משה רבנו – רעיא מהימנא: סוד שער ה-50 והענווה האינסופית

משה רבנו, גדול הנביאים, הלך והתעלה ללא הרף עד שהגיע לשער החמישים – מדרגה שאין בה עוד תפיסה והבנה אנושית. מתוך ענוותנותו המופלאה, משה החזיק עצמו כשווה לכל אדם ואף כנחות מההמון, ודווקא בזכות כך זכה להנהיג את ישראל ולהקים את המשכן. מאמר זה חושף את עומק הענווה של משה ואת משמעותה של הדעת האמיתית, כפי שהיא מתגלה בתורת החסידות ובכתבי הצדיקים.

אלה דברי מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א ליום ההילולה הקדוש:

כתוב בפרשת וילך, "וילך משה"  לאן משה הלך? לאן הולך משה? משה הולך להיכלל בשער החמישים, משה הולך להיכלל ב"נון" שערי בינה, משה הולך לעלות לדרגות הכי גבוהות, ולכן אמר להם משה "לא אוכל עוד לצאת ולבוא" (לא', ב') מסביר רבי נחום מטש'רנוביל – משה רבינו עולה עכשיו לשער החמישים שזה למעלה מספירת החכמה, זה עתיקא סתימא! זה למעלה מכל שכל! מכל דעת! וכיוון שמשה עולה לכזאת דרגה גבוהה שהוא לא יוכל עוד לרדת ממנה אז הוא אומר "לא אוכל עוד לצאת ולבוא".

משה התעלה מיום ליום עד שהגיע לארבעים ותשע שערים – בדרגה הזאת עוד היה אפשר להשיג בו איזה השגה, עוד היה אפשר לראות אותו עם מסווה, אבל עכשיו שהוא הולך להגיע לשער החמישים, כשהוא הולך להכלל בשער החמישים בדרגה הכי גבוהה! הוא כבר לא יוכל "לצאת ולבוא" כבר לא יוכלו להשיג בו שום השגה! כבר לא יוכלו לראות אותו אפילו עם מסווה! וכל זה הוא זכה ע"י ה"אין" ע"י הענווה שלו כי אי אפשר לעלות מדרגה לדרגה כי אם ע"י ענווה. שמשה כתב את התורה הוא לא כתב את התורה על פי הזיכרון, או על פי רוח הקודש, אלא ה' אמר לו עכשיו תכתוב ב' של בראשית, הוא כתב ב', עכשיו תכתוב ר', הוא כתב ר' עכשיו תכתוב א' הוא כתב א' עכשיו תכתוב ש' הוא כתב ש' עכשיו תכתוב י' הוא כתב י' עכשיו תכתוב ת' הוא כתב ת'. וכשהגיע ל"ויקרא" אמר לו ה' עכשיו תכתוב ו' הוא כתב ו', י' הוא כתב י', ק' הוא כתב ק', ר' הוא כתב ר', תכתוב א', אמר משה א' אני לא יכול לכתוב! מה אתה לא יכול לכתוב? מה קרה לך? תכתוב א'! כבר כתבת לי ספר בראשית! כתבת לי ספר שמות! פתאום אתה מתעקש! משה מה קרה לך!? תכתוב א'! אמר משה אני לא יכול לכתוב את הא' ויקרא זה אומר שאתה קורא לי! מה אני ראוי שתדבר איתי?! מה אני ראוי שתקרא לי!? מי אני שאתה מדבר איתי! אני אפס אפסים! אני הכי גרוע מכולם! אני לא יכול לכתוב "ויקרא" שישאר "ויקר" בלי א'! כמו שכתוב על בלעם "ויקר ה' אל בלעם" כמו שאתה מדבר עם בלעם אז אתה מדבר איתי, כי אולי אני גם חתיכת בלעם!? אומר בעל הטורים שמשה רצה לכתוב רק "ויקר" אמר ה' למשה תפסיק להתווכח! תכתוב א' אמר משה טוב אני אכתוב א' אבל קטנה קטנה אני אכתוב א' קטנטונת. מי זה משה רבינו? מה זה משה רבינו? משה רבנו זה כזה אחד שלא מוכן לכתוב את ה-א' כי באמת משה החזיק את עצמו כל החיים שהוא בלעם, גם עם מחלוקת קרח משה החזיק שהוא קורח, וקורח החזיק שהוא משה, משה הלך לקרח וביקש סליחה אולי פגעתי בך? הלך לדתן ואבירם אמר אולי לא התנהגתי יפה אני בא לבקש סליחה, אמרו לו עכשיו אתה בא כבר כל העדה איתנו, ולמשה לא נשאר אפילו מניין, ובאמת משה היה מותר לו לחשוב שהוא בלעם כי הוא היה עניו באמת זה הדרגה שלו! אבל אלא שחושבים שמשה הוא בלעם שהוא איזה מכשף גדול ה' ירחם כולם נשארים מתים במדבר. אומר המדרש רבה (ויקרא טו') "ויקרא אל משה" מכאן אתה למד שכל תלמיד חכם שאין בו דעת נבלה טובה הימנו – מה זה נקרא דעת? מה זה דעת? – דעת זה נקרא ענווה ושיפלות דעת נקרא שאני לא ראוי לשום דבר, אם אדם חושב שהוא יותר טוב ממישהו יש לו איזה הירהור שהוא יותר טוב ממישהו אז "נבלה טובה הימנו", אפילו משה רבינו אדון כל הנביאים שהוציא את ישראל ממצרים עשה 10 מכות ואין סוף ניסים, בקע את הים, הוריד תורה מהשמים, היה בשמים בלי לחם ושתיה 120 יום הוא אומר מה עשיתי? מי אני בכלל ? מה..עשיתי משהו בכלל.. זה ה' עשה! אני לא עשיתי כלום! זה היה משה זה היה הדעת של משה. כשמשה למד תורה הוא ידע שזה מתנה מהשמים, כשהוא עלה לשמים והוריד תורה הוא ידע שזה מתנה מה', אם אין לאדם את הדעת הזו – אומר המדרש רבה שנבלה טוב הימנו. אומר ה"מתוק מדבש" שכל הצדיקים עשו את המשכן, תיקנו כל פרט ופרט כל אבר ואבר, עשו כוונות עשו ייחודים על כל מסמר על כן אדן, על כל נקודה עשו ייחודים וכוונות, אבל כשהיו צריכים לחבר את החלקים להקים את המשכן, שום חלק לא התחבר בחלק השני, אז אמרו "משה מה קורה כאן" ? אמר להם משה "אין שום ברירה, אתם תנסו מיליון שנה להקים את המשכן לא תצליחו לחבר שום דבר! וזה שכתוב "ויקום משה את המשכן" רק משה הקים את המשכן! אף אחד חוץ ממנו לא יכל להקים את המשכן! איך שרק הגישו לו את החלקים... הכול התחבר לבד! רק הביאו את החלקים  ליד של משה אז כל חלק וכל דבר  נכנס מאליו, אומר ה"מתוק מדבש" שהצדיק הוא למעלה מכל המושגים, זה לא איזה אחד שהתפלל הרבה, התפלל טוב, או למד טוב, או הלך אל ההרים וצעק לה', כמובן שעל ידי הדברים האלה אדם נהיה צדיק אבל עניין הצדיק שהוא בחינת משה זה משהו אחר שאין בזה שום תפיסה, זה לא תלוי בתפילות, זה לא תלוי בלימוד, זה משהו שאין בו שום השגה! כמובן מגיעים לזה על ידי תורה ותפילה, קודם צריך לדעת את כל התורה, להתפלל את כל התפילות עד כלות הנפש, להתעלף בכל מילה ומילה, אחרי זה נפתח מעיין חדש! דרגה חדשה! אחרי זה נפתח ספירה חדשה שאין בזה שום השגה לשום אדם בעולם, והצדיק בחינת משה זוכה לזה רק על ידי ענווה ושיפלות, רק על ידי "אין". הצדיקים הם לעולם חיים וקיימים, אין דבר כזה שמשה רבינו מת, אין דבר כזה שרשב"י מת, אין דבר כזה שהאר"י מת, אין דבר כזה שהבעל שם טוב מת, הצדיקים לא מתים לעולם! משה רבינו חי וקיים! הוא יורד ומתעבר בכל צדיקי הדורות, משה יכול להתעבר בכל אחד, כמה שאדם יותר זך יותר קדוש אז הוא יכול יותר לזכות להתגלות של משה, הוא יכול לזכות שנשמת משה תתעבר בו.

