לפניכם השיעור היומי המלא כפי שמסר מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א ביום שלישי ליל כ"ט מרחשון פרשת תולדות לאחר תפילת מעריב:

אַז יוֹאָב תָּקַע אֶת הַחֶרֶב בְּאַבְנֵר, אַבְנֵר שָׁאַל אוֹתוֹ לָמָּה אַתָּה עוֹשֶׂה לִי כָּכָה, מָה עָשִׂיתִי לְךָ? הוּא אָמַר הָרַגְתָּ לִי אֶת אָח שֶׁלִּי, אֶת הָאָח הֶחָמוּד שֶׁלִּי. הָיָה לוֹ אָח הָכִי חָמוּד, הָיָה רָץ עַל רָאשֵׁי הַשִּׁבֳּלִים. כֻּלָּם רָאוּ אֶת הַסְּרָטִים אֵיךְ שֶׁרָצִים עַל הָעֲנָפִים, עַל הָעֵצִים. אֲבָל אֵצֶל הַיְּהוּדִים הָיוּ רָצִים עַל הַשִּׁבֳּלִים, [וְ]הַשִּׁבֳּלִים לֹא הָיוּ מִתְכּוֹפְפוֹת. אַבְנֵר אָמַר לַעֲשָׂהאֵל, אַל תָּרוּץ אַחֲרַי, אַל תִּתְעַסֵּק אִתִּי. אִם אָדָם אוֹמֵר לְאִשָּׁה אֲנִי רוֹצֶה לְקַדֵּשׁ אוֹתָךְ, אֲנִי רוֹצֶה לְקַדֵּשׁ אוֹתָךְ. הִיא אוֹמֶרֶת בִּתְנַאי שֶׁתִּהְיֶה גִּבּוֹר, הָכִי גִּבּוֹר בָּעוֹלָם, אַז כְּמוֹ אֵיזֶה גִּבּוֹר הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת? כְּמוֹ אַבְנֵר, לֹא כְּמוֹ שִׁמְשׁוֹן, כְּמוֹ אַבְנֵר. שִׁמְשׁוֹן זֶה לֹא גִּבּוֹר זֶה סְתָם מִשְׂחַק יְלָדִים, שֶׁהוּא תּוֹפֵס אֵיזֶה אַרְיֵה מְשַׁסֵּעַ אוֹתוֹ, זֶה כְּלוּם. זֶה גַּם דָּוִד נִלְחָם עִם חָמֵשׁ אֲרָיוֹת, אַרְבַּע אֲרָיוֹת שְׁלוֹשָׁה דֻּבִּים. לְשֶׁסַע דּוֹב אוֹ אַרְיֵה זֶה דָּבָר הָכִי פָּשׁוּט. אֲבָל לְהִלָּחֵם כְּמוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עִם אַרְבַּע אֲרָיוֹת "גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם אֶת הַדֹּב הִכָּה עַבְדְּךָ" (לשה"כ שְׁמוּאֵל-א', י"ז ל"ו). עִם שְׁלוֹשָׁה דֻּבִּים בְּבַת אַחַת, זֶה אַף אֶחָד לֹא מְסֻגָּל אֵין דָּבָר כָּזֶה, אֵין דָּבָר כָּזֶה. יֵשׁ בַּגּ'וּנְגֵּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אִישׁ מִתְגַּבְּרִים עַל אַרְיֵה אֶחָד, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אִישׁ. הָאַרְיֵה בּוֹרֵחַ, רוֹאֶה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אִישׁ בּוֹרֵחַ, אֲפִלּוּ לְהַקָּה. חִפַּשְׁנוּ לְהָקוֹת שֶׁל אֲרָיוֹת, הַיְנוּ בַּגּ'וּנְגֵּלִים בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה, הָיִינוּ מְחַפְּשִׂים לְהָקוֹת, הֵם רַק הֵרִיחוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְקָרְבִים, כְּבָר הָיוּ בּוֹרְחִים, עוֹד לִפְנֵי שֶׁרָאִינוּ אוֹתָם. אַז אֵיךְ נִלְחָמִים עִם אֲרָיוֹת, רַק דָּוִד יוֹדֵעַ לְהִלָּחֵם עִם אֲרָיוֹת, אַרְבַּע אֲרָיוֹת, וּשְׁלוֹשָׁה דֻּבִּים בְּבַת אַחַת, כֻּלָּם הִתְנַפְּלוּ עָלָיו. דָּוִד אוֹמֵר לְשָׁאוּל; מָה מִי הֲגָלְיָת הַזֶּה...? מִי זֶה מִי זֶה... זֶה כֶּלֶב! זֶה קִשְׁתָּא, הֵבִיא לוֹ מַקֵּל אָמַר לוֹ יַאלְלָה קִשְׁתָּא קִשְׁתָּא קִשְׁתָּא. הוּא אָמַר [גָּלְיָת]; מָה אֲנִי כֶּלֶב מָה אַתָּה לֹא מִתְבַּיֵּשׁ?, עַל זֶה הוּא לֹא מָחַל לוֹ, עַל זֶה אֵין מְחִילָה. כָּתוּב "חוֹלְקִין כָּבוֹד לְמַלְכוּת", כָּכָה לְבַזּוֹת מֶלֶךְ, כָּכָה לְבַזּוֹת גֵנֵרָל, לְבַזּוֹת רַמַטְכַּ"ל. כָּכָה אֲפִלּוּ לֹא רוֹבֶה, לֹא חֲנִית לֹא חִצִּים, סְתָם מַקֵּל. מַקֵּל עִם חֲמִשָּׁה קְלִיעִים - חֲמִשָּׁה אֲבָנִים. הוּא אוֹמֵר בְּסֵדֶר, אֵיךְ שֶׁהוּא מֵרִים אֶת הַקַּסְדָּה – יֵשׁ שְׁתֵּי שִׁיטוֹת [כֵּיצַד גָּלְיָת נֶהֱרַג מֵהָאֶבֶן שֶׁל דָּוִד]. "וְתִטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ" (שְׁמוּאֵל-א', י"ז מ"ט) – שֶׁהָאֶבֶן חַדְרָהּ לוֹ אֶת הַשִּׁרְיוֹן, יֵשׁ שִׁיטָה שֶׁבְּדִיּוּק הוּא הָרִים אֶת הַקָּסְדָא לַשְּׁנִיָּה, אַז בְּאוֹתָהּ שְׁנִיָּה [הָאֶבֶן טָבְעָה בְּמִצְחוֹ וּמֵת]. אַז כְּמוֹ דָּוִד אִי אֶפְשָׁר לְהִלָּחֵם! דָּוִד זֶה חִבֵּר אֶת כָּל הַתְּהִלִּים, [-] אֶת הַתְּהִלִּים כָּל יוֹם. וּבְכֹחַ הַתְּהִלִּים דָּוִד יָכֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הָאֲרָיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. "לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי" (תְּהִלִּים ג' ז') יָבוֹאוּ אֲפִלּוּ רְבָבוֹת, רְבָבוֹת כָּל הָעוֹלָם, שֶׁבַע מִילְיָארְד. סַנְחֵרִיב הִגִּיעַ שְׁנֵי מִילְיַארְד שֵׁשׁ מֵאוֹת מִילְיוֹן, אַז זֶה כְּלוּם, זֶה שׁוּם דָּבָר לֹא. גַּם עִם אַבְרָהָם, הוּא זָרַק עָפָר – נִהְיֶה חֲרָבוֹת, הוּא זָרַק קַשׁ – נִהְיֶה חִצִּים. ה' אוֹמֵר לוֹ לָמָּה אַתָּה לוֹקֵחַ אֶת אֱלִיעֶזֶר [אִתְּךָ לַמִּלְחָמָה], זֶה מְיֻתָּר, אַתָּה יָכוֹל לְבַד לִזְרוֹק עָפָר - לְבַד לִזְרֹק חֳרָבוֹת, לְבַד לִזְרֹק קַשׁ – יִהְיֶה חִצִּים, בִּשְׁבִיל מָה צָרִיךְ אֶת אֱלִיעֶזֶר?.

לָכֵן הָיוּ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה בְּמִצְרַיִם, זֶה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת אַרְבַּע מֵאוֹת, ה' קִצֵּר לְמָאתַיִם וְעֶשֶׂר. אַז אִיּוֹב אָמַר לָמָּה כָּל רֶגַע אַתָּה מְשַׁנֶּה אֶת הַדִּבּוּר שֶׁלְּךָ? ה' לֹא יָכוֹל לְהַגִּיד דִּבּוּר וּלְקַיֵּם אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ; "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בְּרֵאשִׁית ט"ו י"ג) וְאִיּוֹב סָמַךְ עַל זֶה. כֻּלָּם יָדְעוּ מֵהַדִּבּוּר הַזֶּה, זֶה עָבַר לְכֻלָּם, בְּכָל הָעוֹלָם פִּרְסְמוּ, עָשׂוּ מוֹדָעוֹת, בְּכָל הָעִתּוֹנִים זֶה הָיָה כּוֹתֶרֶת רָאשִׁית, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִהְיוֹת עֲבָדִים אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְזֶה אִיּוֹב אָמַר לְפַרְעֹה; פֹּה הֵם עֲבָדִים אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, כָּל עֶשְׂרִים שָׁנָה זֶה דּוֹר, הֵם עֶשְׂרִים דּוֹרוֹת, מָה אַתָּה דּוֹאֵג מַה שֶּׁיִּהְיֶה בְּעוֹד עֶשְׂרִים דּוֹרוֹת, מָה זֶה מְעַנְיֵן אוֹתְךָ...?. בְּעוֹד עֶשְׂרִים יִהְיֶה מִישֶׁהוּ אַחֵר, אַתָּה תַּעֲנֶה אוֹתָם, תְּשַׁעְבֵּד אוֹתָם.

לָכֵן אִיּוֹב עָבַר כָּאֵלֶּה יִסּוּרִים כִּי אִיּוֹב גִּלְגּוּל שֶׁל תֶּרַח. תֶּרַח הוּא הָיָה תֶּרַח, הוּא לֹא. אָדָם לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת אַבְרָהָם אַז אַל תִּהְיֶה תֶּרַח – הָיָה בְּעִירוֹנִי ו' הִגִּיעַ אֶחָד מְרַצֶּה מֵהַיְּשִׁיבָה, אַף אֶחָד לֹא רָצָה לְהַקְשִׁיב לוֹ, פִּתְאֹם הוּא צָעַק עֲלֵיהֶם; 'אִם אַבְרָהָם אַתֶּם לֹא רוֹצִים לִהְיוֹת, אֲבָל תֶּרַח אַל תִּהְיוּ'. וְאָז כֻּלָּם הִתְעוֹרְרוּ עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, הִגִּיעַ לִכְפָר חֲסִידִים, סִפְּרוּ לָנוּ אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, אֵיךְ שֶׁהוּא הִצְלִיחַ לְעוֹרֵר אוֹתָם. אָדָם לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת אַבְרָהָם, אַל תִּהְיֶה אַבְרָהָם, בְּסֵדֶר אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אַבְרָהָם, זֶה קָשֶׁה. אֲבָל תֶּרַח!? לִהְיוֹת תֶּרַח!? אֵין בָּאֶמְצַע! אוֹ אַבְרָהָם אוֹ תֶּרַח, תַּחֲלִיט! תַּחֲלִיט מָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, אֵין בָּאֶמְצַע. אוֹ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ עַד הַסּוֹף נִהְיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ, אוֹ אַתָּה רוֹצֶה אַחוֹרָהּ לִהְיוֹת תֶּרַח.

הָאָדָם הָכִי מוֹדֶרְנִי, זֶה הָיָה אַבְרָהָם. זֶה הָיָה מוֹדֶרְנִי אֲמִתִּי, הוּא הָיָה מוֹדֶרְנִי שָׁבַר אֶת הַפְּסָלִים. וְאַחֲרֵי זֶה נִמְרוֹד זָרַק אוֹתוֹ לְאֵשׁ, הוּא אָמַר; זֶה לֹא אֵשׁ, זֶה סְתָם אֲחִיזַת עֵינַיִם, זֶה בִּכְלָל לֹא שׂוֹרֵף. שַׂמְתִּי יָד בָּאֵשׁ שָׂם אֶת הָאֶצְבַּע זֶה לֹא שׂוֹרֵף, אֵיזֶה מִן אֵשׁ זֹאת? יֵשׁ פֹּה כִּשּׁוּפִים, אוֹ רַמָּאִים, חָשַׁבְתִּי שֶׁיִּהְיֶה אֵשׁ אֲמִתִּית, הוּא חִכָּה שֶׁיִּהְיֶה אֵשׁ. אַז שָׁאֲלוּ אֶת הָרָן וּמָה אַתָּה אוֹמֵר, הוּא אָמַר אַבְרָהָם קָפַץ גַּם אֲנִי קוֹפֵץ, אַז לָכֵן הוּא זָכָה שֶׁגַּם רִבְקָה וְגַם שָׂרָה וְגַם רָחֵל וְגַם לֵאָה [יִהְיוּ מִצֶּאֱצָאָיו]. אֲבָל הוּא קָפַץ לָאֵשׁ, הוּא חָשַׁב שֶׁגַּם אוֹתוֹ הָאֵשׁ לֹא תִּשְׂרוֹף, אֲבָל רַק אֶת אַבְרָהָם הָאֵשׁ לֹא שׂוֹרֶפֶת. מִי שֶׁצַּדִּיק הָאֵשׁ לֹא שׂוֹרֶפֶת אוֹתוֹ, הוּא יָכוֹל לְהִכָּנֵס לָאֵשׁ.

כְּמוֹ רַבִּי עֲקִיבָא אֲפִילּוּ מַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, אַז אָמְרוּ לוֹ רֶבֶּ'ה עַד כָּאן – תַּגִּיד "וְאָהַבְתָּ" - "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ" זֶה [סוֹפֵי] תֵּבוֹת "תַּכֶּה", כְּמוֹ "עֶצְיוֹן גָּבֶר" זֶה יוֹצֵא תַּכֶּה בְּדִיּוּק. "עֶצְיוֹן" זֶה מָאתַיִם עֶשְׂרִים, וְ"גָּבֶר" זֶה מָאתַיִם וְחָמֵשׁ – אַרְבַּע עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ – "תַּכֶּה". שְׁמִי שֶׁאוֹמֵר אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה "תַּכֶּה" הוּא מְכַלֶּה אֶת כָּל הָאוֹיְבִים, לֹא נִשְׁאַר אַף אֶחָד בַּחַיִּים. אַז אָמְרוּ לוֹ ( - תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבָּם בְּשָׁעָה שֶׁסָּרְקוּ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְאָמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל"); תַּגִּיד "וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" [סוֹפֵי] תֵּבוֹת "תַּכֶּה" לֹא יִשָּׁאֵר זֵכֶר מֵהָאוֹיְבִים, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אֲנִי מְחַכֶּה לָזֶה מֵאָה עֶשְׂרִים שָׁנָה הוּא הָיָה בְּגִיל מֵאָה עֶשְׂרִים, כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר מָתַי יָבוֹא פָּסוּק זֶה לְיָדִי וַאֲקַיְּמֶנּוּ. כִּי אָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל שֶׁיִּחְיֶה מֵאָה עֶשְׂרִים שָׁנָה, בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן בַּדַּקָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהוּא יִזְכֶּה [לָמוּת] עַל קִדּוּשׁ ה', וְאָז תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן!

לשידור החוזר - השיעור בדקה 1:15:40