אמש יום שני ליל כ"ח פרשת וארא, נכנסו אל הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א אנשי שלומינו מהעיר ראש העין בשרון. זכו הם לשמוע דברי אלוקים חיים במשך קרוב לארבעים דקות. לפניכם תקציר מתוך השיעור:

ִאת השיעור החל הרב שליט"א בעניין הפסוק "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם", ובשאלת הרמב"ן הידועה עליה מורינו הרב חוזר רבות; אם שחררו האחים את דינה, ובאמת נתחייבו אנשי שכם מיתה, אז מדוע יעקב בעצמו לא הלך לשחרר את בִתו, ולא זו בלבד אלא שעוד מקלל את בניו שעשו זאת. מעניין זה עבר לדבר במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן על הסיבה שבגללה נתחייבו אנשי שכם מיתה, הרמב"ם סובר שנתחייבו מיתה מכיון שלא מיחו בשכם בן חמור, ואילו הרמב"ן חולק עליו וסובר כי מה שנתחייבו אנשי שכם מיתה בגלל שנחשבים הם כבהמות לאחר מעשה הנבלה. משם עבר לדבר על מחלוקות האחים ויוסף האם עוף נחשב בשר או לא הביא בזה את שיטות הרדב"ז והכרתי ופלתי בדעת הרמב"ם. והנפקא מינא מזה לעניין בן פקועה ובסוגיית אבר מן החי. מעניין לעניין הביא את הרמב"ם על אבר מן החי שאם שחטו שני סימנים עדיין נחשב כחי, והביא את שאר המקומות בהם עוסק בעניין זה כהלכות טומאת מת. לאחר מכן הביא את הגמרא בחולין שאם אדם רוצה להתרפא שיאכל מבית השחיטה.

בחלקו השני של השיעור התייחס הרב שליט"א לבניה של צרויה והביא את המדרש רבה שהיו בניה קלים ועפים באוויר בזכות קדושתה שהייתה כצוּר. ודיבר מכך שעשהאל היה רץ על ראשי השיבולים, וכן יואב היה זריז ומהיר. והביא את המעשה בו הרג את אבנר בן נר.

בהמשך השיעור דיבר מורינו הרב שליט"א מעניין קבורת רחל ומכך שיוסף הייתה לו כביכול טענה על יעקב אביו מדוע לא קברה בתוך העיר, ואילו באמת קברה על פי הדיבור. וכיום רואים שאם הייתה קבורה עוד מעט פנימה לבית לחם כבר לא היו יכולים להגיע בקלות כ"כ לקברה. משם עבר לדבר על מכירת יוסף, והביא שמה שהישמעאלים לא רצו לקנותו זה מכיוון שהיה בן דודם והכירוהו שהוא בן יעקב. ואמר כי "פסים" אלו ראשי תיבות של פוטיפר, סוחרים, ישמעאלים, מדיינים, והביא שיוסף עבר חמש ידיים עד שעבר לפוטיפר. ודיבר מכך שכאשר שמו אותו בבור אז אמרו שאם הוא דובר לשון הרע אז הנחשים והעקרבים יהרגו אותו ומשלא הרגוהו רצו להוציאו מהבור אך אז הגיע שמעון ואמר כי מה שלא עוקצים אותו זה מכישוף. ובגלל זה שמעון נענש והגיע בגלגול של רבי שמעון בר יוחאי שהיה צריך לשהות במערה שתים עשרה שנה. והביא את כל מעשה המכירה מיד ליד כנ"ל, עד שלאחר עשרים ושתים שנה הבינו האחים שהם טעו כאשר היו מול יוסף ואמרו "אשמים אנחנו" ואמר הרב ובזה סיים את השיעור כי לפעמים לוקח לאדם  עשרים ושתים שנה להבין את הטעות שלו שהכל בגלל שמכר את הצדיק!.