לפניכם השיעור שמסר הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א אמש יום ראשון ליל פורים דמוקפים התשפ"ד לפני קריאת המגילה:

[הקב"ה אמר לאדם] הראשון הוא אמר לו מה אתה בוחר לך? תבחר משהו, שריפה סקילה הרג חנק, אתה הבאת מיתה לעולם. כל האסונות כל השואה, כל החורבנות, הכל אשם אדם הראשון. הוא אשם עד סוף הדורות, זה כבר שש אלף שנה, שני חורבנות שואה, שש מיליון יהודים. הכל הביא אדם הראשון. ה' שאל אותו מה אתה בוחר לך? הוא אמר אני בוחר תליה – על העץ. הוא אומר אז מתי אני יתלה אותך? מתי אתה חושב שזה מתאים לתלות אותך? תבחר את התאריך. אמר אדם הראשון – כל זה אומר הדעת זקנים מבעלי התוספות – כן אני רואה את המן, בחור טוב, בחור נחמד דווקא, הוא יהיה כפרתי, הוא יהיה תמורתי, הוא יהיה חליפתי. נתלה אותו על העץ במקומי. הוא יתלה על העץ, המן זה הנחש בעצמו. המן זה היה הנחש בעצמו. וכל אחד יש לו נחש, כל אחד צריך להתמודד עם הנחש, עד מאה ועשרים שנה. ואם הוא יחיה עד [גיל] חמש מאות, אז חמש מאות שנה. אנוש התחיל לעבוד עבודה זרה, בגיל שש מאות תשעים וחמש. זה נקרא צעיר, זה נקרא ילד קטן. פעם חיו עד תשע מאות ששים ותשע, אז זה שני שליש החיים. כמו אדם [היום שמיתתו] בגיל שבעים אז שני שליש אז זה בגיל חמישים. אז שש מאות תשעים וחמש זה לא, זה גיל מאוד צעיר. הוא זכה, הוא אמר הסבא נפטר [אדם הראשון] אף אחד לא יודע מי זה הסבא הזה, מי ברא אותו. הוא [אנוש] אמר אני בראתי את הסבא, אני עשיתי את הכל, אני בראתי את הכל. אני בראתי את העולם, אני בראתי את השמש, אני בראתי את הירח, אני בראתי את הכוכבים. כולם האמינו לו [כי הרי הוא] היינק'ל (נכד) – היה היינק'ל אמיתי היינק'ל של האדמו"ר הראשי. אדם הראשון היה הרב'ה הראשון בעולם, האדמו"ר הראשון בעולם. ההיינק'ל שלו אומר – הוא היה היינק'ל קדוש. שש מאות תשעים וחמש [שנה] הוא היה קדוש. יום אחד הוא מודיע, בראתי את העולם, אני בראתי את כדור הארץ, אני בראתי את השמש, אני בראתי את הירח, אני בראתי את הכוכבים. אומר העשרה מאמרות – הרמ"ע מפאנו; הוא [אנוש] החזיק בדעה הזאת שמונה שנים, הוא ידע שהוא משקר, הוא ידע שהוא שקרן, הוא ידע שהוא רמאי, אבל הנחש שבו בער בו! היה בו נחש בתוכו!. אז הנחש זה המן, "אשר נשאו המלך" מרדכי רבונו של עולם [-] יותר גבוה מהקב"ה, יותר גבוה מאחשוורוש, הוא 'זכה' להיות יותר גבוה מכולם, הוא זכה... "אשר נשא המלך מעל כל השרים". אחשוורוש אמר אני מפחד לגעת בהם [ביהודים]. [תראה] מה קרה לסיסרא מסכן... סיסרא היה איש 'צדיק'. "מן שמים נלחמו הכוכבים ממסילותם נלחמו". "מן שמים נלחמו הכוכבים ממסילותם" זה [ראשי תיבות] המן. הוא [סיסרא] היה המן, היה מעובר בו המן. ואחרי זה "הכוכבים ממסילותם נלחמו" עוד פעם [ר"ת] המן. פעמיים המן, הוא היה המן כפול. עשרים שנה הוא שלט, עשרים שנה הוא שלט. כל הסיפור של המן זה שלושה ימים, כל המגילה זה שלושה ימים. "בשנת שתיים עשרה למלכו בי"ג..." שובו בנים נוהגים לעשות פורים באדר־ב' זה מנהג של שובו בנים. אבל באמת זה [הנס של פורים] היה בניסן, זה היה בליל הסדר. "וצומו עלי שלושה ימים" – "ויעבר מרדכי" מה [הפירוש] "ויעבר" [שמרדכי] עבר על ההלכה, [כי] אסור לצום בפסח. שובו בנים מסוגלים לכל, הוא ידע שבשובו בנים יסכימו לכל. "ויעבר מרדכי" אסתר אמרה עכשיו לא אוכלים, לא אוכלים בפסח, לא עושים – לא ארבע כוסות, לא מצות. ר' אברהם אלימלך מקרלין אמר – רבי אברהם קרלינר היה לו מאה ישיבות, אולי מאתיים. הוא אמר אם היו צמים שלושה ימים היו מבטלים את הגזירה [של השואה]. אפילו יום אחד, היו צמים! אחרי זה היו צריכים לצום שש שנים [בשנות השואה האיומות], לא היה אוכל, קיבלו פרוסת לחם ליום. היו צמים שלושה ימים, כמו שעשתה אסתר המלכה, שאמרה לצום שלושה ימים. היה מתבטלת הגזירה. שבע שנים הוא דיבר על זה שהוא ישמיד את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד. רק הגזירה הזאת נדחתה היא לא התבטלה, הגזירה של המן לא התבטלה. לכן "ותכתב אסתר" זה ת' גדולה. ופרמשתא זה ש' קטנה. [ביחד זה יוצא] ת"ש. זה [הגזירה להשמיד להרוג ולאבד], נדחה לה' אלפים ת"ש, זה נדחה באלפיים חמש מאות שנה. משנת ת"ח, שנבנה הבית, שנתיים לפני זה אז היה הסיפור של המגילה. הגמרא אומרת במגילה דף י"ד ע"ב ששנתיים קודם – לפני בניין בית המקדש, היה כל הסיפור של המגילה. המן ידע שעכשיו הולכים לבנות בית מקדש, ואז יהיה סוף העולם – היהודים ישלטו על העולם. לא יהיה מלכות פרס, לא יהיה שום מלכות בעולם. אז לכן הוא עשה עץ גבוה חמישים אמה, לבטל את החמישים יום של ספירת העומר. כי מתי תלו את המן? ביום ראשון של הספירה, לפי המשנה ברורה, אז [תלו את המן] ביום הראשון של הספירה. "וישבת המן ממחרת העמר" זה כבר רמוז בפסוק שהמן תלו אותו מיד אחרי ספירת העומר. גמרו לספור את העומר, יצאו לכיכר העיר, עשו עץ גבוה חמישים אמה [ותלו את המן]. ולמה דווקא חמישים? כי אסור לתלות אב ובן ביחד, זה נגד התורה "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד", כל שכן אם עשרה ילדים עם האבא זה ודאי שאסור, זה איסור דאורייתא "לא תשחטו ביום אחד". אז לכן המן, לכן הוא עשה עץ גבוה חמישים אמה. שיהיה הפרש אמה בין ילד לילד, כל אדם הוא שלוש אמות, המן שלוש אמות, הבנים שלוש אמות, הפרש אמה זה ארבע אמות, כפול אחת עשרה זה ארבעים וארבע, שלוש [הפרש מ]למעלה שלוש [הפרש מ]למטה זה [יוצא] חמישים [אמה]. אז לכן היו צריכים לעשות הפרדה של אמה. כי "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" אסור לשחוט אבא ובן ביחד, אין דבר כזה. צריכים לשמור על ההלכה הזאת. אבל זה היה בי"ג - ששחטו את המן - זה היה לפני המשנה ברורה בט"ז, זה עוד שלושים יום מהיום, זה ט"ז אז נעשה סעודה והילולא גדולה. לכן כולם [כל התנאים, כפי שיבאר] נסעו לבני ברק, לכבוד ההילולא. כי בט"ז כבר עושים את ההילולא, אז שיש הילולא במוצאי שבת, אז נוסעים למירון כבר ביום שישי. אז הם כבר - הם היו צריכים כבר בערב פסח להיות בבני ברק, לכבוד ההילולא. כי את ההילולא עושים בבני ברק. מבני בניו של המן, למדו תורה בבני ברק, אז כל הבנים של המן, עשו את ההילולא תמיד במוצאי פסח, את ההילולא לכבוד אבא שלהם. אבל רבי עקיבא למד תורה בבני ברק. כי באמת יש קושיא נוראה מה פתאום נוסעים לבני ברק? מה לנו ולבני ברק?. כתוב; אחרי רבי יהושע לפקיעין, אחרי רבי אליעזר ללוד. אם רוצים לנסוע לאומן, נוסעים ללוד, לא לבני ברק. אז אחרי רבי אליעזר ללוד, למה ללוד? כי דרך לוד אפשר להגיע לאומן, וכל המטרה זה להגיע לאומן. זה כל הפורים להגיע לאומן, שנוכל לעשות פורים שנה הבאה באומן. אז לכן רבי אליעזר גר בלוד, כי הוא הניע את האומן, הוא הביא את המטוסים לאומן. לכן הוא היה גר בלוד, אז היו צריכים לנסוע ללוד. כי מי היה הרב ומי היה התלמיד? הרב זה רבי אליעזר ורבי יהושע הם היו רבותיו של רבי עקיבא. אז צרכים ללכת אחרי רבי עקיבא? אחרי רבי אליעזר ורבי יהושע! [לרבי אליעזר בלוד], או לפקיעין [מקום מושבו של רבי יהושע]. אפשר לנסוע לפקיעין זה יותר קרוב. פקיעין זה כאן מיד אחרי ירושלים זה פקיעין... אפשר לנסוע לפקיעין למערה של רשב"י, לעשות שם את הפורים, את ליל הסדר. אז או שנוסעים אחרי רבי יהושע לפקיעין, או שנוסעים אחרי רבי אליעזר ללוד. אבל מה פתאום בני ברק? אלא בני ברק גימטריא שטן, צריכים להכניע את השטן. נחש ועוד אחד זה שטן, שטן זה נחש בעצמו. לכל אחד יש נחש! ולכן פורים זה בא להוציא את הנחש! כל העניין של הפורים שמתאספים – זמן קהילה לכל. "ויקהל..." "לך כנוס את היהודים", מרדכי הקהיל את כל היהודים. אי אפשר להכניע את הנחש, רק על ידי [כינוס] כל היהודים. לכן משיח יבוא רק כשכל היהודים יהיו באחדות, אז יוכל לבוא משיח. כי משיח זה גם כן גימטריא נחש. אז משיח – שלוש מאות חמישים ושמונה, נחש – שלוש מאות חמישים ושמונה. אז רק משיח יכול להכניע את הנחש!. ולכן פורים זה היום היחידי בשנה, שאפשר להכניע את הנחש. זה היום היחידי שאדם יכול לצאת מהיצר הרע שלו, מהנחש שלו!. כי היצר הרע מלווה את האדם כל המאה עשרים שנה, כל המאה עשרים שנה מלווה הנחש את האדם. ולכן אנחנו אומרים "והסר שטן מלפנינו ומאחורינו".

אתר שובו בנים מאחל לכל אנשי שלומינו תלמידי הצדיק בפורים דמוקפים ולכלל עמך ישראל בכל מקום שהם בברכת פּוּרִים שַׂמֵּחַ - אַ פְרַיְּלֶעכֶן פּוּרִים!!!