אין ראש השנה בלי בקשת סליחות - קונטרס חובה להבנת רוח התקופה
אין ראש השנה בלי בקשת סליחות
ראש השנה תשפ"א - תהא שנת פדיון אסורים
אסור לשכוח ולאבד תקווה - כולנו רוצים וכוספים להיות באומן בראש השנה עם רבינו ומורינו הרב ברלנד שליט"א - אבל נראה כרגע שרבינו הקדוש נזף בכולנו נזיפה חמורה וגירש אותנו מלבוא אל הקודש פנימה ולשטוח אפינו בדמעה על אבני הציון הקדוש.
שנת תש"פ הסוררת לא תשכח מדפי ההיסטוריה של חסידות ברסלב לעולם.
שנה עגומה ומלאה במחלוקת שבה ירדה חסידות ברסלב לשפל מוסרי חסר תקדים בתולדותיה.
אפילו בעוצמת הרדיפות הגדולות על רבי נתן ותלמידיו בשנות הזעם בסביבות תקצ"ה לא ידעה החסידות בוגדים מבית ומוסרים שפלים ארורים שיצאו מקרבה והתירו בפרהסיה את דמו של אחד מזקני וחשובי אנ"ש - אחד האנשים הבודדים בתולדות החסידות שהפריח את שממתה בתקופה קשה לקראת דעיכה וקומם את הריסות הדרכים לחצר הקדושה באומן.
למרות שאין בדורנו מישהו מתוך החסידות שיכול אפילו לגעת בקצה המהפך שחולל החסיד הנלהב בהמון עם ישראל - אותם חסידים שוטים ועכורים לא ביקשו את הצלחת החסידות ופריחתה בהמון עם ישראל אלא את מעמדם וכבודם האישי בתוך "אצולת החסידות".
הם לא ביקשו להדליק את האמת הבוערת של הרב'ה באלפי יהודים תועים - הם ביקשו כבוד ומעמד בעולם הסגור והקנאי שלהם, הם חפצו בכסף ושררה בתנאים הנוחים שלהם שהיו יבוא ישיר מעולם הדמיון.
איפה הכרת הטוב ?
כמה תודות חייבת חסידות ברסלב לאיש החסיד והקדוש שהפיץ ברבים את תעלומות האור הגדול של רבינו לאלפי נשמות טועות ונדחות שלא זכו לגדול על אידיש, לא ביקרו מעולם ברחוב חרדי, לא שמעו אף פעם את צמד המילים "עבודת השם", לא ידעו מה הקשר בין צדיק לנשמה, לא ידעו מה זו תפילה והודאה.
אי אפשר למחוק את העובדות - רוב מניינה ובניינה של חסידות ברסלב כיום התקרבו במישרין או בעקיפין בזכות אותו מטאור חסידי שהכה לאנשים בקודקודם והכניס להם את האור של רבינו עמוק לתוך הלב. כמעט כולם חזרו בתשובה והתקרבו לרבינו ביתר שאת ועוז באמצעות היכרות ארוכה או קצרה עם האש הבוערת ההולכת על שתיים שהציתה בקרבם להבה חדשה של אור התקרבות לצדיק לעבוד את ה' בכל הכוחות. כמעט כולם הושפעו בתחילת התקרבותם מהתלמיד הבוער שעשה תלמידים שעשו תלמידים שעדיין עושים תלמידים.
כמה הכרת הטוב חייבת חסידות ברסלב לקטר הפורץ שהפקיר את עצמו להתנגש בחומת הברזל הקומוניסטית ומשך אחריו קרונות של אלפי נשמות אל האור הגנוז שהסתתר בעיר סובייטית חשוכה תחת מגפי שלטון עריץ ומדכא - את הטפטוף האנושי שהתחיל להזרים לאומן בשנות ה-70 הוא הפך תוך שלושה עשורים למטר סוחף של עשרות אלפי מקורבים הפוקדים את הציון כל השנה ובעיקר בראש השנה.
האם כבר הספקנו לשכוח כי בשנת 2007 שנה הציון והקלוייז הועמדו למכירה פומבית עקב עיקול שהוטל על עמותת הניהול של החסידות שנפלה קרבן לתרגיל עוקץ מתוחכם וכמעט שאבדה הבעלות על הציון לידיים זרות - ושוב היה זה אותו חסיד נלהב שמסר את נפשו בשיחות ופגישות והפעלת קשרים בכל העולם להשיג את הסכום העצום ולהציל לחסידות ברסלב את הציון הקדוש מפני טורפים אכזריים.
כמה ילדים בחסידות ברסלב שכבר הפכו לאבות עם ילדים זכו להסתופף בראש השנה בקיבוץ הקדוש בזכותו של המשפיע היחיד בחסידות שדחף בכל הכח ודירבן להביא לראש השנה גם ילדים קטנים במסירות כי גם הם חלק מהקיבוץ.
כמה טובה כפולה ומכופלת חייבת חסידות ברסלב לאיש שהציל אותה מגורל של עמארציות וריחוק מלימוד הגמרא בעיון.
החסיד הנלהב שהצטרף לחסידות בתחילת שנות ה - 60 כאברך ליטאי צעיר היה מפורסם בלמדנותו וגאונותו בש"ס ופוסקים והכניס בחסידות את השטייגען הליטאי ועמל התורה בעיון.
המהפך ההיסטורי שעשה בחסידות בנה דמות חדשה של עובד השם חסידי המתלהב בעבודת התפילה והניגונים אבל יודע לשבת שעות בעמל מרוכז לפרק סוגיה ב-'קצות החושן'. הוא הצמיח זן חדש של אברכים ארץ ישראליים - בוגרים ורציניים, יראי שמיים מרבים, עוסקים בתורה בעיון ובקיאות, מנגנים את התפילה במשך שעות, מפיצים את אור הצדיק בקרב המון העם ועוסקים עם כל הלב בפעילות אינטנסיבית של קירוב רחוקים.
ומה בדבר עשרות אלפי בעלי תשובה שחייבים את הכרותם הראשונה ליהדות אמיתית ומחממת לבבות בזכות פועלו של החסיד הלמדן הנלהב ?כמה טונות של הכרת הטוב יש לזקוף לפעילות עקשנית של הפצה וקירוב רחוקים במשך שנים לחלץ משבי הבורות והחילוניות אלפי אנשים אמיצים שחצו את הקווים והפכו לחרדים והקימו דורות ישרים לתפארת, בתים של תורה וקדושה מלאים שמחה ואמונה ומתמודדים מול אתגרים חברתיים מורכבים ביותר כבעלי תשובה בחברה חרדית סגורה.
את הכח והתמיכה והעידוד בדרך הקשה הם קיבלו מאותו חסיד נלהב שכבר הפך ברבות השנים לסבא הרוחני הגדול והגזע הראשי של ענפים שהתפצלו ופרחו לקבוצה ענקית בתוך חסידות ברסלב. אם נבחן את גרף התשובה בישראל ביובל האחרון - ניתן להניח ביושר שרוב הישראלים שחזרו בתשובה בפרק זמן זה ובעיקר בקרב המקורבים לחסידות ברסלב - עברו את המהפך הרוחני לאחר שנחשפו לאותם השליחים מבית מדרשו של אותו חסיד נלהב של שהדליק בהם את ניצוץ הצדיק של רבינו.
בשנים הראשונות להתקרבותו הוא חרש כל חלקה בחסידות לקבל ממנה את הנקודה הפנימית המיוחדת של כלליות הגוונין של הצדיק באנשיו.
הוא קיבל מהשרף ר' שמואל שפירא את הקנאות לקדושת הברית ולשמירת עיניים, הוא היה אצל הסבא ר' ישראל חודשים ארוכים בעבודת השם משותפת וקיבל ממנו את התמימות והביטול המוחלט לרבינו, הוא קיבל מר' לוי יצחק בנדר את סדר הלימוד המופתי שבונה את השכל של רבינו, הוא קיבל מר' שמואל הורוביץ את המסירות נפש המוחלטת לכל ענייני רבינו. מר' זאב (ועלול) חשין הוא קיבל את העמל והרצון לקרב עוד רחוקים לדעת הקדושה של רבינו.
ובעוד שרוב אנ"ש דאז היו מקורבים לתאוריה של רבינו - הוא הלך בפועל ליישם את התאוריה ולהוכיח אותה במציאות.
העובדות המסופרות עליו בתקופת התקרבותו ואחריה לא נשמעו בחסידות ברסלב כי אם אצל יחידים בודדים בחסידות בכלל במשך שנים. התבודדויות ארוכות של שבועות במדבר או בשדה עם שקית צנומה של אוכל וספרים בשק גדול, תפילות וניגונים במשך שעות ארוכות מחבר שחרית מזריחה למנחה בשקיעה ועמוק אל תוך הלילה ערבית וחצות, לימוד גמרא בעיון בריכוז ובכל הכוחות ימים ולילות, מסירת שיעורים ארוכים בליקוטי הלכות בכח ובצעקות משעות הבוקר במוקדמות עד שעות הערב המאוחרות.
כל מי שהכירו מקרוב ידע כי שהייה בנוכחותו משמעותה כתישה מתמשכת של כוחות הגוף והתגברות כוחה של הנשמה והתפילה - ממש אור הצדיק של רבינו.
אין כאן גוזמאות כלל - העדים למראות הללו עדיין חיים בתוכנו, העובדות ידועות היטב גם לאותם אלו שבחרו לשנוא אותו.
אז אדם שפעל ועשה כל כך הרבה טובים לחסידות ברסלב - כמה הכרת הטוב צריכה לנו להיות כלפיו ?
אין סוף להכרת הטוב.
מצעד האיוולת שלנו
עין רעה וארורה נכנסה בחסידות ברסלב להתבונן ולהתמקד בחסרונות של השני ובעבירות הזולת במקום למות מבושה כשאני מתבונן בעצמי.
רוח סער וקנאה חטפה את התינוק של התמימות והבושה והרעילה את הבאר הזכה לרדוף את השני עד חרמה, עד מסירה לשלטונות, עד שפיכות דמים בפרהסיה, עד אש אוכלת של קנאות ושנאה.
נחלי מחלוקת של ניבול פה ומחשבה הציפו את החסידות הקדושה בשטפון נוראי של לשון הרע וביזוי תלמידי חכמים.
צחנה של מחלוקת דבקה בנו, סרחון של פירוד נודף מתוכנו - איך ישכון רבינו ביננו ?
מתהדרים בנוצות של מקורבים לרבינו צדיק האמת אך נושאים את שמו לשווא ושופכים בוץ ורפש על תלמידיו.
לאיזו שפלות מוסרית הגיעה החסידות המתנכרת לאחד ומיוחד מטובי בניה שעקד את עצמו על מזבח האש של רבינו והצית אלפים לאורה ?
איך יצאו גידולי פרא וקנאות מקרב החסידות להשמיד, להרוג ולאבד במסע רדיפה מכוער ונורא תוך עידוד או שתיקה מחפירה של משפיעים מפורסמים בחסידות ?
והיכן זקני העדה שיאמרו,
ידינו לא שפכו ועיננו לא ראו ?
כי המה ראו וידעו ושתקו,
אל מול רצח נתעב - פיהם מילאו.
וההרוג מתגולל וידועים הרוצחים,
ואיך אל רבינו אל הקודש נגיע - כשידנו נוטפות דם צדיקים אביונים.
אחינו שילחנו בשר מבשרנו,
כפיות הטובה אטמה את ליבנו,
כלוא במאסר ומעונה בברזל,
אחים את יוסף שוב מכרו,
למרמס ותפיסה לבזות לקלל.
וזה התיקון הכללי של הדור,
לרחם, לוותר, לאהוב לעזור,
ונחזיק את עצמנו ביחד כשרים
בסליחה, מחילה ותשובה בפני דיין עשוקים.
עוד חוזר הבירור
רבי נתן מלמד אותנו שהבירור בין רשעים שרודפים צדיקים ממשיך בכל דור אך מי חשב שדווקא בשנים אלו החריף הבירור אל תוך החסידות פנימה כאשר גורמים בתוך החסידות מפעילים שיטות טרור תקשורתי ומנגנון מסירה מסודר ויעיל מול השלטונות ממש כמו גדולי הרודפים של היהדות וצורריה לאורך הדורות.
ממש באותם שיטות משלהבים המון בהסתה פרועה ומעלילים ורודפים קבוצה גדולה של יהודים עובדי השם לקרותם "שבתאים ואפיקורסים" בדיוק כמו שרדפו הנוצרים והמוסלמים את היהדות וכפי שרדפו המתנגדים את תלמידי הבעש"ט והרמח"ל וממש כפי שהעלילו על חסידי רבינו ורבי נתן.
בעוד כמה עשרות שנים כשאבק המחלוקת ישקע ויצר הרדיפה ישקוט יתפסו אנשים את ראשם בתדהמה כיצד נתנו לביב השופכין של השמועות הרעות לזרום אל ליבם ולטמא את מחשבתם.
חסידי הדורות הבאים בברסלב ישאלו בתמיה כיצד לא קמו חסידים אמיצים לעצור את הטירוף הרצחני המשתולל בתוך החסידות ?
כיצד נתנו לקומץ קנאים להשליט חורבן וטירור בחסידות עדינה ומפוארת ולזהם את מסדרונותיה בסרחון של מחלוקת ?
כיצד הצליחו תעתועי שווא וכזב לבלבל המוני חסידים תמימים ולסמא גדולים וחשובים ?
להורדה וזיכוי הרבים
[embeddoc url="https://www.shuvubanimint.com/wp-content/uploads/2020/09/ליל-סליחות-מול-כלא-צלמון.pdf" download="all" viewer="google"]
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם