למה התורה כל כך מאריכה בסיפור השידוך של יצחק ורבקה?

"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג מב)

"וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות יד לא)

דברי קודשו של הגה"צ הרב שלמה אלמליח שליט"א:

זה מה שהרב ברלנד שליט"א תמיד אמר על פרשת חיי שרה - רואים שהתורה אומרת, "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג מב), אבל היא לא מבארת איך יושבים בסוכה, ממה עושים את הסוכה, כמה דפנות לסוכה וכו'.

למעשה כל דיני הסוכה נלמדים מהתורה שבע"פ, אבל בסיפור של השידוך של יצחק ורבקה, אפשר לחשוב מה קרה שמאריכים כ"כ? הביאו שידוך ליצחק, נו, התורה עושה פרשיה מהשידוך הזה? פרשיה שלימה? נו באמת!

שואל הרב אלמליח: כתוב בתורה על השידוך של אברהם ושרה? וכי עכשיו יעשו ממני תורה על השידוך שהשתדכתי? נו באמת, אז למה התורה חוזרת וכופלת בשידוך של יצחק? היום בא אליעזר עבד אברהם לעין ואמר לרבקה תני לי לשתות - יופי מצויין רבקה נתנה לך ולגמלים לשתות, נו, אז נתנה לו לשתות!

הרב ברלנד עשה פה מהלך עצום בו הוא הסביר, שכל הנסיונות שאליעזר עבד אברהם עבר בכל השליחות הזאת - מכל זה נעשה תורה.

מהמסירות נפש שהאדם עושה בשביל למצוא את הצדיק האמת, מזה נעשה תורה.

ליקוטי מוהר"ן, ליקוטי הלכות נעשו ממי? נעשו מכוח מי? לא מרבינו נחמן! לא מרבינו! אלא זה נעשה מכוח רבי נתן שרדף אחרי רבינו ומצא אותו!

רבי נתן חיפש וחיפש, פעם הוא נסע לברדיצ'ב, פעם היה פה, פעם היה פה, כל פעם מקום אחר - ככה ע"י החיפוש, ע"י מציאת הצדיק, מזה נולדו הליקוטי הלכות והליקוטי מוהר"ן, עליהם רבינו אמר שזה הכל של רבי נתן.

כל ההמשכיות של רבינו זה ע"י רבי נתן וזה נקרא - לחפש את הצדיק.

האמונה בצדיק זה השורש של כל התורה כולה, "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות יד לא).