"לא יכולתי למחות אבל רבי ברוך אמר לי את האמת"

סיפור שעובר במסורת בחסידות ברסלב אותו מסר רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל וסופר לאחרונה ע"י מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א, מצלמון.

"רבי מיכצ'ה היה יהודי בן מאה, אף אחד לא הסתכל עליו, שכחו שהוא קיים בכלל, בוורשה יש מינוס ארבעים, באומן יש שם יומיים מינוס שלושים, אני טבלתי במינוס שלושים פעם, בוורשה חצי חורף זה מינוס שלושים."

"רבי מיכצ'ה היה גר בוורשה, בלודז', זה אותו דבר, הוא היה נכד של הבעל שם טוב, ולא היו לו חסידים, פעם לא היו חסדים, רק ישבו ולמדו. מגיע מינוס שלושים אין איך לחמם את הבית, הוא מתכסה מתחת עשר שמיכות רועד מקור."

"הגיע רבי געצ'ה שלוש מאות קילומטר מאומן לשמש אותו, הוא שמע שיש נכד של הבעל שם טוב ששוכב עם מיליון שמיכות רועד מקור ואין מי שיחמם לו את הבית. רבי געצ'ה קנה לו כמה עצים, כמה קרשים, הם היו עצים לחים, כי עצים לחים זה חצי מחיר. תוך שנייה עלה עשן."

"רבי מיכצ'ה קם מהשמיכה, רבי געצ'ה עשה לו כוס תה, ואז רבי מיכצ'ה נכד הבעל שם טוב סיפר לו, 'תשמע אתה חסיד ברסלב, נכון? יש לי סיפור בשבילך! שהייתי בן ארבע, עכשיו הוא כבר בן מאה, התיישבתי על הברכיים של הסבא שלי רבי ברוך ממעז'בוז. ישבתי לו על הברכיים ושם ישבו כל גדולי הדור ועשו צחוק מרבנו הקדוש - לא יכולתי למחות, לא יכולתי להגיד כלום, אבל הסבא שלי רבי ברוך ממעז'בוז אמר לי, נכד שלי מיכצ'ה מה שיש לרבי נחמן בסוליה אין להם בראש'."

נפתלי בזאנסון מו"ל שביבי אור