סוחט דמעות - מוות קליני מול בית דין של מעלה - הרבנית רוחמה אפרתי בסיפור האישי

הרבה סיפורים התפרסמו, בהם עדויות ממקור ראשון המספרות על, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א, היושב על כיסא בית הדין דשמיא ומשמש סנגור לנשמות שהגיעו לשם. הסיפור הבא הוא סיפורה של הרבנית רוחמה אפרתי תליט"א, אשר הגיעה לבית הדין של רבי נחמן לאחר מסכת ייסורים קשה. הרבנית רוחמה הגיעה לביה"ח בכדי ללדת לידה רגילה וטבעית, אך לדאבונה, מצבה התדרדר והיא סבלה אירוע טראומתי רווי בחוויות קשות.  

רוחמה משתפת אותנו בסיפורה המרגש, שלמרות כל הקשיים מביא אותנו לחיזוק גדול ביראת השמיים, אמונת צדיקים והתעוררות בתשובה. עדות אישית זו מראה עד כמה עוזרת האמונת חכמים בכלל, והקשר לצדיקים במהלך חיינו ועבודת השם.

"שלום, שמי רוחמה ואני רוצה לשתף אתכם בסיפור האישי שלי. מס' ימים לפני שילדתי התאשפזתי בבה"ח, זה היה ביום שישי בערב יום הכיפורים." פותחת הרבנית רוחמה את סיפורה.

"לפני שנכנסתי לאשפוז זכיתי לדבר עם הרב שלי, הרב שלום ארוש שליט"א שאמר לי להקשיב לדברי צוות הרפואה. מרגע שנכנסתי לבה"ח הכול השתבש והלך שלא כשורה. כבר בבדיקת הדם המחט נשברה בתוך הוריד והשפריץ דם לכול עבר."

הרגשה רוחנית קשה בלי יכולת להסביר במילים

"אט אט הכאבים הלכו והחלישו אותי, עד שבראשון בלילה התחלתי להרגיש חולשה נפשית. זו הייתה השבת הראשונה ששמרנו, השבת לפני הלידה, ועוד לא הבנתי שמה שעובר עליי זה דינים."

"בשעת הלילה אחותי התקשרה אליי וסיפרה לי על חלום שחלמה, היא סיפרה שראתה את כבוד הרב ברלנד שליט"א, עטרת ראשנו. בחלום הוא עמד ליד עמדת ההחתלה של התינוק שלה. ידוע שהרב ברלנד כולו מלא רחמים ומתיקות, אבל בחלום הוא היה מאוד רציני, הוא שם את המגבעת על הראש ואמר לאחותי, בואי איתי. פתאום היא ראתה את עצמה בסלון ביתו של הרב בירושלים, הוא התיישב על הכיסא וערך עליית נשמה. כלומר, הוא זרק את הראש אחורנית, מגלגל את העיניים ועושה עליית נשמה."

"באינטואיציה הבינה אחותי שמדובר בלידה שלי."

הרב ברלנד שליט"א מכין את אחותי לבאות

"אחרי שהרב התעורר מהעליית נשמה הוא אמר לה, אני יודע, זה הולך להיות קשה, אני פועל ישועות, בסוף יהיה בסדר. אחותי התעוררה מבועתת מהחלום והתקשרה לספר לי עליו."

"הרגשתי לא טוב מהסיפור, אבל אני ואחי בחרנו להשתעשע ממנו ולקרוא לאחותי - בבא איילה. עם זאת, בתוך תוכי הבנתי שיש משהו בדברי אחותי והרגשתי שמשהו לא בסדר."

"לפנות בוקר של יום ראשון הרגשתי כבר ממש לא טוב ובקשתי להיכנס לחדר הלידה. אמרו לי, עדיין לא הגיע הזמן וחבל לך להיכנס, אבל התעקשתי וטענתי שיש לי כאבי תופת ובקשתי אפידורל להרגעה."

"גילו לי עקמת בגב, ולכן הזרקת האפידורל הייתה צריכה להיות איטית. בהתחלה הכאבים קצת היטשטשו, אבל אח"כ התחלתי לצעוק מכאבים. העלו את המינון, אבל שום דבר לא עזר. הוסיפו לי עוד חומר הרגעה, אך גם הוא לא עזר."

בשיחה עם הרבנית ארוש תליט"א היא אמרה שקרה דבר מוזר, הרב ארוש שליט"א לא חזר כהרגלו לפת השחרית. לבסוף, אחרי שלא הצלחנו להשיג את הרב, הרבנית ארוש הקדישה עבורי סכום לפדיון נפש."

תחילה של לידה קשה ורווית ייסורים 

"התחילו לי לידת וואקום, שעברה ללידת מלקחיים אחרי שהעובר נתקע בתעלה. אני כבר בלי אפידורל ומרגישה שחותכים לי בבשר החי. אני בכאבי פאנטום, הכי חזקים שאדם יכול לחוות לפני שהוא מאבד את ההכרה."