תפילה לעני

רבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כל יָכוֹל אֲשֶׁר לֹא יִבָּצֵר מִמְּך מְזִמָּה זַכנִי לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בֶּאֱמֶת בְּכל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה וּבְכל רֶגַע וּשְׁנִיָּה וְאֶזְכה לִרְאוֹת אוֹתוֹ פָּנִים בְּפָנִים. וּתְרַחֵם עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכה לְהַאֲמִין בְּהַצַדִיקִים אֲמִתִּיִּים תָּמִיד וְאַל יִתְבַּלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ וְאַל יִתְעַקֵּם שִׁכלֵנוּ וְלִבֵּנוּ וְלֹא יִהְיֶה קָשֶׁה לָנוּ עֲלֵיהֶם כלַל אֲפִילוּ בְּעֵת שֶׁדַּרְכיהֶם נִפְלָאוֹת מֵאִתָּנוּ עַד מְאֹד עַד שֶׁנּוֹפְלִים עָלֵינוּ קֻשְׁיוֹת וּתְמִיהוֹת וְנִתְעַקֵם וְנִתְבַּלְבֵּל הַמֹּחַ לְגַמְרֵי מֵרִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתְּמִיהוֹת אָנָּא ה' אַל יִגְרְמוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ לְהִתְרַחֵק מֵהֶם כי רַק עֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הֵם הַמָּסַכים הַחוֹצְצִים בֵּינֵינוּ לְבֵין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים רַק נִזְכה לַעֲשׁוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּלְהָסִיר עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה אֶת כל הַמָּסַכים הַחוֹצְצִים בֵּינֵינוּ לְבֵין צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הָעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת וְתֵן בְּלֵב הַצַּדִּיקִים שֶׁיְּרַחֲמוּ עָלֵינוּ לַמְרוֹת עֲוֹנוֹתֵינוּ וְיִתְקָרְבוּ אֵלֵינוּ בֶּאֱמֶת כדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹד אוֹתְך בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵיצָה.