החיזוק היומי ממורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א – "השואה הייתה ההכנה לארץ ישראל"

יום ב', י"ח מנחם אב תשפ"ב – "החרבת אוקראינה בגלל העינויים שעשו שם ליהודים - לאומן הן לא יגיעו", אלה דברי קודשו:

ר' ישעיה מקרעסטיר (רבי ישעיה שטיינר מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר, ה'תרי"ב, 1852 - ג' באייר ה'תרפ"ה, 1925. היה מייסדה של חסידות קרסטיר, שימש כאדמו"ר בעיירה קֶרֶסטוּר על יד מישקולץ שבהונגריה) הבטיח 30 שנה לפני השואה ב- 3 לפנות בוקר, היה מוצ"ש מלווה מלכה. הוא אמר, עכשיו אני אגלה לך סוד - עוד 30 שנה הולכת להיות שואה כזו שלא הייתה מבריאת העולם ולא ישאר יהודי אחד בחיים.

יהיו עינויי תופת, במירופיל שם היה הכי הרבה עינויים ליהודים, אז (הרוסים) החריבו אותה עד היסוד אחרי 80 שנה, זה היה ב- 1942 ועכשיו 2022, החריבו אותה עד היסוד, את כל העיר - כל העינויים שעשו שם ליהודים הכול עשו האוקראינים, עכשיו הוא עוקר להם את הערים.

לאומן הם לא יגיעו.

אבל הגמרא מספרת (דף מט ע"מ ב) כי השאלה מי יכול להילחם ולעמוד מול השואה של אברהם אבינו?

רבי יחיאל מאיר מאוסטרובצא צם 40 שנה, הוא אמר שעומדת להיות שואה, לכן צריכים לצום.

הרב אברהם אלימלך מקרלין (רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין, ד' באלול ה'תרנ"א – י"ד בחשוון ה'תש"ג, 7 בספטמבר 1891 – 25 באוקטובר 1942. היה האדמו"ר השמיני בשושלת אדמו"רי חסידות קרלין, שעמד בראשה משנת ה'תרפ"א (1921) ועד לרציחתו בשואה בשנת תש"ג 1942.) אמר שאם היו מתענים בראש השנה כמו שעשה מרדכי שצמו בפסח - היו מבטלים את השואה.

הרב אלימלך מקרלין הגיע למירון ב- א' אב, והיה פה עד ערב ראש חודש אלול. הוא הלך לכול קברי הצדיקים והוא צעק כאלה צעקות במירון ששמעו את זה כמעט עד צפת. הוא היה צועק צעקות ששמעו אותו בכמה רחובות - כל התפילות שלו היו בצעקות, בקפיצות, בריקודים.

רבי אברהם אלימלך היה הרבי מקרלין של כל אירופה, היו לו איזה אלף ישיבות, בכול עיר הייתה לו ישיבה, אנשים באו מכול קצוות העולם - הוא נתן כאלה צעקות שהגיע למירון, כאלה צעקות שהשמש רץ אליו עם חלב רותח.

הרבי מקרלין הרגיש שהתפילה לא נענתה וזה היה התיקון של 6 אלף שנה, כי לא יכלו ישר להיכנס לגן עדן, השואה זה היה נהר דינור, פשוט נהר דינור. צריך לעבור לפני שנכנסים לגן עדן, זה פחות כואב מנהר דינור.

המון צדיקים ידעו שהולכת להיות שואה. הרבי בחיידר של הילד הזה שהיה כבר בן 16, הוא היה החתן של הרבי מקרסטיר והוא גם ידע מהנבואה הזו (על השואה). שהוא אמר, עוד 30 שנה הולכת להיות שואה כזו שלא הייתה מבריאת העולם - ומי שישרת אותי באומנה הנכד שלו ינצל.

אתם כבר תהיו זקנים רק תראו שהגרמנים נכנסים. הוא אמר לגבאי הראשי, הנכד שלך ינצל, אני אשמור עליו. שלושים שנה לפני שהתחילה השואה הוא אמר להם: תדעו עוד 30 שנה הולכת להיות שואה כזו שלא הייתה מבריאת העולם. לפני שהיהודים יעלו לארץ, זו הייתה ההכנה לארץ ישראל - השואה.

הייתה כזו שואה שכל העמים הסכימו שצריך לתת את ארץ ישראל ליהודים, אי אפשר שיעברו עוד שואה כזו. כל השואה הייתה, כי לא היה להם את ארץ ישראל. אז לפני שה' יביא את עם ישראל לישראל ארץ הקודש היהודים יצטרכו לעבור סבל נורא ואיום, הסבל הכי נורא שהיה אי פעם מאז שהעולם נוצר וכול אירופה תתמלא בדם יהודים.

ר' נפתלי מרופשיץ אמר (רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ, ו' בסיון ה'תק"כ, 1760 – י"א באייר ה'תקפ"ז, 1827. היה אדמו"ר בגליציה ומייסד חסידות רופשיץ), הגאולה תהיה כשילכו בדם עד הברכיים ואז יוכלו לבוא, לחזור לארץ ישראל.

ועכשיו בארץ ישראל אנחנו כבר תחת הערב רב, אבל אנחנו בעזרת ה' - ה' יעזור שלא תהיה עוד שואה. כמו שהוא אמר לחסיד שלו, יעבור סבל נורא ואיום שכזה לא היה מבריאת העולם וכול העולם יוכתם מדם יהודים. אני כבר לא אהיה בעולם, אבל אתה תראה איך זה מתחיל שהנאצים נכנסים - הנכד שלך הוא ינצל, אני אעמוד לצידו של הנכד שלך.

אני חב לך על שהיית הכי קרוב אליי מכולם ואני אגן לך על הנכד.

הנכד מספר שהוא שכב בתוך השלג אחרי שהגרמני ירה בו. הסיפור היה שהוא עבר מצוקאי לקרסטיר, יש מעבורת. הגרמנים שלטו והיה אסור ליהודים להיכנס למעבורת, בא איזה עו"ד ואמר הם מלווים שלי.

אני לא מאמין לך, איפה המסמכים?

אין מסמכים, אני השארתי אותם בבית!

כל ה- 6 שעות התווכח העו"ד, אבל הם ידעו שהוא שיקר להם, אז הם חיכו שהילדים ירדו מהמעבורת. ילד אחד גר בקרסטיר, והשני גר בצוקאי, הגרמני חיכה שהנכד ירד מהמעבורת ואז צלף עליו. ירה לו בכתף והוא נפל על השלג, התבוסס בדמו וכך הוא שכב יומיים עד שהכומר בעצמו קרא לכול העיירה בפעמונים, אמר ללכת לניצולים של הגסטפו, שהם חייבים להציל את הילד הזה. כי הגרמנים אפילו לא נתנו לגשת לילד, הוא דימם יומיים, היד שלו כמעט השתתקה.

הנכד יצחק שוורץ פגש באשוויץ על הדרגשים, איזה אחד ברסלבר שהסביר לו שהכול גלגולים. אמר לו: תדע לך זה הכול עניין של גלגולים, כל אחד צריך לשלם על 6 אלף שנה (מאז בריאת העולם), אנחנו עכשיו 6 אלף שנה פחות 200, מאה פעם חוזרים בגלגול.

אם יש את הצדיק האמת, אז אפשר לעבור את העולם, לקבל את התיקון בלי סבל - אבל אם אדם לא יודע מהצדיק אז הוא צריך לכפר על כל הגלגולים שלו.

המסביר באושוויץ היה חסיד ברסלב, הוא נפטר אח"כ, הוא ידע את כל הזוהר בע"פ, הוא היה חוזר על הזוהר בע"פ. הוא אומר לו, תדע זה הכול גלגולים וכול אחד לפי הגלגול שלו צריך לעבור את מה שאנחנו עוברים עכשיו.

הוא שואל ( את הדמות שהתגלתה לו) איך הגעת לכאן?

אני לא יכול להגיד לך איך הגעתי!

מי ציווה עליך להתגלות אליי?

מי שמזריח את השמש על בוקר! אדם בא לתפילת שחרית הוא מזריח את השמש, המתפללים שחרית בהנץ החמה מזריחים את השמש.

מי יקח אותי מכאן?

אתה עכשיו בידי השטן! כל השואה זה התגלות השטן, השטן עכשיו ירד למטה והוא עושה את כל השואה!

ופתאום (מספר הנכד) הדמות הזוהרת הזו נעלמה לי. אחרי זה הוא התגלה לו עוד פעם, זה היה בדיוק ביום האחרון של המלחמה יומיים לפני סוף המלחמה. הייתה צעדת המוות, הוא שקל כבר 35 קילו, הוא הרגיש שהוא כבר לא יכול ללכת יותר. עברו גשר, הוא נעמד שם על הגשר, והגרמנים מי שנעמד יורים עליו הוא יודע שעכשיו מגיע הגרמני שהולך מאחורה ויורה עליו.

הוא נשען על הגשר, מרגיש שאין לו כוח ופתאום הוא מתגלה אליו עוד פעם. ר' ישעיה'לה מקרסטיר אומר לו: תמשיך יש לך עוד שעה ללכת ואתה מגיע למחנה למקום, והמלחמה תגמר תוך יום יומיים. זו הייתה ההתגלות השנייה על הגשר בתוך גרמניה.