לכבוד יום ההילולה הקדוש של רחל אימנו, לפניכם השיעור היומי המלא כפי שמסר מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א ביום שלישי ליל ו' כסליו – לאחר תפילת מעריב:

אַז רָחֵל הִיא עָשְׂתָה מַעֲשֵׂה נוֹרָא וְאָיֹם, פָּשׁוּט לַעֲשׂוֹת כָּזֶה מַעֲשֵׂה חֻצְפָּנִי כָּזֶה, שֶׁהִיא לְקָחָהּ אֶת הַסִּימָנִים בֵּינָהּ וּבֵין הֶחָתָן שֶׁלָּהּ, מָסְרָה אֶת זֶה לְאִשָּׁה אַחֶרֶת. דָּבָר כָּזֶה לֹא שָׁמַעְנוּ מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם, אַף אֶחָד לֹא הֵעִיז לַעֲשׂוֹת כָּזֶה דָּבָר, שׁוּם כַּלָּה וְשׁוּם אֲרוּסָה לֹא תִּתֵּן אֶת הַסִּימָנִים בֵּינָהּ וּבֵין הֶחָתָן שֶׁלָּהּ לְמִישֶׁהוּ אַחֵר, זֶה גַּם בְּגִידָה בַּחֲתַן, מֵילָא אַתְּ מוּכָנָה לְוַתֵּר. הִשְׁתַּגַּעְתָּ... מָה קָרָה לָךְ!? מָה הִתְחָרַטְתְּ עַל הַשִּׁדּוּךְ, לָמָּה אֶת מִתְחָרֶטֶת...? מָה קָרָה פֹּה? דָּבָר נוֹרָא וְאָיֹם! אֲנַחְנוּ מַמָּשׁ נִתְקוֹמֵם נֶגֶד זֶה, נַעֲשֶׂה עֲצֶרֶת נֶגֶד זֶה - עֲצֶרֶת מְחָאָה! אִי אֶפְשָׁר לִסְבֹּל כָּאֵלֶּה פְּשָׁעִים, וְכָאֵלֶּה... זֶה נֶגֶד אֲמָנַת זֵ'נֵבָה אֲמָנַת אוֹסְלוֹ, כָּל הָאֲמָנוֹת. אֵיךְ עוֹשִׂים כָּזֶה דָּבָר - נָתְנַתְּ אֶת הַסִּימָנִים לְמִישֶׁהוּ אַחֵר? לֹא שָׁמַעְנוּ וְלֹא רָאִינוּ בְּשׁוּם הִיסְטוֹרְיָה בְּשׁוּם סֵפֶר, בְּשׁוּם סִפּוּר שֶׁל שׁוּם עַם, שֶׁאָדָם יְוַתֵּר – יַעֲשֶׂה כָּזֶה דָּבָר – יִתֵּן אֶת הֶחָתָן שֶׁלּוֹ לְמִישֶׁהִי אַחֶרֶת. אֵין דָּבָר כָּזֶה! לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא. אֶלָּא אוֹמֵר הַבֵּן אִישׁ חַי, שֶׁכָּל זֶה - זֶה הֲכָנָה לַגְּאוּלָּה, שֶׁרַק בִּזְכוּת זֶה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה, רַק בִּזְכוּת זֶה ה' אוֹמֵר לְמַּאמֶע רוֹחֶע'ל; "מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ" (יִרְמְיָהוּ ל"א ט"ו) זֶה הַפְּעֻלָּה הַזֹּאת! שֶׁעַל הַכֹּל וִתַּרְתְּ! כִּי עַכְשָׁו עֵשָׂו יִקַּח אוֹתָהּ וְיִתְעַלֵּל בָּהּ, וְיַעֲנֶה אוֹתָהּ. הָאַרְכִי רוֹצֵחַ, רָצַח אֶת נִמְרוֹד, אֶת מִי הוּא לֹא רָצַח, אֶת כֻּלָּם הוּא רָצַח, עַכְשָׁו הוּא יִרְצַח אֶת רָחֵל. הִיא תִּפֹּל בְּחֶלְקוֹ, אֵין לָהּ שׁוּם בְּרֵרָה, אֵין לָהּ בְּחִירָה בִּכְלַל. עַל הַכֹּל הִיא