לפניכם השיעור היומי המלא כפי שמסר מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א ביום שני ליל י"ג אב, פרשת עקב לאחר תפילת מעריב:

‏"אַז נָדָב וַאֲבִיהוּא אָמְרוּ, נָדָב וַאֲבִיהוּא אָמְרוּ מָתַי יָמוּתוּ שְׁנֵי זְקֵנִים אֵלֶּה, שֶׁיָּמוּתוּ הַזְּקֵנִים הָאֵלֶּה, אֵין לָהֶם כֹּחַ מִסְכֵּנִים, כְּבָר לֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לַזְּקֵנִים הָאֵלֶּה שֶׁכָּל הַיּוֹם רַק מְדַבְּרִים דִבְרֵי תוֹרָה וְלֹא מַרְשִׁים לְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים, מָתַי כְּבָר יָמוּתוּ... אֲבָל דָּתָן וַאֲבִירָם הָיוּ צַדִּיקִים הֵם לֹא אָמְרוּ כָּאֵלֶּה מִלִּים, הֵם אָמְרוּ לָמָּה תִּשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ... רוֹצִים גַּם אֲנַחְנוּ תַּפְקִידִים... שֶׁיִּהְיֶה דֶּמוֹקְרַטְיָה. (הֵם הָיוּ נֶגֶד הָרֵפוֹרְמָה הַמִּשְׁפָּטִית הֵם לֹא רָצוּ שֶׁיִּהְיֶה. כִּי עַכְשָׁו בִּיבִּי הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת דִּיקְטָטוֹר מָה, מִי צָרִיךְ אֶת בִּיבִּי...?) אֲנַחְנוּ צְרִיכִים אֶת קֹרַח, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים אֶת דָּתָן וַאֲבִירָם, צְרִיכִים כָּאֵלֶּה אֲנָשִׁים אֲנַחְנוּ צְרִיכִים, מָה פִּתְאֹם מֹשֶׁה הִשְׁתַּלֵּט עָלֵינוּ?! גָּמַרְנוּ הוּא הָיָה מֶלֶךְ שָׁנָה, עָבַר שָׁנָה שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּחִירוֹת! וְיִהְיֶה בְּחִירוֹת חֲדָשׁוֹת וְנִבְחַר מַנְהִיגִים חֲדָשִׁים. נִבְחַר אֶת קֹרַח, נִבְחַר אֶת דָּתָן וַאֲבִירָם, אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נִרְאֶה, נָדוּן עַל זֶה נִתְיַעֵץ עִם בֵּית הַמִּשְׁפָּט, עִם הַפְּרַקְלִיטוּת. אִם הוּא בִּכְלַל רָאוּי, הוּא עָשָׂה בִּכְלָל עֵגֶל, מָה הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת... אֵיךְ הוּא נִהְיָה כֹּהֵן גָּדוֹל?! אֲנִי לֹא מֵבִין אֶת זֶה! לָמָּה כִּי הוּא אָח שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, הוּא נִהְיֶה כֹּהֵן גָּדוֹל? מָה הַפְּרוֹטֶקְצִיּוֹת הָאֵלֶּה? הוּא עָשָׂה עֵגֶל שֶׁיֵּשֵׁב בַּצַּד בְּשֶׁקֶט. הִנֵּה בְּיוֹם שֵׁנִי [לַמִּלּוּאִים] הוּא כְּבָר לֹא הוֹפִיעַ, יוֹם רִאשׁוֹן – א' בְּנִיסָן הוּא הוֹפִיעַ, שֵׁנִי הוּא יָשַׁב בַּצַּד נֶעֱלָם. הוּא לֹא יָכוֹל לִשְׂרֹף אֶת הַפָּרָה, אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׂרֹף פָּרָה. אָדָם עָשָׂה עֵגֶל, שׂוֹרֵף פָּרָה?! חוּץ מִזֶּה הוּא יִשָּׂרֵף, מָה מַסְפִּיק נִשְׂרְפוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים. כְּמוֹ לוֹט, הָאִשָּׁה שֶׁלּוֹ הִיא צְדָקָה לְמַעֲשֶׂה, נִשְׂרְפָה לָהּ בַּת אַחַת, בַּת אַחַת מָרְחוּ אוֹתָהּ בִּדְבַשׁ. מָה לוֹט רוֹצֶה? מָה הוּא מַזְמִין עוֹד פַּעַם אוֹרְחִים? לֹא הִסְפִּיק לְךָ?! כְּבָר שְׁתֵּי בְּנוֹת שָׂרְפוּ לְךָ כְּבָר, מָה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיִּשָּׂרְפוּ לְךָ אֶת כָּל הַבָּנוֹת?! כָּל הַבַּיִת?! אִשָּׁה צַדִּיקָהּ, צָדְקָה. אֲנִי אָמַרְתִּי לְלוֹט תִּשְׁמַע בְּקוֹל אִשְׁתְּךָ, תִּשְׁמַע. הוּא לֹא שָׁמַע בְּקוֹלִי, מָה יָצָא בַּסּוֹף? הִתְהַפְּכָה כָּל הָעִיר... הִתְהַפְּכָה כָּל הָעִיר... מָה אֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ תִּשְׁמַע יֵשׁ לְךָ אִשָּׁה טוֹב צַדִּיקָה, נִשְׂרְפוּ לְךָ כְּבָר שְׁתֵּי בְּנוֹת, מַסְפִּיק! הֵם הָיוּ תַּלְמִידוֹת שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אַז הֵם נִשְׂרְפוּ, הֵם אָמְרוּ אֲנַחְנוּ מַכְנִיסוֹת אוֹרְחִים, לֹא אִכְפַּת לָנוּ כְּלוּם! תִּשְׂרְפוּ אוֹתָנוּ, שֶׁיִּמְרְחוּ אוֹתָנוּ בִּדְבַשׁ, לֹא אִכְפַּת לָנוּ! אֲבָל הָיָה נָדָב וַאֲבִיהוּא כָּאֵלֶּה צַדִּיקִים, מֹשֶׁה אוֹמֵר יוֹתֵר גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי וּמִמְּךָ, יוֹתֵר גְּדוֹלִים אַז הֵם יַגִּידוּ מָתַי כְּבָר יָמוּתוּ? אוֹמֵר הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, הוּא מַסְבִּיר: חַס וְשָׁלוֹם הֵם לֹא אָמְרוּ כָּאֵלֶּה מִלִּים, זֶה הַמְצָאָה שֶׁל שׁוּבוּ בָּנִים, זֶה הֵם לֹא אָמְרוּ כָּאֵלֶּה מִלִּים, הֵם – כָּתוּב: "וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְנָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל" בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (שְׁמוֹת) פֶּרֶק כ"ד (ט'), כָּתוּב שֶׁה' קָרָא לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה זְקֵנִים עַד כָּאן, נָדָב וַאֲבִיהוּא עַד כָּאן, לַעֲמֹד! הֵם רָאוּ שֶׁמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן הוֹלְכִים לְהַר סִינַי, הָלְכוּ לְהַר סִינַי, דָּבָר רִאשׁוֹן לִנְסֹעַ לְהַר סִינַי. אָמְרוּ אִם הֵם כְּבָר עוֹלִים לְהַר סִינַי, הֵם לֹא יֵרְדוּ, הֵם לֹא יֵרְדוּ, מֵהַשָּׁמַיִם לֹא יוֹרְדִים. אֲפִלּוּ רַבֵּינוּ כּוֹתֵב בְּתק"ע שֶׁהוּא הָיָה בַּשָּׁמַיִם הוּא רָאָה אֶת הַכִּסֵּא מֵהַשִּׁדּוּכִים, הוּא הֶחְלִיט שֶׁהוּא לֹא יוֹרֵד יוֹתֵר, הוּא לֹא יוֹרֵד. בַּסּוֹף הוּא רִחֵם עָלֵינוּ, מָצָא אֵיזֶה סֻלָּם, אוּלַי זֶה הַסֻּלָּם שֶׁל יַעֲקֹב, הִצְלִיחַ לָרֶדֶת, אוּלַי חֲלָלִית, לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ הָרֶבֶּ'ה הִגִּיעַ, יָרַד מֵהַשָּׁמַיִם, מֶרְחָק שֶׁל מִילְיַארְדִּים שְׁנוֹת אוֹר, אֲבָל הוּא עָשָׂה אֶת זֶה בִּשְׁנִיָּה אַחַת. לֹא צְרִיכִים טַיָּסִים יֵשׁ תִּקּוּן הַכְּלָלִי, אוֹמְרִים תִּקּוּן הַכְּלָלִי, זֶה אֶפְשָׁר לַעֲבֹר מִילְיוֹן שְׁנוֹת אוֹר בִּשְׁנִיָּה. אַז אוֹמֵר – מָה זֶה [מָתַי יָמוּתוּ זְקֵנִים אֵלֶּה, מַסְבִּיר] – הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת: שֶׁנָּדָב וַאֲבִיהוּא הִתְכַּוְּנוּ שֶׁאַחֲרֵי שֶׁמֹּשֶׁה כְּבָר בַּשָּׁמַיִם, עָלָה לְקַבֵּל תּוֹרָה הוּא וַדַּאי לֹא יֵרֵד, אַז מִי שַׁיָּךְ שֶׁיַּנְהִיג אֶת הַדּוֹר? אֲנַחְנוּ. אַז בּוֹא כְּבָר נִתְכּוֹנֵן מֵעַכְשָׁו..."‏.

לצפיה בשידור החוזר מתפילת מעריב אמש בשירה ובניגונים - השיעור בדקה 53:00