החיזוק היומי ממורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א – שמשון, הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ?

”מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק.“ (שופטים יד, פסוק יד)

"וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל עַמִּי אִשָּׁה כִּי אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי". (שופטים יד ג)

יום ד', י"ז שבט תשפ"ג – הוציאו לו את העיניים כי הוא אמר, הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי!

אלה דברי קודשו:

”מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק“ (שופטים יד, פסוק יד), כמו בחתונה. הורי שמשון אומרים לו, תגיד, הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ (שם יד ג)?

אנחנו לא מבינים, קח אישה מבעלז, קח מקרלין, למה הוא לוקח פלשתית? למה שמשון לא למד ממך? (הרב מדבר לאחד משומעי השיעור).

אבא ואימא שלו שואלים אותו, תגיד, הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ? הם הולכים, הם אומרים לו, אולי תתחרט? אולי תתפוס את עצמך? אתה לוקח פלשתית? לאיפה הגענו?

שמשון היה צריך להגיד אני לא יודע! אדם שעושה דבר תמוהה צריך להגיד אני לא יודע!

למה לקחת כזו אישה משם?

אני לא יודע! לא יודע!

שמשון אמר, "כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי (שם שם)" - הוציאו לו את העיניים! למה הוציאו לו את העיניים? כי הוא אמר, הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי!

אסור להגיד הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי. ברגע שעשית דבר לא טוב תגיד, לא יודע איך זה קרה, לא יודע איך זה יצא.

אבל אם אומר, לא התחשק לי, רציתי, אני המחליט, אני הקובע - אתה לא קובע! אתה לא מחליט! זה הכול משמיים מחליטים בשבילך, זה שעשית משהו לא טוב זה גם מהשמיים.

אפילו הדברים הלא טובים זה משמיים - אבל תודה שזה מהשמיים, תתחרט מיד, כי אם אתה המחליט, אני מחליט, אני עשיתי, אני החלטתי!

אתה החלטת?

אז אוי ואבוי! תהיה חולה בכול המחלות שבעולם.

כל זמן שאתה אומר, אני לא יודע כלום, הכול זה מה' אני לא בראתי את העולם, אני לא בראתי את הייצר הרע, בראתי תורה תבלין לו.

אדם אפילו אם הוא נכשל במשהו הוא צריך להגיד - אני לא יודע! לא יודע מה, לא יודע מדוע, לא יודע..

הורי שמשון שואלים אותו תגיד, הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ? אין אישה יהודיה? אין בנות בבעלז? אין בנות בקרלין? אין בנות אין בפונוביז'? אין בסלובודקה? אז למה הוא צריך לקחת פלשתית מעזה, מתמנע?

כי יפת תואר, שום אימא לא מסכימה שיביאו ערביה הביתה, מדברים שדוד כבש את מואב. דוד הביא נשים ממואב, הוא הביא מגְּשׁוּר ושום אימא לא מסכימה שיביאו ערביה הביתה.