מְוַתֶּרֶת שֶׁלַּאֲחוֹתָהּ לֹא יִהְיֶה שְׁנִיָּה שֶׁל בּוּשָׁה. מָה קָרָה...?! אָז הָיָה פֹּה טָעוּת, יִסְתַּדְּרוּ כְּבָר, יַגִּידוּ לָהּ אַבָּא שֶׁלָּךְ רָשָׁע הֶחֱלִיף אוֹתָךְ. רָחֵל לֹא צְרִיכָה לְהַסְכִּים לָזֶה, הִיא צְרִיכָה לְהַכְנִיס אוֹתָהּ בְּמוֹ יָדֶיהָ לַבַּיִת!? לֹא שָׁמַעְנוּ כָּזֶה דָּבָר בְּשׁוּם מָקוֹם בָּעוֹלָם, אֵין דָּבָר כָּזֶה. זֶה חַיָּבִים לִמְחוֹת נֶגֶד זֶה, לַעֲשׂוֹת, לָלֶכֶת עִם דְּגָלִים בָּרְחוֹבוֹת וְלִמְחוֹת נֶגֶד הָעָוֶל הַזֶּה, אִי אֶפְשָׁר לִסְבֹּל כָּאֵלֶּה עַוְלוֹת. אֲבָל אוֹמֵר הַבֵּן אִישׁ חַי, שֶׁזֶּה הֲכָנָה לַגְּאוּלָּה. שֶׁרָחֵל אוֹמֶרֶת לַהקב"ה; כְּמוֹ שֶׁאֲנִי וְיִתַּרְתִּי עַל הַכֹּל, עָבַרְתִּי עַל כָּל הַחֻקִּים, הָלַכְתִּי נֶגֶד כָּל שֶׂכֶל, נֶגֶד כָּל הִגָּיוֹן. הַכֹּל בִּשְׁבִיל אֲחוֹתִי, לִשְׁמוֹר עַל אֲחוֹתִי, שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּצַעַר אֲפִלּוּ שְׁנִיָּה אַחַת. בְּסַךְ הַכֹּל הָיוּ אוֹמְרִים הָיָה פֹּה טָעוּת וְזֶהוּ, וְקוֹנִים לָהּ אֵיזֶה שׁוֹקוֹלָד, וְזֶהוּ. לֹא צָרִיךְ בִּשְׁבִיל זֶה לִמְסֹר אֶת הַ[סִּימָנִים]. לֹא שָׁמַעְנוּ כָּזֶה דָּבָר לָתֵת אֶת הֶחָתָן, לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא וְגַם לֹא יִהְיֶה! אֶלָּא כָּל זֶה – זֶה הֲכָנָה לִגְאֻלָּה, שֶׁרָחֵל מַרְאָה לַהקב"ה שֶׁהִיא בָּשָׂר וָדָם, הִיא מְוַתֶּרֶת לָהּ עַל הַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָחוֹת שֶׁלָּהּ, אַז הקב"ה צָרִיךְ לְוַתֵּר גַּם עַל הַכֹּל. כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים; "לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל... שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי. גַּם..." – אֲפִילּוּ זֵדִים – "גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ" – וְאָז "נִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רַב" (תְּהִלִּים י"ט א' -י"ד) שֶׁה' בִּזְכוּת רָחֵל סוֹלֵחַ עַל כָּל הַפְּשָׁעִים, שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה לֹא מְשַׁנֶּה מִכָּל הַגִּלְגּוּלִים וְגַם מָה שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה, ה' כְּבָר סוֹלֵחַ לוֹ לְמַפְרֵעַ עַל הַכֹּל בִּזְכוּת רָחֵל אִמֵּנוּ.