"בצעקה האחרונה צעקתי, הקב"ה, אני לא יכולה, תעשה איתי מה שאתה רוצה. אז, התחלתי לראות את מסע ההלוויה שלי. משמיים מראים לי את בעלי והתינוקת עומדים בבית העלמין, הם מכריזים שמסע ההלוויה עומד לצאת, ואני מבינה שהמצב שלי ממש ל טוב. אני מבינה שאני עומדת למות, תוך שהלידה ממשיכה."

"אני כבר לא מרגישה את הכאבים, אבל אני מרגישה את הנשמה שלי יוצאת מהגוף, אני רואה את הצוות שמטפל בי, את אחותי שבמסדרון ואת בעלי שהתעלף בחוץ."

"אני צועקת מבפנים - אני לא רוצה למות, אני לא רוצה למות. זה קול צעקה שבלב, אף אחד לא שומע אותי זולת הקב"ה ופמליה של מעלה."

בהיכל השמיים מול בית הדין של רבי נחמן

"אני מגיעה להיכל, מקום שמימי מדהים, צבעי פסטלים מדהימים שאי אפשר לתאר ולהסביר, תענוג רוחני שכול מילה תגמד את ההרגשה. אבל, אני יודעת שאני לא רוצה להישאר שם ושזה לא המקום שלי להישאר בו."

"אני ממשיכה לצעוק שאני לא רוצה למות תוך שאני עפה ומשוטטת שם. החלל אמורפי, בלי גבולות, אין לו התחלה ואין לו סוף."

"אני מגיעה למעין פודיום (דוכן מוגבה מעט מסביבתו) שעליו מדבקה שחורה ועליה כתוב, בית הדין של רבנו הקדוש, רבי נחמן מברסלב זיע"א."

"היו שם שלוש דמויות, אני לא רואה אותם, אבל בוודאות מרגישה את הנוכחות שלהם, אין לי ספק שנמצאים שם הרב שלום, הרב ברלנד ורבנו."

לא רוצה למות - רוצה להמשיך לחיות

"אני עומדת שם קטנה, אפילו לא גרגר של חול, אין לי מה להגיד מלבד, אני לא רוצה למות. אין לי במה להיאחז מלבד הרצון להמשיך לחיות."

"אני שומעת קול שאומר לי, רוחמה תלכי מפה, הוא חוזר על המשפט ואני מרגישה שפתאום מישהו נותן לי דחיפה חזקה, אני עפה משם וחוזרת חזרה לגוף."

"בגוף אני חוזרת להרגיש את כול הכאבים והייסורים, מחברים אותי למסכת חמצן. אחרי שאני חוזרת ואומרת שממש קשה לי לנשום הם מזריקים לי חומר בכדי לייצב את הדופק."

"אני אומרת לעצמי, מכאן והלאה אני חיה. הכניסו לי לראש שלא משנה איזה כאבים אני אעבור אני נשארת בחיים."

"אחת הרופאות הגיעה והתוודעה בפני, בבוקר באה לי מחשבה להחליף חדרים. הלכתי לפרו' שיילד אותך ואמרתי לו שאני רוצה להחליף חדרים. אם הייתי מיילדת אותך, לא יודעת איפה זה היה נגמר, כלומר, היה סיכוי גדול שהייתי מאבדת אותך."

"בערב הרב שלום ארוש שליט"א התקשר, סיפרתי לו את שעבר עליי, והוא אמר לי שעכשיו הוא יכול לספר לי סוד. היה עלייך גזר דין מאוד קשה, עשיתי עלייך פדיונות וזה לא עזר, אבל, ב"ה, בסוף את חיה ואת פה איתנו."

"לאחר שרוחמה מודה לרב שלום שליט"א על כל העזרה היא פונה לדבר על הרב ברלנד שליט"א. הקב"ה היה חפץ בחיי ולא במותי."

"בוודאי שהרב ברלנד פעל ישועות והמתיק דינים. אחותי סיפרה לי אח"כ שמה שהחזיק אותה בתקווה היה המשפט של הרב ברלנד בחלום - יהיה קשה, אבל בסוף יהיה בסדר. בוודאי שהרב ברלנד המתיק דינים ופעל ישועות מעל הטבע."

"תאמינו בצדיקים. הקב"ה מלך בעליונים ומלא כול הארץ כבודו, אך יחד עם זאת, הוא ברא פה צדיקים כדי שהם יהיו השליחים הטובים שלו. צדיקי האמת שפועלים ישועות עבורנו. תאמינו בהם ותנו להם כוחות ע"י שתלכו בדרכי השם יתברך. באמונה, באמת, בקדושה ובטהרה."