לפניכם השיעור היומי המלא כפי שמסר מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א ביום ראשון ליל י"א כסליו – לאחר תפילת מעריב:

כָּתוּב "וַיִּשָּׁקֵהוּ" (בְּרֵאשִׁית ל"ג ד') הוּא נָתַן לוֹ כָּאֵלֶּה נְשִׁיקוֹת, כָּאֵלֶּה בְּכָל הַכֹּחַ נִשֵּׁק אוֹתוֹ בְּכָל הַכֹּחַ, נָפַל עַל הַצַּוָּאר וּבָכָה, מִסְכֵּן יָא בָּכָה בָּכָה בָּכָה, וּבָכָה וְנִשֵּׁק, וּבָכָה וְנִשֵּׁק, זֶה שֶׁבַע נְקֻדּוֹת "וַׄיִּׄשָּׁׄקֵׄהׄוּׄ" יֵשׁ שֶׁבַע נְקֻדּוֹת, שֶׁבַע נְבִיאוֹת – שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל לֵאָה, אֶסְתֵּר, אֲבִיגַיִל, חַנָּה. חַנָּה הָיְתָה נְבִיאָה וְהִתְנַבְּאָה עַל חֲנֻכָּה. אֲפִלּוּ שֶׁזֶּה הָיָה – שְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה לִפְנֵי חֲנֻכָּה, כָּל בַּיִת רִאשׁוֹן וּמָאתַיִם שָׁנָה בַּיִת שֵׁנִי, וְגָלוּת בָּבֶל. לִפְנֵי שְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה הִיא כְּבָר הִתְנַבְּאָה, שֶׁבְּמַזַּל קֶשֶׁת לֹא יִשָּׁאֵר שׁוּם זֵכֶר מִכָּל הַקְּשָׁתוֹת שֶׁל הָרוֹמָאִים, שֶׁל הַיְוָנִים יִמַּח שְׁמָם. וִיהוּדִית חָתְכָה אֶת הָרֹאשׁ שֶׁל נִיקָנוֹר כִּי י"ג אֲדָר זֶה יוֹם נִיקָנוֹר. שֶׁבָּא נִיקָנוֹר עִם אֶלֶף פִּילִים וְעִם מֵאָה אֶלֶף חֲיָלִים. כֻּלָּם הָיוּ אֲבוּדִים גָּמַרְנוּ – אֶלֶף פִּילִים זֶה אֶלֶף טַנְקִים, הַחֵץ לֹא יָכוֹל לַחְדֹּר פִּיל. אֶלְעָזָר נִסָּה לַחֲדֹר פִּיל, אָז הִפִּיל מָעַךְ אוֹתוֹ, חָשַׁב שֶׁזֶּה הִפִּיל שֶׁל הַמֶּלֶךְ. מִי יָכוֹל לְהִלָּחֵם עִם פִּילִים אֵין דָּבָר כָּזֶה, הַיּוֹם יֵשׁ כְּבָר תּוֹתָחִים, פַּעַם רַק הָיָה חִצִּים, אַז אֵין מָה לַעֲשׂוֹת, פִּילִים אַז כֻּלָּם אֲבוּדִים. אַז יְהוּדִית אָמְרָה אֲנִי הוֹלֶכֶת לְהִתְחַתֵּן אִתּוֹ. הֵבִיאָה לוֹ כַּד עִם חָלָב, כַּד עִם גְּבִינָה. אָמְרָה בָּאתִי לְהִתְחַתֵּן אִתְּךָ, אֲבָל אֶצְלֵנוּ הַיְּהוּדִים נוֹהֲגִים לִפְנֵי הַחֻפָּה הוֹלְכִים לַמִּקְוֶה, חַיָּבִים לָלֶכֶת לַמִּקְוֶה חַיָּבִים, מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת, אִם אֵין מִקְוֶה הוֹלְכִים לְמַעְיָן. אַז תַּגִּיד שֶׁלֹּא יִבְדְּקוּ אוֹתִי, כִּי אֲנִי הוֹלֶכֶת לְמַעְיָן, שֶׁלֹּא יִבְדְּקוּ אוֹתִי. פִּתְאֹם רוֹאִים אוֹתָהּ יוֹצֵאת מֵהָאֹהֶל שֶׁל הַמֶּלֶךְ – שֶׁל הַשַּׂר צָבָא - שֶׁל הַמֶּלֶךְ, לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת? לְמַעְיָן. בַּסַּל כְּבָר הָיָה הָרֹאשׁ שֶׁל הַמֶּלֶךְ – הָרֹאשׁ שֶׁל נִיקָנוֹר, כְּבָר הָיָה שָׁם עָטוּף יָפֶה. וְהִיא בָּאָה, תָּלוּ אוֹתוֹ עַל הַחוֹמָה, אֵיךְ שֶׁרָאוּ הַיְוָנִים אֶת הָרֹאשׁ שֶׁל הַמְּפַקֵּד שֶׁל הַמֶּלֶךְ, כֻּלָּם בָּרְחוּ. לָכֵן נָשִׁים חַיָּבוֹת בְּנֵר חֲנֻכָּה. זֶה הַסִּבָּה; כִּי נָשִׁים עָשׂוּ אֶת הַנֵּס, הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה נָשִׁים עָשׂוּ. כְּמוֹ בְּפוּרִים אַז תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, מְגִלַּת רוּת, מְגִלַּת אֶסְתֵּר. מַלְכוּת בֵּית דָּוִד בָּאָה מֵרוּת, כִּי רוּת הָלְכָה לְלַקֵּט שִׁבֳּלִים. הִיא לֹא וִתְּרָה, הִיא אָמְרָה אֲנִי לֹא מְוַתֶּרֶת, הִיא אָמְרָה לָהּ שׁוּבִי לְבֵיתֵךְ תִּמְצָאֶנָּה אִשָּׁה מְנוּחָה בֵּית אִשָּׁהּ. תִּתְחַתְּנוּ תָּקִימוּ מִשְׁפָּחוֹת תָּקִימוּ דּוֹרוֹת. הִיא אָמְרָה אֲנִי לֹא רוֹצָה מִשְׁפָּחָה וְלֹא רוֹצָה דּוֹרוֹת, אַתְּ הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי וְזֶהוּ. "בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת אֱלֹקַיִךְ אֱלֹקַי עַמֵּךְ עַמִּי אֱלֹקַיִךְ אֱלֹקַי" (רוּת א' ט"ז) כִּי הַכֹּל תָּלוּי בְּאִשָּׁה, הָאִשָּׁה הִיא מְכַוְנֶנֶת אֶת הַכֹּל, הִיא מְנַוֶּטֶת אֶת הַבַּעַל הִיא מְשַׁפֶּצֶת אוֹתוֹ. כְּמוֹ שֶׁרָחֵל אָמְרָה לְרַבִּי עֲקִיבָא; תֵּלֵךְ לִלְמֹד! אוֹמֵר הַתּוֹסָפוֹת אֵיךְ הִיא לוֹקַחַת כָּזֶה פּוֹשֵׁעַ, פּוֹשֵׁעַ אוּנְטֵרְוְעלְטְנִיק הָיָה אוּנְטֵרְוְעלְטְנִיק – אִישׁ עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן מַמָּשׁ. הוּא אָמַר 'מִי יִתֵּן לִי תַּלְמִיד חָכָם וַאֲנַשְּׁכֶנּוּ כַּחֲמוֹר' אֲנִי יִשְׁבֹּר אֶת הָעֲצָמוֹת שֶׁל כָּל הֲתַלְמִידֵי חֲכָמִים, אֲנִי לֹא אַשְׁאִיר עֶצֶם אַחַת שְׁלֵמָה אֶצְלָהֶם. אַז אַתְּ רוֹצֶה לָקַחַת מִישֶׁהוּ בְּסֵדֶר לְשַׁקֵּם... יֵשׁ נָשִׁים לוֹקְחוֹת נְכֵה, לוֹקְחוֹת אָדָם מֻגְבָּל רוֹצוֹת לְשַׁקֵּם אוֹתוֹ. רוֹצוֹת לַעֲשׂוֹת חֶסֶד, אֲבָל כָּזֶה רָשָׁע מְרֻשָּׁע אוּנְטֵרְוְעלְטְנִיק – אִישׁ עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁאָמַר 'מִי יִתֵּן לִי תַּלְמִיד חָכָם וַאֲנַשְּׁכֶנּוּ כַּחֲמוֹר'. אֲבָל לְרָחֵל הָיָה שְׁנֵי תְּאָרִים בִּפְסִיכוֹלוֹגְיָה הִיא עָשְׂתָה שְׁתֵּי תְּאָרִים וְהִיא גָּמְרָה אוּנִיבֶרְסִיטָה, עָשְׂתָה שְׁתֵּי תְּאָרִים בִּפְסִיכוֹלוֹגְיָה. הִיא אָמְרָה הוּא הֲכִי חָכָם מִכֻּלָּם, אֲפִילּוּ שֶׁהוּא אוֹמֵר כָּאֵלֶּה שְׁטוּיוֹת כִּי הוּא לֹא מֵבִין, הוּא לֹא אָשֵׁם הוּא... כִּי לְמָשָׁל מְבִיאִים טֶכְנַאי הַבַּיְתָה, שֶׁיְּתַקֵּן אֶת הַפְרִיזִ'דֶּר שֶׁיְּתַקֵּן אֶת הַמַּזְגָן אַז אָסוּר לוֹ לָגַעַת בְּשׁוּם דָּבָר, אִם הוּא נָגַע בְּמַשֶּׁהוּ צְרִיכִים לְהַטְבִּיל. מֵילָא שֻׁלְחָן אֶפְשָׁר עוֹד לְהַטְבִּיל זֶה עֵץ, אֲבָל סַפָּה...? סַפָּה הִיא כֻּלָּהּ צֶמֶר גֶּפֶן, הִיא כֻּלָּהּ צֶמֶר, אַז הַסַּפָּה הָלְכָה לְאִבּוּד. צוֹעֲקִים עָלָיו מָה נָגַעְתָּ, עָלִיתָ עַל הַסַּפָּה לְתַקֵּן אֶת הַמַּזְגָן, אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ שֶׁאָסוּר לְךָ לַעֲלוֹת עַל הַסַּפָּה, אַתָּה עַם הָאָרֶץ אָסוּר לְךָ לָגַעַת בַּסַּפָּה. וּוַאי הוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת, אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי, מָה אַתֶּם רוֹצִים מֵהַחַיִּים שֶׁלִּי. רַבִּי עֲקִיבָא קִבֵּל כָּאֵלֶּה צְעָקוֹת, הוּא הָיָה גַּם טֶכְנַאי וְגַם חַשְׁמַלַּאי וְגַם מְתַקֵּן מַזְגָנִים וְגַם מְתַקֵּן פְרִיזִ'דֶרִים וְכָל פַּעַם צָעֲקוּ עָלָיו, אֵיךְ נִכְנַסְתָּ בְּלִי מַשְׁגִּיחַ, שֶׁלֹּא תִּגַּע בְּשׁוּם דָּבָר. מָה נָגַעְתָּ? תַּגִּיד...! אֲנִי לֹא זוֹכֵר מָה נָגַעְתִּי... אַז צְרִיכִים אֶת כָּל הַבַּיִת לְהַטְבִּיל! אִם הוּא לֹא זוֹכֵר מָה הוּא נָגַע הוּא הִגִּיעַ לַמִּטְבָּח לַפְרִיזִ'דֶּר, עָבַר שְׁלוֹשָׁה חֲדָרִים, צְרִיכִים עַכְשָׁו אֶת כָּל הָרָהִיטִים לְהַטְבִּיל לֹא יוֹדְעִים אוּלַי הוּא נָח עַל הַכִּסֵּא, אַז הַכִּסֵּא נִהְיָה טָמֵא. כִּי מָה שֶׁעַם הָאָרֶץ נוֹגֵעַ, נִהְיָה טָמֵא. אַז הָיָה כָּזֶה, כָּזֶה זִלְזוּל בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת. וְרַבִּי עֲקִיבָא לֹא יָדַע קְרֹא הוּא הָיָה גּוֹי גָּמוּר. הִיא פָּשׁוּט לָקְחָה גּוֹי! פָּשׁוּט גּוֹי! אֲנִי הָיִיתִי מִשְׁתַּגֵּעַ מִזֶּה, הָיְתָה רוֹאֶה אֶת זֶה הָיִיתִי עוֹשֶׂה שָׁם סְקַנְדָּל! הָיָה נֵס שֶׁאֲנִי לֹא הָיִיתִי שָׁם, הָיִיתִי עוֹשֶׂה שָׁם סְקַנְדָּל כָּזֶה. מָה אַתְּ לוֹקַחַת רוֹעֶה צֹאן, הוּא אוֹמֵר כָּאן; 'מִי יִתֵּן לִי תַּלְמִיד חָכָם וַאֲנַשְּׁכֶנּוּ כַּחֲמוֹר', בְּמָה שֶׁאַתָּה נוֹגֵעַ נִהְיָה טָמֵא. אֵיךְ אֶפְשָׁר לָקַחַת כָּזֶה אָדָם טָמֵא, כָּזֶה אָדָם אֲבָל רָחֵל אָמְרָה הוּא הֲכִי חָכָם מִכֻּלָּם. יֵשׁ לוֹ הָכִי פּוֹטֶנְצְיָאל, אֲנִי רוֹאֶה. כִּי רַק הָאִשָּׁה רוֹאָה, הָאִישׁ לֹא רוֹאֶה כְּלוּם, הָאִישׁ הוּא עִוֵּר הוּא לֹא רוֹאֶה שׁוּם דָּבָר, רַק הָאִמָּא רוֹאָה. הָאִמָּא יוֹדַעַת שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְרִיד אֶת יִשְׁמָעֵאל מִיִּצְחָק אַז אֶפְשָׁר לְהַגִּיד טוֹב, הִיא צָרַת עַיִן הִיא מְקַנְּאָה... אֲבָל הִנֵּה רִבְקָה זֶה הַבֵּן שֶׁלָּהּ, הַבֵּן הַמָּתוֹק שֶׁלָּהּ, הֶחָמוּד שֶׁלָּהּ, הָכִי חֲמוּדִי שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת, כְּבָר נוֹלַד עִם שְׂעָרוֹת – הוּא עָשׂוּי. יִצְחָק מַמָּשׁ אוֹהֵב אוֹתוֹ, הוּא אוֹמֵר אָסוּר לְהַפְקִיר יֶלֶד, אֲנִי לֹא מֵבִין אֶת רִבְקָה, הוֹלְכִים לִפְסִיכוֹלוֹג הוֹלְכִים לְיִעוּץ, יֵשׁ קְלִינִיקָאִית יֵשׁ יוֹעֲצוֹת, הוֹלְכִים לְיוֹעֲצִים. לֹא מַפְקִירִים יֶלֶד, אֵין דָּבָר כָּזֶה לְהַפְקִיר יֶלֶד. אִם הוּא עוֹשֶׂה... הוּא הָיָה בַּבַּיִת עִם הַנָּשִׁים הַפּוֹשְׁעוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁמְּקַטְּרוֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְכָכָה יִצְחָק נִהְיָה עִוֵּר מֵעֲשָׁנָם, הֵם גָּרוּ אֶצְלוֹ. לֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף לְדִירָה, מֵאֵיפֹה יִהְיֶה לוֹ כֶּסֶף הוּא לֹא, הוּא הָיָה בַּחוּר יְשִׁיבָה, הָיָה לוֹ פֵּאוֹת אֲרֻכּוֹת עַד הַמָּתְנַיִם, הָיָה בַּחוּר יְשִׁיבָה לֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף. הוּא גָּר עִם שְׁתֵּי הַנָּשִׁים אֵצֶל אִמָּא שֶׁלּוֹ, וְהָיוּ מְקַטְּרוֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְהִיא כְּבָר הָיְתָה פְּסִיכוֹלוֹגִית וְהִיא לֹא הֵעִירָה לוֹ. אֲפִלּוּ לֹא הֵעִירָה לוֹ וְהוּא הָיָה מְקַטֵּר שָׁם. וְהִיא מְקַטֶּרֶת – וְאִשְׁתּוֹ מְקַטֶּרֶת. וְנִהְיָה עָשָׁן בְּכָל הַבַּיִת וְיִצְחָק נִהְיָה עִוֵּר רַק מֵהֶעָשָׁן. הִיא הָיְתָה פְּסִיכוֹלוֹגִית הֲכִי גְּדוֹלָה רִבְקָה, לֹא צְרִיכִים לְלַמֵּד אֶת רִבְקָה לִהְיוֹת פְּסִיכוֹלוֹגִית, אֲנַחְנוּ נְנַסֶּה לְלַמֵּד אוֹתָהּ אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ. הִיא הָיְתָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית הָכִי גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם. וְלֹא כָּתוּב הַיּוֹם שֶׁהִיא נִפְטְרָה. "וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה" (בְּרֵאשִׁית ל"ה ח') עַכְשָׁו קָרָאנוּ בַּפָּרָשָׁה, הָיְתָה (- נִקְבְּרָה בְּ)"אַלּוֹן בָּכוּת" (שָׁם). אוֹמֵר רַשִׁ"י לֹא כּוֹתְבִים מָתַי שֶׁהִיא מֵתָה, כֻּלָּם קִלְּלוּ אוֹתָהּ, אֵיזֶה בֶּן יֵשׁ לָךְ...? שׁוֹדֵד רוֹצֵחַ, רָצַח אֶת נִמְרוֹד. מָה נִמְרוֹד עָשָׂה לוֹ. אִם הָיָה עוֹשֶׂה אֶת זֶה (- לַהֲרֹג אֶת נִמְרוֹד) לְשֵׁם שָׁמַיִם, טִפָּלֶ'ה לְשֵׁם שָׁמַיִם, הָיָה עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה. כִּי כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה דָּבָר לְשֵׁם שָׁמַיִם אַז זֶה מֵאִיר, אֲפִילּוּ עֵשָׂו! אֲבָל הוּא... לָכֵן כָּתוּב אֵצֶל מָחֲלָה שֶׁנִּמְחֲלוּ עֲוֹנֹתָיו, וְרַשִׁ"י אוֹמֵר לָקַח עוֹד רְשָׁעִית אַחַת, לָמָּה [רַשִׁ"י כּוֹתֵב] עוֹד רְשָׁעִית, הֲרֵי נִמְחֲלוּ עֲוֹנֹתָיו? אֲבָל הוּא לֹא הִתְכַּוֵּן שֶׁיִּמְחֲלוּ עֲוֹנֹתָיו, הוּא הִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת אַבָּא שֶׁלּוֹ. "יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי" (בְּרֵאשִׁית כ"ז מ"א) הוּא לֹא יָכוֹל לַהֲרֹג. יִצְחָק בְּגִיל מֵאָה שְׁמוֹנִים, בְּגִיל מֵאָה שְׁמוֹנִים הוּא הֶאֱרִיךְ לוֹ חַיִּים, הוּא הִשְׁתַּגֵּעַ מִזֶּה עֵשָׂו. מָה כַּמָּה הוּא חַי, כַּמָּה הוּא חַי הָאַבָּא הַזֶּה, הָאַבָּא הַזֶּה מַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת וְלִחְיוֹת וְלִחְיוֹת, כְּבָר נִמְאָס לִי אֲנִי רוֹצֶה כְּבָר לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ, דַּי! רוֹצֶה לָשֶׁבֶת עָלָיו שִׁבְעָה, לָמָּה הוּא לֹא מֵת...? לָמָּה הוּא כָּכָה עוֹשֶׂה לִי אֶת זֶה... לָמָּה כָּכָה הוּא עוֹשֶׂה לִי... הוּא אוֹמֵר שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתִי, אַז שֶׁיָּמוּת אִם הוּא אוֹהֵב אוֹתִי, לָמָּה כָּכָה הוּא עוֹשֶׂה לִי...? כְּבָר מֵאָה שְׁמוֹנִים, עֵשָׂו כִּמְעַט הִשְׁתַּגֵּעַ לְגַמְרֵי, לֹא יָדַע מָה עוֹשִׂים. הוּא הָלַךְ לְיִשְׁמָעֵאל; יִשְׁמָעֵאל אוּלַי אַתָּה תַּהֲרֹג אוֹתוֹ? פִּתְאֹם יִשְׁמָעֵאל נִפְטַר, אֵיךְ שֶׁהוּא בָּא אֵלָיו לְהַצִּיעַ לוֹ, הֵבִיא לוֹ סַכִּין הֵבִיא לוֹ חֶרֶב פִּגְיוֹן. בְּאוֹתָהּ שְׁנִיָּה שֶׁהוּא בָּא אֵלָיו הוּא [עֵשָׂו] לָקַח אֶת מָחֲלָה, דַּקָּה לִפְנֵי הַחֻפָּה בּוּם! הוּא קוֹרֵס, בְּתוֹךְ הַחֻפָּה הוּא קָרַס לוֹ, זֶה הָיָה מֵרֹב הַחוֹבוֹת. מָה אָדָם לוֹקֵחַ חוֹבוֹת מִילְיוֹן שֶׁקֶל לְחַתֵּן יֶלֶד, אַז הוּא קוֹרֵס, אַז זֶה מָה שֶׁקָּרָה לְיִשְׁמָעֵאל הוּא לָקַח מִילְיוֹן שֶׁקֶל חוֹבוֹת, אוֹ מִילְיוֹן פָּאוּנְד הוּא לָקַח בֶּטַח, בָּנָה לָהֶם וִילָה יָפָה. וּבַסּוֹף הוּא קָרַס מִסְכֵּן, הוּא דַּקָּה לִפְנֵי הַחֻפָּה הוּא הִתְעַלֵּף, קִבֵּל אֵרוּעַ מוֹחִי, וְהֵבִיאוּ אַמְבּוּלַנְסִים, אִחוּד הַצָּלָה, הֵבִיאוּ אֶת דּוּדוּ גְּרִינְוַלְד כְּבָר אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲיוֹת... עָשׂוּ לוֹ הַחֲיָאָה, כְּבָר לֹא עָזַר כְּלוּם! כַּמָּה שֶׁעָשׂוּ לוֹ הַחֲיָאָה זֶה לֹא עָזַר לוֹ, הוּא בְּסַךְ הַכֹּל הָיָה מִסְכֵּן. אַז יוֹדְעִים שֶׁהוּא הָרַג בְּגִיל מֵאָה שְׁלוֹשִׁים וְשֶׁבַע, שֶׁבְּיוֹם שֶׁיִּשְׁמָעֵאל הָלַךְ, יִשְׁמָעֵאל הָיָה בְּגִיל שִׁשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ, וְהוּא הָיָה בְּגִיל מֵאָה שְׁלוֹשִׁים וְשֶׁבַע לְפִי זֶה יוֹצֵא מִכָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁחָסֵר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אַז הוּא [יַעֲקֹב] הָלַךְ לָקַחַת שִׁדּוּךְ, בִּמְקוֹם הַשִּׁדּוּךְ הוּא הָלַךְ לַיְּשִׁיבָה. עוֹד פַּעַם הַכֹּל הָפוּךְ, לֹא יוֹדֵעַ מֵאֵיפֹה לָמַד אֶת זֶה, אַתָּה הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּךְ, הֵבִיאוּ לְךָ כַּלָּה. יֵשׁ לְךָ שְׁתֵּי כַּלּוֹת רָחֵל וְלֵאָה, וְאַתָּה הוֹלֵךְ לִלְמֹד בִּישִׁיבָה...? תַּחֲלִיט מָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה - שִׁדּוּךְ אוֹ יְשִׁיבָה! לֹא, הוּא הוֹלֵךְ לִישִׁיבָה, עוֹד פַּעַם בִּלְבּוּל. לֹא יוֹדֵעַ... לָבָן מְחַכֶּה לוֹ - לָבָן מְחַכֶּה לוֹ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁאָמְרוּ עוֹד מְעַט הוּא מַגִּיעַ. אַז כָּתְבוּ מִיָּד מִכְתָּבִים – מִיַּד מִכְתָּבִים לְלָבָן, יַעֲקֹב מַגִּיעַ תָּכִין אֶת הַכָּלוֹת, תָּכִין לוֹ הַחֻפָּה. הוּא לֹא מַגִּיעַ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הוּא מְחַכֶּה לוֹ לַבֵּן מְחַכֶּה לוֹ. הוּא רָץ אֵלָיו רוֹצֶה לַהֲרֹג אוֹתוֹ רוֹצֶה לְהַרְעִיל אוֹתוֹ 'חִכִּיתִי לְךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֵיפֹה הָיִיתָ?' - 'הָיִיתִי בִּישִׁיבָה'. אַז לָמָּה עֵשָׂו לֹא בָּא לִתְפֹּס אוֹתוֹ, עֵשָׂו עַכְשָׁו -עֵשָׂו מְחַפֵּשׂ לַהֲרֹג אֶת יַעֲקֹב, אַז הוּא כְּבָר יוֹדֵעַ שֶׁהוּא אֵצֶל לָבָן. אֲבָל אֵצֶל לָבָן הָיוּ שׁוֹחֲטִים [בְּכוֹרוֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה]. נָגִיד אֲנִי בְּכוֹר, אַז שָׁחֲטוּ אוֹתִי אֲנִי זוֹכֵר, זֶה הָיָה לִפְנֵי שָׁלוֹשׁ אֶלֶף שְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה. שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לִיצִיאַת מִצְרַיִם, עוֹד מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שֶׁהָיוּ בַּגָּלוּת. זֶה שְׁלוֹשׁ אֶלֶף חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְעוֹד מֵאָה שָׁנָה - שֶׁיִּצְחָק הָיָה בְּגִיל אַרְבָּעִים שֶׁהוּא הִתְחַתֵּן. אַז עוֹד מֵאָה שָׁנָה זֶה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שְׁבַע מֵאוֹת. אֲנִי זוֹכֵר שֶׁשָּׁחֲטוּ אוֹתִי הָיִיתִי בְּכוֹר שָׁחֲטוּ אוֹתִי, אֲנִי צָעַקְתִּי כָּאֵלֶּה צְעָקוֹת עָשִׂיתִי גֶעוַואלְד, לֹא עָזַר לִי כָּל הַצְּעָקוֹת, שָׁחֲטוּ אוֹתִי עָשׂוּ מִמֶּנִּי טְרָפִים, מָלְחוּ אוֹתִי שָׂמוּ אוֹתִי בְּשֶׁמֶן הַמֹּר שֶׁמֶן הַבְּשָׂמִים, מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, רוֹקֵחַ מְמֻלָּח קוֹדֶשׁ... וְהָיוּ מְדַבְּרִים אִתִּי וְהָיִיתִי עוֹנֶה, עוֹשִׂים לִי נֵרוֹת מַקְטִירִים לִי קְטֹרֶת, וְהָיִיתִי מְדַבֵּר, מְדַבֵּר מְדַבֵּר. בַּסּוֹף רָחֵל גָּנְבָה אוֹתִי, רָחֵל גָּנְבָה אֶת הַטְּרָפִים. כִּי רָחֵל הָיְתָה גַּנָּבָהּ מֵהַיּוֹם שֶׁהִיא נוֹלְדָה, זֶה יוֹדְעִים שֶׁרָחֵל גַּנָּבָהּ. הַבֵּן שֶׁלָּהּ גַּנָּב גָּבִיעַ, וְיוֹסֵף מְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע, מִשְׁפָּחָה שֶׁל גַּנָּבִים. אַז יַעֲקֹב אוֹמֵר לְלֵאָה תַּגִּידִי אַתְּ לֵאָה אוֹ רָחֵל, תַּחֲלִיטִי! הוּא שׁוֹאֵל אוֹתָהּ, הִיא אוֹמֶרֶת לוֹ, אֲנִי רָחֵל, הִיא אוֹמֶרֶת לוֹ אֲנִי רָחֵל. בַּבֹּקֶר הוּא שׁוֹאֵל אוֹתָהּ "בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה" (בְּרֵאשִׁית כ"ט כ"ה) בַּבֹּקֶר, רוֹאִים שֶׁזֶּה לֵאָה, זֶה לֹא רָחֵל. אֵיךְ אַתְּ מְשַׁקֶּרֶת? מִלֵּא רָחֵל שַׁקְרָנִית רַמָּאִית, אֲבָל אַתְּ יַלְדָּה טוֹבָה, אַתְּ יַלְדָּה תְּמִימָה אֵיךְ אַתְּ מְשַׁקֶּרֶת אוֹתִי!? שָׁאַלְתִּי אוֹתָךְ; אַתְּ רָחֵל אוֹ לֵאָה. הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ לֵאָה, הָיִיתִי אוֹמֵר לָךְ לְכִי הַבָּיְתָה, שָׁלוֹם, הָיָה טָעוּת אַבָּא שֶׁלָּךְ רַמַּאי, אַז תִּבְכִּי חָמֵשׁ דַּקּוֹת וְגָמַרְנוּ. כַּמָּה אֶפְשָׁר לִבְכּוֹת? אוּלַי קְצָת בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הִיא לֹא תִּישַׁן וְאַחֲרֵי זֶה הִיא תֵּרָגַע. תְּחַכֶּה לַשִּׁדּוּךְ שֶׁלָּהּ לְעֵשָׂו הַמָּתוֹק, מָה רַע בְּעֵשָׂו? הָאָדָם הָכִי נִפְלָא בָּעוֹלָם! אַז הִיא אָמְרָה לוֹ אֵין רַב שֶׁאֵין לוֹ תַּלְמִידִים, אַתָּה הָרַב שֶׁלִּי, אַתָּה לָמַדְתָּ אוֹתִי לְשַׁקֵּר. אַתָּה גַּם שִׁקַּרְתָּ, אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה עֵשָׂו, אַז אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי רָחֵל! אֲבָל הוּא עָשָׂה מָה שֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ אָמְרָה לוֹ, הוּא לֹא רָצָה לְשַׁקֵּר, כָּתוּב הוּא הָלַךְ בְּעַל כָּרְחוֹ, וּבוֹכֶה, וּבָאוּ מַלְאָכִים לְהַחְזִיק אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִקְרֹס – שֶׁלֹּא יִפֹּל. מה הַהַשְׁוָאָה הַזֹּאת - לֵאָה אוֹמֶרֶת לוֹ אֲנִי כָּמוֹךָ, לָמָּה... הוּא לֹא שִׁקֵּר אִמָּא שֶׁלּוֹ הִכְרִיחָה אוֹתוֹ, זֶה הַכֹּל אִמָּא שֶׁלּוֹ הוּא לֹא אַשֵּׁם בִּכְלוּם. אֶלָּא הִיא אָמְרָה לוֹ אַתָּה אָמַרְתָּ אַתָּה עֵשָׂו נָכוֹן...? וַאֲנִי שַׁיֶּכֶת לְעֵשָׂו, אַז אֲנִי הַשִּׁדּוּךְ שֶׁלְּךָ, כִּי אַתָּה עֵשָׂו. אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁאֲנִי עֵשָׂו 'אֲנִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ' וּמִמֶּנָּה יוֹצֵא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְתָבוֹא הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן!

לצפיה בשידור החוזר - השיעור בדקה 37:18