שיחה קשה שמסר הרה"ג הרב שמעון  בעדני שליט"א, ראש כולל תורה וחיים בבני ברק וחבר מועצת חכמי התורה, כנגד הרדיפה הקשה שעובר כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א. הרדיפה שעברה כל רף של היגיון ושנאת חינם והכתימה את כל מוסדות היהדות בעיניי הצופים מהצד.

"קרח שפיקח היה, מה ראה לשטות זו, מה השיגעון שלו לחלוק על משה רבינו?"

כרקע לדברים צריכים להקדים ולספר במקצת על האירועים שהובילו לשיחה הנוקבת של הרב בעדני מול קהל גדול של יראים ועובדי ה'. כידוע, הרב בעדני מצוי בידידות יפה עם הגה"צ הרב ברלנד שליט"א ואף נפגש עימו מס' פעמים. בזמן שהרב ברלנד נרדף ונאלץ לגלות לחו"ל, הרב בעדני הגיע לישיבת שובו בנים, הטריח את עצמו וברום גילו המופלג עלה את כל מדרגות הישיבה בעיר העתיקה בכדי לחזק ולתמוך בתלמידי ק"ק ברסלב שובו בנים.

הדברים חרו מאוד לחורשי הרעות והם הגיעו השכם והערב למשכנו נאווה קודש של הרב בעדני במטרה להניע אותו מלתמוך ברב ברלנד וקהילתו. הרב בעדני עמד איתן למרות כל ניסיונות הסחיטה ושיטות התעמולה.

אלה דברי קודשו

"אני רוצה להתחיל בשיעור מוסר בכדי להסביר מה קורה כאן. המשנה אומרת הקנאה התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם - זה אבוד, אדם שנתפס למידות האלה, כוונת הכבוד זה בראש."

"ומביאים דוגמאות: כמו קרח. רש"י שואל – קרח שפיקח היה, מה ראה לשטות זו, מה השיגעון שלו לחלוק על משה רבינו? אלא אומר רש"י – עינו הטעתו, שראה ברוה"ק שבנים שלו יהיו במעמד יפה, אמר לעצמו: גם לי מגיע, לכן יצא לחלוק."

"איזה תירוץ זה? בן אדם פיקח שיעשה שטויות כאלה? ועוד היה בעל רוח הקודש, מה ההיגיון הזה? זה עוד יותר קשה. אם הוא גם בעל שכל וגם בעל רוח הקודש, איך עשה שטויות כאלה לחלוק על משה?  אומרים חכמי המוסר – יסוד פשוט – האדם הזה נתפס בנגעי הכבוד, אז אין שכל ואין כלום, משוגע. מאבד את העשתונות ולכן נפל."

"זו דוגמה שמראה כמה הנקמה גורמת לאדם ליפול, חכם בעל רוח הקודש - כל זה לא עוזר כלום."

"דוגמה נוספת ירבעם בן נבט רב עם שלמה המלך וברח, אח"כ שלמה המלך לא מצא חן בעיני הש"י והוא לקח 10 שבטים ונתן לירבעם. נשאר לשלמה שבט אחד בירושלים, כך עשה השם. כשבא ירבעם לארץ הנביא אמר לו שהוא נבחר למלך על ישראל, הוא שמח עד השמים. הוא היה תלמיד חכם גדול, כמעט בעל רוח הקודש. כתוב: וכל גדולי עולם היו כנגדו וכנגד ישעיה כעשבי השדה - הם היו כל כך עצומים שניהים ביחד."

"ואותו ירבעם הלך והציב 2 עגלי זהב, כדי שעם ישראל לא יעלו לירושלים, במקום זה ישתחוו לעגלי הזהב. שאל אותו הקב"ה: איך יכולת לעשות דבר כזה תלמיד חכם גדול, כמעט בעל רוח הקודש? הקב"ה תפס אותו ואומר לו תעשה תשובה ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן - שואל אותו ירבעם – מי בראש? אני או דוד?"

"איך יכול להיות דבר כזה? תלמיד חכם מכל חכמי ישראל? זה הדבר הכי קשה בעולם לעשות עגלי זהב ולהפריע לעם ישראל ללכת לירושלים! הגמרא מספרת שפחד שיעלו ישראל לירושלים ויישארו שם ולא ישובו למלכותו, אבל הגמ' אומר יותר מזה. יש הלכה שבעזרה של בית המקדש אסור לשבת – רק מלכי יהודה, אסור לאף מלך אחר לשבת שם - עשה ירבעם חשבון, אם אבוא לירושלים ואכנס לעזרה כולם יראו את רחבעם מלך יהודה יושב ואני, תלמיד חכם הכי גדול עומד - איך אעמוד בבושה הזו?"

