ביום רביעי ליל כ"ו סיון הילולת יהונתן בן עוזיאל התקיים שיעור בביתו של מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א לחבורה של בנו של מורינו הרב שליט"א - הרב נחמן ברלנד שליט"א, השיעור התקיים לפני תפילת מעריב, לפניכם תקציר דיבורי מורינו הרב שליט"א מהשיעור:

הרב החל את השיעור בעניין הבזיונות שבנימין קיבל ומכך שאם היה זוכה לקבל עוד אבן אחת היה מקבל את כל בית המקדש. לאחר מכן לרגל יום היארצייט של החזן בעל השם העולמי ר' יוסל'ה רוזנבלט ז"ל מורינו הרב שליט"א דיבר בשבחו, על עמידתו האיתנה מול הפיתויים הגדולים שהציעו לו, וכן על כך שהוא זכה להיות באומן על ציונו של רבינו הקדוש.

בהמשך השיעור הרב דיבר על ר' אברהם דואק ז"ל שהלך לעולמו לפני מספר שבועות הרב סיפר כיצד תרם את בניין הישיבה בעיר העתיקה ל'שובו בנים'. לאחר מכן הרב דיבר על הרב הכרמל והר תבור שרצו שתנתן עליהם התורה, ובסוף בזכות הרצון שלהם זכו להתגלות ה' עליהם.

לרגל יום ההילולא של יהונתן בן עוזיאל הרב התייחס לנושא יום ההילולא ואמר שבאמת לא יודעים בוודאות שזה יום ההילולא אך כך התקבל. כמו"כ הרב דיבר במעלת התנא שכל עוֹף שהיה עובר מעליו היה נשרף, וממעלת המתפללים על ציונו  הקדוש שבעמוקה, הרב הזכיר שבעבר היה נוסע כל בוקר לתפילת שחרית על ציונו ואחר כך היו פונים משם לחוני המעגל.

בהמשך השיעור הרב דיבר על הביטול והאמונה בצדיק בכך שהולכים אחרי הצדיק צריך ללכת בלי לב ובלי מוח, כמו שכתוב על שבט זבולון שהיו הולכים "בלא לב ולב" וכן הזכיר את יהושע בן נון שידע שהמרגלים הולכים להרוג אותו ובכל זאת התבטל למשה רבינו והלך עם המרגלים לארץ ישראל, ובזכות זה זכה ליו"ד של שרה וזהו "ראה משה את ענוותנותו של יהושע". בתוך כך מורינו הרב דיבר על כך שהמרגלים טעו שהם האמינו לנבואה של אלדד ומידד ש'משה מת ויהושע מכניס' כי באמת הצדיק לא יכול למות הרב התבטא ואמר "הצדיק הוא רואה אותנו בכל שניה והוא חי וקיים!".

בהמשך השיעור הזכיר את המעשה מרבי אלעזר בן ערך בסוף מסכת שבת בדף קמ"ז בהלך לדיומסת, ולאחר זמן נשתכח תלמודו והיה קורא "החרש היה לבם" במקום "החֹדש היה לבם", ונתחלפו לו האותיות, על זה מורינו הרב שליט"א אמר שאם אדם פורש מהחברים ולא לומד בחברותא הוא שוכח את הכל, ולכן לרבי אלעזר בן ערך נתחלפו לו האותיות. את סיום השיעור הרב קישר לתחילתו בעניין הבזיונות ששבט בנימין קיבל בזכות שהוא התבטל למשה רבינו על שפת ים סוּף, היות ושבט יהודה אמרו, שנכון שצריך להכנס לים, אבל אפשר לבנות רפסודות וכו' ומה פתאום שבט בנימין קופץ ככה למים, ולכן הם זרקו עליהם אבנים ככתוב "שם בנימן צעיר רֹדם שרי יהודה רגמתם" וזה הפירוש רגמתם שרגמו אותם באבנים, אבל שבט בנימין אמרו אם משה אמר: "ויסעו" אז נוסעים, לא קיים הים!, הרב סיים בכך שיהודה זה דרך הטבע, ובנימין זה מעל הטבע, ולכן בנימין זכו לכל בית המקדש, ואילו יהודה רק לאמה יסוד.

לפניכם תיעוד מהשיעור: