החיזוק היומי – למה יעקב לא הרג את אנשי שכם בעצמו?

יום ה', א' אייר תשפ"ד

שמעון ולוי הרגו את כל שכם. הרמב”ם שואל למה יעקב לא שחרר את דינה? הרי יעקב כבר נלחם עם 10 ערים, באו מתפוח להילחם בו, באו מחברון, באו מבית לחם.

"וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹקים עַל־הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב" (בראשית פרק לה ה). "חִתַּת אֱלֹקים", כי באו מכל הערים, אמרו, מה יעקב אתה הורג עיר שלימה? מה, תושבי הערים סביב ישתקו?

שמעון ולוי נכנסו לשכם וטבחו עיר שלימה, הרי ברור שיבואו עליו מכל הערים, יבואו מחברון, יבואו מקלקיליה, מה זה, הורגים עיר שלימה?

ואכן, באו מכל הערים להילחם, יעקב נלחם עם כולם, אז פתאום הוא לא יכול להילחם עם שכם? מה זה? מה, הוא מפחד ממישהו?

אלא יעקב אמר, לא! אני רוצה לשחרר את דינה לאט לאט בלי להרוג אנשים, לטפל בזה בדרך דיפלומטית, אולי ביידן יתערב, אולי ארדואן יתערב. כל שבוע בא מישהו אחר מהבית הלבן, מוושינגטון, אומר תרגעו, תפסיקו להרוג אנשים.

השאלה:למה יעקב לא הרג את אנשי שכם בעצמו?

הרמב”ם שואל למה יעקב לא הרג אותם? ולא רק זה, הוא עוד צועק על שמעון ולוי, מקלל אותם, "אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (בראשית מט ז).

איזה קללות, יעקב, למה אתה ככה מקלל? שמעון ולוי דווקא ילדים טובים, הם הרגו את כולם כי רצו להציל את האחות שלהם.

יעקב אמר: לא, ללוי אין נחלה בכלל, שמעון קיבל נחלה רק במדבריות.

הרמב”ם שואל: למה יעקב לא הצלת את דינה? זו הבת שלך! “רבים ישאלו” (לשון הרמב”ם):

א. איך שמעון ולוי, ילדים צדיקים כאלה, הורגים עיר שלימה? זו קושיא ראשונה.

קושיא שניה: למה יעקב לא הורג את שכם בעצמו? דינה זו הבת שלך! במקום שיעקב יזכה במצווה הזו, זו המצווה הכי גדולה בעולם לשחרר אחות, זו המצווה הכי גדולה לשחרר מהשבי חטופים, אבל מי שצריך לשחרר זה יעקב. שיעקב ישחרר את הבת שלו, הוא צריך ראשון לשחרר את הבת שלו.

זה אומר שהאחים הלכו לפי שיטת הרמב”ם, כי הרמב”ם אומר שלא מחכים, אם חוטפים למישהו בת משחררים אותה מיד, לא מאחרים. אבל יעקב אמר, נביא את ביידן, נביא את ארדואן. דינה היתה ילדה בת 7, בת 8, בגלל זה  צריך להרוג עיר שלימה? אין דבר כזה, זה לא פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹנָלִי.

קראנו את הרמב”ם, שמעון ולוי הלכו לפי הרמב”ם, הם לא ידעו קונצים. כי לפי הרמב”ם אנשי שכם עברו על גזל.

אבל הרמב”ן מחמיר יותר מהרמב”ם. הוא אומר, למה שמעון ולוי כן הרגו את שכם? כי הם אמרו, שכם הם סתם בהמות. מי שעושה כזה מעשה תועבה, כזו נבלה - הוא בהמה, הוא לא בן אדם.

אם אדם יכול לעשות כזה מעשה נבלה - אין לו דין בן אדם. הרמב"ן אומר, “דמם חשוב כמים".