רבי משה קליין מחיפה מחסידי ברסלב • תולדות חייו • נסיעתו לאומן לציון רבינו נחמן מברסלב • פטירתו • ליומא דהילולא י"ב ניסן תרפ"ח • 'יש הרבה מה לדבר ממנו'

לידתו והתקרבותו אל אור האורות

רבי משה נולד בעיר צפת, בלידתו היה נראה להוריו קטן מדי, ומשום כך נמנעו מלהכניסו לבריתו של אברהם אבינו. בשכנות בית הוריו, קבעו דירתם אנ"ש חסידי ברסלב תלמידי אדמו"ר מוהרנ"ת שעלו ארצה; רבי מאיר מטעפליק ורבי נחמן מריבוצק. עובדי ה' אלו, כשראו ששכניהם לא מלים את בנם ביררו אצלם והללו אמרו להם שבנם קטן מדי, וחוששים הם שלא יארע לו נזק ע"י ברית המילה.

כשמעם את דבריהם, הטו לבבם בדברים נכוחים, והשפיעו עליהם שאין להם ממה לחשוש, והוסיפו שהם לוקחים על-עצמם את מלא האחריות על כך, בהוסיפם: 'הוא עוד יחיה חיים טובים!' ואכן הוריו הסכימו לדבריהם ומסרו בידיהם את בנם הנולד, ורבי מאיר ורבי נחמן הכניסוהו לבריתו של אברהם אבינו.

כשגדל רבי משה היה מבקר אצל שכניו הצדיקים, ובביתם נכנס בקרבו 'רשימו' חזק מעבודתם הנעלית ומאורו של רבינו הקדוש והנורא, שמילאו את כל ישותו, וכך זכה להתקרב לאור האורות - אורו של רבינו הקדוש והנורא מברסלב. כמו־כן, זקף רבי משה את התקרבותו לרבינו בזכות מכתביו של רבי נתן ב"ר יהודה תלמידו של אדמו"ר מוהרנ"ת, שהיה גר בטבריה ועמד בקשר מכתבי חיזוק עם אנ"ש בצפת. בתקופתו האחרונה של רבי נחמן מריבוצק לימי חייו עלי אדמות, שמשו רבי משה במסירות עד לפטירתו וקבורתו.

בהמשך חייו עבר רבי משה לגור בחיפה, שם עסק במסחר וראה ברכה בעמלו. כגודל הכנסותיו כך גדלו צדקותיו, ובעיר חיפה שמו נודע לתהילה בזהירותו הרבה בקיום מצוות הכנסת אורחים. הכל ידעו שאצל רבי משה ימצאו אוזן קשבת ויד נדיבה.

אעופה ציוּנה קדוש אומנה וחזרתו לארץ ישראל

בשנת תרע"ט רבי משה ארז מטלטליו ויצא מארץ ישראל - בדרך ארוכה ומלאה טלטולים - לאומן לציונו של רבינו הקדוש והנורא, וזכה להימנות על באי הקיבוץ הקדוש בראש השנה תר"ס.

בחודש שבט תר"ס עשה דרכו חזרה לארץ ישראל, יחד עם רבי שמחה מברדיטשוב ורבי שמואל העשיל פרידמאן תלמיד רבי אברהם בן רבי נחמן.

על ציון הצדיק רבי נפתלי כ"ץ בעל סמיכת חכמים

בהיותם בטורקיה - בדרך לארץ ישראל - הלכו לבית העלמין בשכונת אורטאקוי והשתטחו על ציונו של 'הרב הצדיק המפורסם וכו' מורנו הרב רבי נפתלי כ"ץ זצוק"ל' (לשון רבי שמואל העשיל פרידמן) מחבר הספר 'סמיכת חכמים', שנפטר בדרך לארץ ישראל, וכידוע, אף הבעל שם טוב הקדוש ורבינו הקדוש והנורא בהיותם באיסטנבול השתטחו על ציונו הקדוש.

[caption id="attachment_50458" align="alignnone" width="225"] ציון רבי נפתלי כץ הסמיכת חכמים, ארטאקוי, איסטנבול, טורקיה[/caption]

כמו כן יש לציין, שלפני כמה שנים מורינו הרב שליט"א שלח לציונו הקדוש, קבוצה מאנ"ש ביום ההילולא שלו בכ"ד טבת, והם היו בקשר עם מורינו הרב שסידר להם את סדר התפילה על ציונו (והיה בזה מעשה פלא שמורינו הרב שליט"א התקשר מיד לאחר שנכדו הפעיל את הטלפון אחרי הנחיתה באיסטנבול).

כמו־כן הלך רבי משה יחד עם רבי שמואל העשיל לראות את הסולטן העותמאני ובירכו עליו את הברכה שמברכים על מלך גוי: "שחלק מכבודו לבשר ודם".

חג הפורים ומצוות היום על הספינה - קריאת 'עשרת הדברות'

את חג הפורים חגגו על הספינה בשמחה וריקודים, אחרי שזו יצאה מרודוס. לרבי משה היה מגילת אסתר ושם קרא את המגילה. בקראו את המגילה, עבר גוי יווני מנוסעי הספינה ובראותו את היהודים ואת מעשיהם, רקק על המגילה בביזיון. רבי משה לא עצר ברוחו להבליג על חילול הקודש, הרים את ידו והכה את היווני כמה סטירות לחי. הלך היווני לרב החובל והתלונן בפניו על היהודי שהכהו. כשמוע רב החובל על עזות היהודי, בא בחמתו עם כמה מהמלחים, תפסו את רבי משה ושמו אותו בתא מעצר על מנת להענישו.

שאלו רב החובל והמלחים את רבי משה: "האם אמת הוא שהכית את היווני הזה?" השיב רבי משה: "כן!" כששאלו אותו שוב: "מדוע הכית אותו?" השיב להם רבי משה: "היווני הזה ביזה ורקק על ה'עשרת הדברות', הוא לעג מעשרת הדברות!" (עשרת הדברות חשובים ומקודשים אף בעיני אומות העולם).

כששמעו זאת רב החובל והמלחים, הסיפור כבר היה נראה להם אחרת, אך עדיין לא האמינו לרבי משה ושאלו אותו: "אתה יכול להוכיח זאת בבירור?" רבי משה אמר להם: "בוודאי!" רבי משה פתח את מגילת אסתר במקום שכתובים עשרת בני המן, ואמר להם: "אתם רואים? יש כאן עשרה שורות עם אותיות גדולות מה שאין בשאר יריעות המגילה, אלו הן עשרת הדברות!" רב החובל והמלחים ספרו את השורות לראות שבאמת יש עשרה שורות, ומשנוכחו שאכן יש עשרה שורות בכתב גדול, אמרו: "כן, כן, אמת דיברת! זה הוא עשרת הדברות!" והוסיפו ואמרו לו: "כל הכבוד שהכית את היווני, כך מגיע לו!" תפסו רב החובל והמלחים את היווני וצעקו עליו על העזתו לבזות את עשרת הדברות ואף הם הוסיפו והכו אותו, ורבי משה יצא לחיים טובים ולשלום.

ה'נחמן' שלי בביתי

רבי שמואל הורביץ כותב בכתביו: "סיפר לי רבי משה קליין ששמע מרבי נחמן ערוואדסקער, שרבינו ז"ל אמר: 'איך וויל בלייבין צווישין איך' [אני רוצה להישאר ביניכם] המובא בחיי מוהר"ן תצ"ז. יש רמז מזה שיקראו בשם רבינו ז"ל, שכל אחד יהיה לו 'נחמן' בביתו 'יעדיר זא האבין א'נחמלי' [שלכל אחד יהיה נחמן'לה קטן בבית].

בירושלים עיר הקודש ופטירתו

כאמור, רבי משה היה עשיר, אך לא לעולם חוסן, וברבות השנים נתהפך עליו הגלגל. נהיה בעל חוב גדול, הנושים לקחו לו את כל נכסיו והוא נעשה עני מרוד. היה זה באלול תרפ"ז, רבי שמואל הורביץ בא לבקרו ומצאו גר בחצר של גויים בבית קטן, שאפילו חלון לא היה בו. ייסוריו של רבי משה היו קשים ומרים עד שכמעט יצאה נשמתו מהסבל והמרירות.

כראות זאת רבי שמואל הורביץ דיבר עם אנ"ש מירושלים, ובהסכמתם הביאו ירושלימה. אנ"ש תמכו בו כפי יכולתם. בחנוכה תרפ"ח רבי שמואל הורביץ היה במירון ובשובו ירושלימה עבר דרך חיפה, ופעל רבי שמואל אצל מכיריו שישלחו לרבי משה 'מעמדות' - תמיכה כספית חודשית שיעזור לו להתקיים בירושלים.

בי"ב ניסן תרפ"ח נסתלק רבי משה לבית עולמו ונקבר בהר הזיתים.

כשמזכיר שמו רבי שמואל הורביץ בספריו, מציין כמה וכמה פעמים: "יש הרבה מה לדבר ממנו"…

ת.נ.צ.ב.ה

[caption id="attachment_50459" align="alignnone" width="225"] בית הקברות הר הזיתים, ירושלים[/caption]