"למה בכלל מתחתנים" - דבריו החדים של הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

ב"ה הרבה חתונות עם כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א התקיימו מאז שהסתיימו שלושת השבועות של בין המצרים. הרב שליט"א עורך את הקידושין ולרוב נשאר לשמח את החתן והכלה, עם זאת ברבות השנים דיבר מורינו הרב ברלנד שליט"א דברים ברורים וחדים לגבי מטרת ברית הנישואין הכ"כ קדושה וחשובה. הנה דברים שאמר הרב ברלנד שליט"א בערב שבת עקב לאחר תפילת שחרית.

"רבי נתן כותב (ליקוטי הלכות, שבת ו' אות כ"ג) שאין מה לשמוח בחתונה ושזה טעות שנוהגים לרקוד בחתונות. מה אתה שמח שיש לך אישה? מילא תלמד איתה שלוש שעות, כי בלעדי זה מה עוד יש לעשות שלוש שעות עם האישה? כתוב, "רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה" (קהלת ט, ט), הבעל צריך להכניס לאשתו חיות - חיים, ללמוד אתה כל יום שלוש שעות. הבעל חייב ללמוד אתה ליקוטי הלכות, זה הכל דברים פשוטים, אם לא אין מה לשמוח בחתונה."

"על מה אתה שמח? שיש לך אישה? אז יש לך עוד כמה קילו של בשר! עוד א פעסיל קישקעס (חבית מעים), עוד שמונים קילו בשר, אם לא תלמד איתה תורה אין לך על מה לשמוח, רק אם יבוא לך מזה מלך המשיח."

"אם הכל בקדושה ובלי תאווה. כתוב, "קברת התאווה" (דברים ט, כ"ב), הם נקברו בתאוה, אדם קובר את עצמו בתאווה וזה בעצם החטא. מילא יש לך תאווה, מה אפשר לעשות? אבל אתה קובר את עצמך בתוך התאווה במזיד, נכנס לתוך התאווה בכל רמ"ח איבריך ושס"ה גידיך, אתה נכנס בתוך התאווה בכוח - על זה ה' כבר לא סולח, אז יוצאים ילדים לא מעלי שלא רוצים ללמוד, לא רוצים להתפלל ומתחברים עם חברים רעים, הכל בגלל שאדם קובר את עצמו בתוך התאווה."

"אדם חושב שהתאווה מותרת, התאווה אסורה באיסור גמור ואין לה שום היתר. מה שיש לאדם צרכי הגוף, קצת לאכול ולישון, על זה אין עליו טענות, אבל התוכחה היא על כך שהאדם קובר את עצמו בתוך התאווה. משה אמר להם, אתם קברתם את עצמכם בתוך התאווה' זה תאווה לעינים, בסדר אכלו מעץ הדעת, אבל לקבור את עצמך - על זה ה' קבר לא סולח." 

עוד ממראות הקודש משמחת השבע ברכות של החתנים, שמואל איזיק, בן הרב נתן רובינשטיין, נכד כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א. וכן לחתן נחמן בן הרב חיים רייכר שליט"א, נין הרב ברלנד. 

[gallery size="full" link="file" ids="12890,12891,12892,12893,12894,12895,12896,12897,12898,12899,12900,12901,12902,12903,12904,12905,12906,12907,12908,12909,12910"] התמונות באדיבות אהרון סולמונוביץ'