אתמול יום שני ליל י"א אדר־א' פרשת תצווה, לפני תפילת ערבית, נכנסו אנשי שלומינו משכונת הר חומה למעונו של מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א.

מורינו הרב שליט"א מסר להם שיעור במשך כשעה לפניכם תקציר ודיבורים שנאמרו במהלך השיעור:

את השיעור החל מורינו הרב שליט"א ממעשה מגילת אסתר והביא כי חרבונא היה אליהו הנביא ועוד הוסיף לחדש בשם רבי נתן מברסלב כי הנס היה שהמן עשה את העץ 50 אמה גובהה, כך אחשוורוש יכל לראות את העץ מחלון ארמונו. לאחר מכן דיבר על עניין 'אור בהירות הדרך' לרבינו הקדוש ואמר כי מה שנתקלקלו הדרכים בשנים האחרונות שצריכים לטוס למדינות הסמוכות לאוקראינה וכו' היה בגלל שלא החזיקו במעלת 'אור בהירות הדרך'. עוד הביא הרב בשיעור שאלה מעניינת מדוע משה קרא גרשום לפני אליעזר הרי היה צריך קודם להודות שהצילו מחרב פרעה. ותירץ כי כל עוד לא התבשר על הגאולה עדיין הרגיש 'גר בארץ נכריה...' אולם לאחר בשורת הגאולה יכל לקרוא אליעזר ש'אלוקי אבי בעזרי'. כמו"כ במהלך השיעור מספר פעמים הרב חיזק על קימת חצות ואמר כי אם אדם קם חצות יכול להכיע את כל העולם. ועוד הוסיף לדבר בשיעור על מעשה שמעון ולוי שהרגו בשכם. תוך כדי דברי אלוקים חיים הרב חיזק בלימוד התורה ואמר שכל החכמות שבעולם נמצאות בתורה ואין מה לחפש בחכמות חיצוניות. בהמשך השיעור הביא את המדרש המדבר מכך שדוד רצה לכבוש את רומא ולהכניע את הקליפה של הכלב וכך הייתה מגיעה הגאולה, אך ה' לא הסכים בעדו כי אחרת הנשמות הירודות בעיקר של הדור האחרון לא היה להם תקווה. מעניין לעניין הביא את הבן איש חי על הנכתב במסכת מגילה שמרדכי היהודי היה 'מוכתר בנימוסו' ומסביר רבינו יוסף חיים כי למרדכי היה פאות עבות וגסות וזה אשר הרגיז את המן. מורינו הרב אף הביא את האגדה המובאת בגמרא שהיו מרדכי והמן ראשי גייסות ואזל להמן המזון ומכר עצמו לעבד למרדכי היהודי. כדרכו בקודש עבר מעניין לעניין לאגדתות נוספות המובאות בגמרא ביניהם על אחד שלא נטל את ידיו והגישו לפניו דבר אחר כי חשבו שאינו יהודי מכך שלא נוטל את ידיו ה"י, וחיזק על חשיבות נטילת הידיים. אחר חזר לעניין מעלת הפאות של האדם היהודי והביא את הספר 'מים אדירים' שכותב כי "מחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת" הולך על עניין הפאות, ואמר הרב שאדם יכול להכניע את כל מואב ע"י הפאות ועוד הוסיף לחזק כי אם אדם שיש לו פאות נכנס לעזה הוא מוחץ את כל אויביו. לאחר מכן עסק בעניין השירה והניגונים, בעיקר לפני התפילה - זמירות הבוקר ואמר שהניגונים זה מה שפותח את שערי התפילה ולכן יש לנגן לפני כל תפילה. הרב הביא אף את דברי הבעל הטורים על "ואתחנן" שהוא בגימטריא "שירה" וכן "תפִלה" והרבה לדבר מהקשר שיש בכל אחד מהם לריעו. בחלקו השני של השיעור מורינו הרב התייחס לתורה פ"ה תנינא בליקוטי מוהר"ן המדברת מעניין סוד הלוז שהוא עניין "ולקֹדקֹד נזיר אחיו". לקראת סוף השיעור מורינו הרב שליט"א עסק רבות במעלת ובחובת הדר בעיר הקודש ירושלים, והביא את דברי החתם סופר במלואם על כך שמה שארע הרעש הנורא בצפת היה מכיוון שלא הגיעו לגור בעיר הקודש. ועוד הוסיף לדבר מכך שאף בזמן הזה שלא קיים ביהמ"ק, יש את הדין המובא במסכת כתובות 'הכל מעלין לירושלים'.