היום י"א אדר חל יום הילולת החיד"א הקדוש - רבינו יוסף חיים דוד אזולאי. בשיעור שנמסר לפני עשרים ושבע שנה באסרו חג סוכות תשנ"ו. מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א מספר על אמרה נדירה שאמר אותה החיד"א ומופיעה באותו לשון בדיוק כמעט מוחלט, אצל רבינו הקדוש בתורה ד' תנינא. לפניכם השיעור המרתק:

אומר החיד"א שיש עשרים ושתים תנאים לפני כל מצוה ומצוה. הסדר זה לפי האלף בית אומר החיד"א; התנאי השלישי זה ג' גילה – שמחה, וכל מצוה אומר צריך את כל ה-עשרים ושתים תנאים. עכשיו אנחנו נדבר קצת על התנאי של השמחה: אז התנאי השלישי לפי האלף בית זה ג' גילה שאדם ישמח בעשיית המצוה יותר מאלפי זהב וכסף, שאדם יכנס לשמחה עצומה. כשהולכים ללמוד גמרא, בעזרת ה' ילמד כמה שיותר. ויהיה ממש "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" כמו שאמרנו "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף", אז יכול להיות באמת אלפי זהב וכסף, יכול להיות אז יזכו לאלפי זהב וכסף.

אז אומר החיד"א שעל המצוה עצמה אין שום שכר, כמו שמביא את זה בעל התניא בליקוטי תורה בתורה אור הוא מביא שנבוכדנצר עשה פסיעה אחת קיבל מלכות על כל העולם, שחט חצי עולם. טוב עשה עוד פסיעה נתנו לבן שלו מרודך, קראו לו אוויל מרודך. הבן שלו אומר אוויל, כל האויבים למה, אבא שלו קרא לו אוויל טיפש, אמר לטיפש הזה אני ישאיר את המלוכה שלי? קבלתי את המלוכה, אני אתן לו את המלוכה שלי? קרא לו תמיד אוויל. השמות היו כמו השמות בעברית, כל השפות השמיות קראו להן ערבית וארמית זה הכל כמעט אותם הכל אותם המילים. אז הוא קרא לו אוויל זה היה השם שלו אוויל מרודך. ובאמת בדיוק אבא שלו היה בהמה, והוא נהיה מלך אחרי שמו אותו בבית סוהר, אחרי זה עוד פעם המליכו אותו. אז הוא כבר לא האמין עד שהוציאו אותו את אבא שלו מהקבר, אז הוא אמר הנה אז הוא שחט עוד חצי עולם מה נשאר כמה? חצי נשאר רבע עולם אחרי זה הגיע בלשאצר הבן השלישי כי נבוכדנצאר עשה עוד פסיעה כל פסיעה מקבלים מלכות זה לא פשוט מה עשה בלשאצר? עוד חצי עולם ונשאר שמינית עולם מה כמה נשאר? אז כתוב שאם היה עושה עוד פסיעה אחת לא היה נשאר זכר מן העולם. אז בא המלאך גבריאל עצר אותו גמרנו שלוש פסיעות עשית מספיק. אז אומר תורה אור אז מה מגיע ליהודי שכל חייו זה רק פסיעות לקדושה וריקודים וריצות אחרי המצוות אז איפה נשים את המצוות שלו? איפה ניתן לו שכר? על פסיעה אחת הוא יקבל מלכות על כל העולם פסיעה שניה לבן פסיעה שלישית לנכד בינתיים הם רק שוחטים אנשים זה מה שהם עושים אף על פי כן מגיע להם מלכות כי עשה פסיעה אחת לכבוד ה', אז איפה נשים את השכר של הבנאדם שעושה מצוות? אז איך יהיה שפע לעולם? השפע בעולם מגיע משמחת המצוה, השפע לעולם מגיע מהשמחה. כמה בנאדם יותר רקד, יותר שמח. כמו שהרבי שאומר שבאמת ואמונה ממשיך את השפע לכל השנה. למדנו את זה לפני השיעור בליל שמחת תורה, שבאמת אפשר להמשיך את כל ההשפעה. שמשם ה' עושה לו ניסים ונפלאות לבדו בכל זה אז "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" אדם אם טוב לו התורה, הוא שמח עם התורה, אז זה יותר מאלפי זהב וכסף. "ואמרו ז"ל שהקב"ה קובע שכר על השמחה", ה' קובע שכר על השמחה ששמח במצוה יותר מהמצוה בעצמה! וזה כאן זה רציתי להראות לכם שאותם המילים שהרבי אומר זה [החיד"א] אומר, וזה באומן זה נפטר ב-תקס"ו, זה תקע"א. חמש  שנים הפרש ואותם המילים אותם המילים שכתוב בליקוטי מוהר"ן, אומר שאדם צריך לשמוח במצווה יותר מהמצוה עצמה, זה לא נמצא בשום ספר בעולם, אולי נעבור על עוד אלף ספרים נגלה את זה. ואומר את זה החיד"א באיטליה, כנראה אז הוא כתב את תהילה לדוד ישב עשרים שנה שם, הוא נפטר ואומר את זה הרבי באומן, בברסלב, אותם המילים בדיוק - תורה ד' זה עוד הוא כתב את זה לפני ברסלב. היה לפני ברכי עולם.

[הדברים הנ"ל הם מהתורה] "חצוצרות" זה התורה של הבעל תשובה, זה התורה השניה ששמע. ר' נתן אומר זה התורה שאחרי ראש השנה, שבת תשובה, חצוצרות הרב'ה אומר שאדם ישמח ומי שעושה המצווה בשמחה, יותר מהמצווה בעצמה. איפה יש כזה לשון? באיזה ספר בעולם? לעשות את המצוה בכזאת שמחה, יותר מהמצוה בעצמה. מי היה לו כזה השגה, מי שיש לו את ההשגה הזאת, יכול לכתוב את זה. אז זה פלא שהחיד"א כותב אותה שורה בדיוק, כמעט אותם המילים, והרב'ה [גם כן] כותב את זה, זה באיטליה קיבל את ההשגה, וזה קיבל את ההשגה בברסלב. זה השבת הראשונה שר' נתן התקרב אחרי ראש השנה, היה שם שבת שניה או שלישית, זה השבת הראשונה שהייתה זה תקס"ג, זה שלוש שנים לפני שהחיד"א. נפטר יכול להיות שהם אמרו את זה באותה השנה, אולי הרבי אומר - הצדיק אומר חידוש, אז מיד זה מתגלה בכל עולם. אז זה היה שלוש שנים לפני שהחיד"א נפטר, זה שבת שובה תקס"ג החיד"א נפטר שלוש שנים אחרי זה אומר לשמוח במצוה יותר מהמצוה בעצמה, כזה שמחה שיהיה יותר מהמצוה בעצמה הרב'ה אומר אותו לשון בדיוק. איך צדיקים - זה בקצה עולם וזה בקצה עולם, ויוצא להם אותו לשון בדיוק: להגיע לכזה שמחה יותר מהמצוה בעצמה, זה רק יכול לכתוב מי שהחזיק בזה, מי שהשיג את זה, ומי שהרגיש את זה שנהג.

https://www.shuvubanimint.com/54884-2/?preview=true