵּק – אָז יֵשׁ שָׁם עוֹד חָזָק (115) בַּמִּלָּה וְנִתְחַזֵּק. אָז שָׁלֹשׁ פְּעָמִים חָזָק (115 X 3 = 345) זֶה גִּימַטְרִיָּא מֹשֶׁה. וְנִשְׁאַר 'וְנִת' – אָז וְנִת, וְהַקּוּ"ף זֶה יוֹסֵף, וְהַתָּ"ו זֶה מְרַמֵּז שֶׁהוּא מֵאִיר לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. יוֹסֵף מֵאִיר לְמִתַּחַת לְעֲשָׂרָה טְפָחִים.
אָז חָזָק חָזָק וְנִתְחַזֵּק – גִּימַטְרִיָּא מֹשֶׁה יוֹסֵף.
אָז כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה: 'וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים' (בראשית נ ט). בִּשְׁבִיל מָה יוֹסֵף לָקַח פָּרָשִׁים לַלְּוָיָה? פָּרָשִׁים פֵּרוּשׁוֹ טַנְקִים, פֵּרוּשׁוֹ מִיגִים. מִמָּתַי לוֹקְחִים טַנְקִים לַלְּוָיָה? הוֹלְכִים לַלְּוָיָה – לוֹקְחִים טַנְקִים? אֶלָּא יוֹסֵף הִתְכּוֹנֵן לְמִלְחֶמֶת עוֹלָם. הוּא הִתְכּוֹנֵן שֶׁהוֹלֶכֶת לִהְיוֹת מִלְחֶמֶת עוֹלָם בַּלְּוָיָה שֶׁל יַעֲקֹב, וְצְפוֹ הִגִּיעַ לְהִלָּחֵם אִתּוֹ – צְפוֹ בֶּן אֱלִיפַז, כִּי עֵשָׂו לֹא רָצָה לְוַתֵּר עַל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה.
הָעֲרָבִים עַד הַיּוֹם לֹא מוּכָנִים לְוַתֵּר עַל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. בִּזְכוּת שׁוּבוּ בָּנִים – זֶה פָּתוּחַ גַּם מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה וְגַם קֶבֶר רָחֵל פָּתוּחַ הַיּוֹם. בִּזְכוּת שׁוּבוּ בָּנִים. זֶה הָיָה בִּשְׁנַת תַּשְׁמָ"ג, שֶׁאָמַרְנוּ לִנְסֹעַ שָׁבוּעַ שָׁלֵם – כָּל יוֹם מֵאָה אִישׁ, עֶשְׂרִים רְכָבִים, עֶשְׂרִים וַחֲמֵשׁ רְכָבִים. וְנָסַעְנוּ כָּל יוֹם. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְשָׁם, רָאִינוּ שַׁיָּרָה שֶׁל רְכָבִים שֶׁל הָאוּ"ם, אֲבָל לֹא יָדַעְנוּ מָה הֵם רוֹצִים. רָאִינוּ אוֹתָם, רָאִינוּ אֶת הַשַּׁיָּרָה שֶׁל הָרְכָבִים שֶׁל הָאוּ"ם עוֹמְדִים שָׁם. אַחֲרֵי זֶה הִתְבָּרֵר שֶׁהֵם בָּאוּ לִרְאוֹת אִם יְהוּדִים מַגִּיעִים לְשָׁם אוֹ שֶׁאֶפְשָׁר לְהָבִיא אֶת זֶה לַוַּקְף, לָעֲרָבִים. כִּי הֵם אָמְרוּ שֶׁיְּהוּדִים לֹא בָּאִים לְשָׁם. וְאָז הֵם הִגִּיעוּ לִרְאוֹת, וְהֵם רָאוּ שָׁבוּעַ שָׁלֵם כָּל יוֹם בָּאִים שָׁם מֵאָה אִישׁ. אָז הֵם הֶחְלִיטוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲבִיר אֶת זֶה לָעֲרָבִים.
וְגַם קֶבֶר רָחֵל – שׁוּבוּ בָּנִים פָּתְחוּ אֶת זֶה. הָיוּ הוֹלְכִים בְּתוֹךְ הַיְּרִיּוֹת עִם תִּינוֹקוֹת עַל הַכְּתֵפַיִם. נַחְמָן [צוּקֶר] לָקַח אִתּוֹ אֶת נַפְתָּלִי עַל הַכְּתֵפַיִם, וְגַם בֶּן שָׂשׂוֹן לָקַח אֶת נַפְתָּלִי שֶׁלּוֹ עַל הַכְּתֵפַיִם. וְהָלְכוּ בְּתוֹךְ הַיְּרִיּוֹת, וְהָעֲרָבִים הָיוּ יוֹרִים כִּי חָשְׁבוּ שֶׁזֶּה חַיָּלִים, וְהַחַיָּלִים הָיוּ יוֹרִים כִּי חָשְׁבוּ שֶׁזֶּה מְחַבְּלִים. וְהֵם רָצוּ בְּתוֹךְ הַיְּרִיּוֹת. אַחֲרֵי זֶה מָצְאוּ פֶּתַח מֵאֲחוֹרָה בַּקֶּבֶר, אָז נִכְנְסוּ מִשָּׁם. וּפִתְאוֹם שָׁמְעוּ צְעָקוֹת בַּחוּץ. אָז בָּאוּ וְרָאוּ שֶׁנִּכְנְסוּ. אָז הֵם רָאוּ שֶׁלֹּא מוּכָנִים לְוַתֵּר עַל זֶה, וְחַיָּבִים לִפְתֹּחַ אֶת זֶה.
אָז הָיְתָה מִלְחָמָה עִם צְפוֹ עַל חֶבְרוֹן. יָנוּאָר – זֶה עַל שֵׁם צְפוֹ. אַבַּרְבַּנְאֵל אוֹמֵר בְּפֶרֶק ל"ה שֶׁיָּנוּאָר זֶה עַל שֵׁם צְפוֹ, כִּי יֵשׁ יָגוּאַר – זֶה נָמֵר, טִיגְרִיס. אֲנַחְנוּ הָלַכְנוּ בַּגּ'וּנְגְּלִים, הָלַכְנוּ לְחַפֵּשׂ טִיגְרִיסִים, אֲבָל לֹא מָצָאנוּ אוֹתָם. כַּנִּרְאֶה הֵם שָׁמְעוּ שֶׁשׁוּבוּ בָּנִים הִגִּיעוּ – אָז הֵם בָּרְחוּ. טִיגְרִיס זֶה אַרְיֵה. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת בְּחוּלִּין נט: טִיגְרִיס זֶה אַרְיֵה. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת: טִיגְרִיס אֲרְיָא דְּבֵי עִילָאִי, שֶׁהוּא רָצָה שֶׁיַּרְאוּ לוֹ אַרְיֵה.
עַכְשָׁיו יְהוּדָה שְׁוַרְץ הֶרְאָה לִי חִדּוּשׁ שֶׁלֹּא רָאִיתִי. לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ לֹא רָאִיתִי אֶת זֶה עַד הַיּוֹם. שֶׁכָּתוּב בַּתַּרְגּוּם בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דה"י א' יא כב) שֶׁבְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע, שֶׁהִכָּה אֶת הָאַרְיֵה בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשֶּׁלֶג – זֶה הָיָה בְּעַשָׂרָה בְּטֵבֵת. הוּא הָרַג אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר, וְהַחִדּוּשׁ כִּי בַּבּוֹר אֵין מָקוֹם לְהִלָּחֵם, וְעִם כָּל זֶה הוּא נִצַּח אוֹתוֹ. אָז זֶה הָיָה בְּעַשָׂרָה בְּטֵבֵת. עַכְשָׁיו יְהוּדָה שְׁוַרְץ הֶרְאָה לִי אֶת זֶה: לָמָּה בְּעַשָׂרָה בְּטֵבֵת? לָמָּה לֹא בְּי"ז בְּתַמּוּז? לָמָּה לֹא בְּתִשְׁעָה בְּאָב? כָּךְ כּוֹתֵב הַתַּרְגּוּם בְּדִבְרֵי הַיָּמִים. הַתַּרְגּוּם רַב יוֹסֵף עַל דִּבְרֵי הַיָּמִים (פֶּרֶק י"א פָּסוּק כ"ב), אוֹמֵר: מָתַי הוּא הָרַג אֶת הָאַרְיֵה – זֶה הָיָה בְּעַשָׂרָה בְּטֵבֵת.
אָז צָפוֹ, כְּשֶׁהוּא נֶהְיָה מֶלֶךְ בְּרוֹמָא, הוּא כָּבַשׁ אֶת רוֹמָא. הָעִיר גְּ'נוֹאָה – זֶה עַל שְׁמוֹ, עַל שֵׁם יָנוּאָר, שֶׁזֶּה צְפוֹ. אָז הוּא הִגִּיעַ לְהִלָּחֵם, לֹא לָתֵת לִקְבֹּר אֶת יַעֲקֹב. וְאָז שָׁבוּ אוֹתוֹ וְהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לַכֶּלֶא לְשְׁמוֹנִים וְאַחַת שָׁנָה.