"ריבונו של עולם! שיעמוד שם דקה, 5 דקות וילך, מה כל כך קשה? לא. הוא לא מוכן, אפילו דקה לעמוד שם. מה הרג אותו? הכבוד! איך יכול להיות שאני אעמוד 3 דקות ורחבעם יישב? הוא מלך יהודה ואני מלך ישראל."

"אבל, ככה ההלכה ולמרות שהוא משבט יהודה ומלך רק על שבט 1 וירבעם על 10, אבל רק מלך יהודה יכול לשבת. איך כזה אדם גדול ככה השתגע? במשנה כתוב שהוא הכי גרוע בגיהנום - הכבוד הורג את האדם! הורג את האדם! הורג את האדם! הורג אותו!."

"עוד דוגמה אחת, סליחה שאני מאריך אבל קשה להבין את זה. הגמרא אומרת שבבית שני היו 300 כהנים גדולים, איך זה יכול להיות? בית המקדש הראשון היה 400 שנה והיו בו 10 כהנים גדולים, כל אחד היה למשך 40 שנה. על בית מקדש השני אומרת הגמרא שהיו כמה כהנים גדולים ששימשו כמה שנים, אח"כ בשלוש מאות השנים הנותרות כל שנה מת כהן גדול אחר! כל שנה, מת. נכנס, מת. נכנס, מת. מת. מת. מת. מת. למה? אומר רש"י: כי קנו את הכהונה בכסף, למרות שלימדו אותם את כל הלכות כהן גדול, אבל קנה את הכהונה בכסף."

"מה, הם משוגעים כל ה300 כהנים הגדולים האלה? אם היה אחד, אפשר להגיד טעות, קורונה, קורונה. אבל אחרי שאחד, והשני, ושלישי, חמישי, עוד אחד, כל אחד מת! עוד אחד עוד אחד עוד אחד, עד 300 כהנים."

"אף אחד לא עושה דבר כזה, קונה את מלאך המוות בכסף! מי עושה דבר כזה? רק משוגע לגמרי, למה? למה? אומרת הגמרא - כבוד! המשנה אומרת: וכבוד גדול היו עושים לכהן גדול בצאתו בשלום מהקודש, אמנם יצא משם בנס, עמד למות בקודש הקודשים, אבל העיקר שזכה לכבוד! אני אפסיד את הכבוד הזה? מוכן למות בשביל הכבוד."

"כל זה אני אומר להבין את הנקודה הזו שאדם עושה שגעונות בשביל כבוד."

"ראיתי בעניין המשפט, ורציתי לדבר על זה, שבברסלב קמו הרבה להילחם בדבר הזה - להילחם שיהיה משפט לרב - מה קרה?? שאלתי פעם, מי היה הכי מכובד בברסלב, ענו לי: אל תשאל, הרב ברלנד הוא הראש - והם משתגעים!"

"מה זה? רבותיי זה מה שקרה פה! כל המסכנים האלה עשו חשבון, הרב ברלנד הוא לא ברסלבר, אני מתכוון לזמן שהוא היה בחור. גם אני וגם הוא היינו בחדרה, לא היו שם חסידים, רק קצת. הוא ואשתו היו מדריכים בבני עקיבא, הם עזבו את המקום ועברו להיות חרדים בבני ברק. בבני ברק הם נעשו חרדים, לאשתו הייתה עבודה באור החיים והוא ישב ולמד."

"בבני ברק הרב ברלנד פתח את שובו בנים, שם הוא התקדם והכיר את תורת ברסלב. הוא מהיחידים שהכיר את תורת ברסלב, מי הכיר אז? מה היה אז? הרב ברלנד התחיל לארגן ישיבה, לארגן כולל, לארגן תלמודי תורה, להקים בעלי תשובה - ואותם בעלי תשובה..."

"הרב ברלנד מאות אלפים החזיר בתשובה, מי עשה את ברסלב?"

"זה טוב, זה נפלא, אבל הכבוד שהוא מקבל - זה שיגע את כולם, איך זה האדם הזה היה כלום, ועכשיו נהיה ככה?"

"ככה קמה התנועה נגדו - לצערנו"

"אני דווקא להפך, אהבתי את הרב ברלנד, אמרתי: האדם הזה מחזיק תורה. אני ראיתי שהוא למד עם בחורים קצות החושן, הוא תלמיד חכם מלא תורה, הוא מקרב אנשים, רבונו של עולם הרב ברלנד מאות אלפים, מאות אלפים, החזיר בתשובה. כולם כבדו אותו, גם במירון וגם באומן."

"אני הייתי באומן, כי רבי נחמן אמר מי שיגיע אליו ויאמר תיקון הכללי ויתן פרוטה לצדקה..., נסעתי לאומן. הייתי בקבוצה וביקשו ממני לדרוש. מה אני אדרוש, מוסר מנובהרדוק? הם לומדים שם חסידות, פתחתי ליקוטי מוהר"ן, קישרתי את הדברים ביחד. אמרתי קצת מנובהרדוק, קצת מרבינו, הם כל כך שמחו."

"צר להם, איך הרב ברלנד בכל מקום הולך בראש כמו מלך המלכים. התחילו לרנן: מה הוא היה, הוא בכלל לא ברסלבר, הוא לא שייך לנו - מפה באה הקנאה והרצון לעשות לו את כל הצרות - וה' ירחם."

"ועכשיו ראו שהצליחו להפיל אותו מהראש - אני מאמין שהוא ייצא מהדין, כי לא יתכן שאדם שקרב רבבות יגעו בו."

"מי קרב מאות אלפים לתורה?"

"הרב ברלנד מסתובב בארץ בין בית לבית ומקרב אנשים להחזיר אותם בתשובה, היה חולה, יצא מבית חולים והלך להחזיר אנשים בתשובה - מסר נפשו לקרב יהודים לאבינו שבשמיים, למה קרה לו הדבר הזה? אם הייתי יודע את זה הייתי אומר לו: חביבי, אל תתן לכבד אותך, אתה הורג אותם בקנאה. הם אומרים: אני ברסלב ותיק ואין לי כלום, ואתה כמו גר תושב וכולם רצים אחריך - מלאך ה'."

"אני לא רוצה לדבר על מה שהבית דין עשה, מטפלים בזה, אני מקווה שיצליחו - אני כל הזמן צעקתי - מה אתם מדברים על הרב ברלנד, מספרים עליו סיפורים ועושים לו ייסורים, קחו אותו לדין תורה. יום אחד נכנסו אליי שלושה אברכים מברסלב, צעירים עדיין, אומרים לי שהם הקימו בית דין, התפלאתי - ככה מקימים בית דין, מה עשיתם? הבאנו עדים והודו לנו."

"שאלתי: מה עם הרב ברלנד, הוא היה בבית הדין? לא! איך יכול לדון שלא בפניו? איך אפשר? זה נגד הלכה! אמרו, לא, הוא ידוע כגברא אלמא (אדם אלים ומסוכן שלפי ההלכה מותר לדון לא לפניו כי הוא עלול להרוג את בעלי הדין). אמרתי, איזה גברא אלמא?? הוא בקושי הולך, גברא אלמא? היה חולה בבית חולים! זה גברא אלמא, מה יעשה יתן מכות לשוטרים? מי החליט שהוא גברא אלמא? [אמרו] "אנחנו!" [אמרתי להם] אתם החלטתם שהוא מלאך המוות, אתם העדים, אתם הדיינים, אתם בעלי הדין, אתם השופטים, ואתם הפוסקים שהוא גברא אלמא, אתם עושים את הכל!"

"וזה פסק דין?"

"אז אמרתי להם ללכת לעדה החרדית. אני לא רוצה לדבר נגד בית הדין, אבל אני לא מבין למה לא דואגים לישיבה, אני כתבתי את זה, ואנחנו מטפלים בזה."

"אתם זוכרים שבפעם שעברה שהרב היה בחוץ לארץ ואני באתי לחזק בישיבה. [אמרתי] תזהרו אל תחלשו, אדרבה, אתם אוהבים את הרב שלכם אז תלמדו יותר טוב - בזכות זה הוא ייצא."

"אני אומר להם: אם אתה הורס ראש ישיבה תדאג לישיבה קודם, אני שאלתי אותם מה יהיה עם הישיבה, מה יהיה עם הכוללים?"

"[אמרו] 'שיתפוררו, מה אכפת לנו!"' לא אכפת להם, לא מעניין אותם כלום."

"מאות אלפים בעלי תשובה מי ינהיג אותם? 'שיתפוררו, שילכו חזרה!' לכן הייתי בעד בית דין של העדה חרדית, כי הזקנים יש להם יותר ניסיון בחיים לדעת איך לשפוט ולתקן משפט, אבל עשו את זה ואני לא יכולתי להתנגד."

"לבטל דין, בסדר, מדברים על זה, רק אני אומר - למה לא דאגו לישיבה?? למה לא דאגו לבעלי תשובה? יש אלפים, מה יהיה איתם? ילכו לאיבוד? זה כאב לי, הדבר הזה, ועל זה דיברתי עם רבני ברסלב - אל תתייאשו, תדאגו לישיבה, לכוללים, תדאגו לבעלי התשובה - אל תתנו לזה ליפול."

"אלה מחפשים כבוד - לא אכפת להם שיהיה חורבן."

"העיקר שישיגו את המטרה שלהם, לא יודע למה הבית דין לא שם לב לזה, חשבתי שהוא ידבר איתם."

"בהסכמה שלי שאלתי למה הם לא דאגו לתלמידים - לפני הדין צריך לדאוג לתורה, לכן עכשיו לכל הקהילה הקדושה הזו, ה' יעזור, אני לא רוצה לדבר נגד בית דין."

"בית הדין מה שעשה - השי"ת הוא יודע להנהיג את הדברים טוב יותר."

"אתם צריכים לדאוג לקהילה, ודיברתי שכול התלמודי תורה שלכם יתקבלו למערך שלנו, רשת מעיין החינוך החרדי - אני מקווה שה' יעזור כמו שעזר לרב ברלנד ולכם."

"הרמב"ם אומר - אין ישראל נגאלים אלה בתשובה. אל תדאגו, כבר הבטיחה התורה שישראל חוזרים בתשובה ומיד נגאלים - מי יביא את הגאולה? כל בעלי התשובה! זה אומר הרמב"ם, וכבר הבטיחה התורה שעם ישראל יעשו תשובה."

"ה' מינה את הרב ברלנד לקרב אנשים לתשובה - עכשיו בא השטן, לצערנו, אני מקווה שתמצא את הדרך [להמשיך]."

"בינתיים לא להזניח, לעשות כמה שאפשר - לעשות ביקורים בכל המקומות שהרב ברלנד היה מבקר ומחזק בתשובה."

"לחזק את הישיבה, וה' יעזור, העיקר לחזק, כי התורה היא חיינו, זו הגאולה שלנו. תמיד אני אומר: למה הרמב"ם כותב שכבר הבטיחה תורה? תגיד שהשם יתברך הבטיח, אלא כדי לרמוז שההבטחה הזו תהיה רק ע"י לימוד תורה, לכן צריך לחזק את התורה אצל הצעירים, המבוגרים והזקנים. כל מי שיש לו פה לדבר שילך לקרב אנשים, אני מקווה בעז"ה שתעבור ההרגשה הלא טובה - והאנשים יתקרבו בחזרה למי שמקרב אותם באמת בכל לב."

"הרב ברלנד היה לו כוח להפוך פראי אדם לבני אדם. יש לי נכד כזה שהיה פרא אדם, גניבות, משפטים, השוטרים מה יעשו? יקחו ילד לבית הסוהר?"

"עד שפגש את הרב ברלנד - ונעשה בן אדם ממש צדיק?"

"ה' ירחם על עם ישראל ויבטל הכל שהרב ברלנד יוכל להמשיך בזה - כדי להציל את עם ישראל, לרב ברלנד במיוחד יש את הכוח לעשות זאת."

"התורה הבטיחה שע"י לימוד התורה יבואו בעלי התשובה ותבוא הגאולה אמן. בקרוב בקרוב, ה' יעזור, אני מקווה שהייסורים של הרב ברלנד יפסיקו ושיהיה בריא."

"הייסורים האלה לא ילכו לחינם - הלא הגמרא אומרת שהמשיח הוא בעל ייסורים."

"[משיח] מכפר בלב, הוא מכפר ברגליים, אלה ייסורים, הרב ברלנד סובל הרבה ברגליים, כן הרגליים."

"ותגיע הגאולה בקרוב אמן ואמן."