לפניכם השיעור היומי המלא כפי שמסר מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א ביום חמישי בשבוע שעבר - פרשת בשלח, ליל ט"ז בשבט, לאחר תפילת מעריב:

"כל אלה שעדיין לא נרשמו לשום מוסד צריכים להירשם ל'אמונת ציון', לרב שטרן שחסר לכל כיתה עשר בנות, שלוש כיתות זה שלושים בנות, וגם כיתת בנים חסר עשר בנים, יחד זה ארבעים. כולם שגרים בסביבות הגנים של אמונת ציון בפרט במוסררה, חייבים להירשם כבר מחר, ביום ראשון להירשם כי זה מועד אחרון, ל'אמונת ציון' לרשום את הבנים ואת הבנות, ילדים וילדות ל'אמונת ציון' כולם בלי יוצא מהכלל למלא את המכסה המינימלית ואז יהיה אפשר לחזור גם לנחמת ציון. ועכשיו אנחנו מתפללים שהמלחמה תפסק, עשרים וארבע הרוגים ביום אחד, ביום שני. שלושה בטנק, עשרים ואחד קרסו הבניינים התפוצצו כל המוקשים, כל המטעני חבלה התפוצצו, כולם בחורי ישיבה כולם השאירו צוואות שללמוד תורה, לא להפסיק את המלחמה בשום אופן עד שמלכות הרשע תתבטל. כי כל יום יורים טילים חוץ מעל ירושלים, יורים טילים על כל הארץ. אנשים מפוחדים אנשים נופלים בדרך לממ"ד, למקלטים לחדר... למרחב המוגן, אנשים נופלים בדרך. יש ילדה שנפלה לפני חמש שנים, עד היום היא בלי הכרה, אז היא הייתה בת שבע, היום היא בת שתים עשרה באשדוד, בלי הכרה, שאמא שלה נפלה בדרך בריצה בשתיים בלילה לממ"ד. ותוך כדי שנה אנשים מתעוררים בבהלה, מפילים את הילדים, נופלים בעצמם. מי שבגיל שבעים נפצע לכל החיים, יש אנשים שאיבדו ידים רגלים. כל זה כי עדיין לא כל הבנות האריכו את השמלות, כל בת צריכה להאריך את השמלה שלא יראו את הרגל. כי מיכל רצתה לחסל את דוד, יצא לפניו, אומר המדרש רבה בבמדבר על ארון הברית, שהוא רקד לפני ארון הברית עם שמיניות באוויר. ואז היא ראתה פתאום את הרגלים, היא אמרה זה דבר כזה לא ראיתי בחיים שלי, לא אצל אבא ולא אצל האחים שלי. כולם נקראים מפיבושת, אישבושת, כולם על שם הבושה. שאול היה שיא הבושה שיכול להיות, לכן הוא נקרא בחיר ה' בחיים לא ראו לו רגלים, כל שכן לא לבנות שלו. ומיכל לא יכלה לסבול את זה, אמרה לדוד; אתה לא נכנס הבייתה עד שתבקש סליחה. ככה כתוב במדרש רבה. לכן ברגע שהבנות תכסנה את כל הרגלים לגמרי, כל בת תהיה מוקפת בעמוד אש כמו דבורה הנביאה, שהיתה מוקפת בלפידי אש, כמו רבי זירא שהיה מוקף בלפידי אש. כל אשה תקבל על עצמה צניעות ותשבור את השאומי, ואת הסמרטפון שרואים שם דברים נוראים, שלא יצאו מהגהנום אפילו בתחיית המתים, כל מי ששובר – כל בן ובת שעכשיו שוברים את השאומי שלהם, יזכו לעמודא דנורא ללפידי אש, והמלחמה תגמר ותהיה הגאולה השלמה במהרה בימינו אמן!"‏.