סוד המתקת הדינים: כוחו העצום של לימוד הגמרא

שיעור מס' 31 | א' - בוקר יום חמישי פר' מטות כ"ב תמוז תשנ"ה בישיבה

כדי לזכות למדרגת \

שויתי ה' לנגדי תמיד

"יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השחר... שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלקים".

כאשר אדם יושב בביתו, עליו להרגיש שהוא נמצא לפני מלך גדול. אם אדם רואה את המלך מול העיניים, הוא לא ידבר דיבורי חול, לא יפתח את הפה סתם, אלא ישתוק ויעלה במחשבתו למעלה. זוהי המדרגה של ימי בין המצרים, שבהם מתכפרים כל העוונות. לכן מתחילים את ימי בין המצרים עם קריאת פרשת פנחס, שבה קוראים את כל המועדות. מיד לאחר שבירת הלוחות התכפרו לישראל כל העוונות, ובשלושת השבועות מאיר האור של כל שלוש הרגלים, של ראש השנה ושל יום הכיפורים, וכל זה כדי להגיע למדרגת "שויתי ה' לנגדי תמיד".

הדרך אל המלך עוברת בש"ס

אך הבעיה המרכזית היא שאדם לא מצליח לשוות את שם ה' לנגדו, משום שהוא אינו יודע את הש"ס ואינו שקוע בלימוד. מספרים על ר' חיים מבריסק, שזכה לבנים צדיקים שפניהם האירו כשמש. ר' חיים עוזר הסביר מדוע ר' חיים מבריסק זכה לכך: בזמן הפוגרומים והמלחמות, ר' חיים מבריסק מעולם לא הסתכל בכותרות העיתונים כדי לראות מה קורה, אלא היה שקוע כולו בתורה, ולכן זכה לבנים כאלה.

עוד סיפרו על ר' חיים מבריסק, שכאשר היה ילד כבן שבע, אביו ביקש ממנו להביא בול אחד מהדואר. בדרכו, עבר ליד חנות מכולת. שאלו אותו בעלי המכולת ביידיש: "לאן אתה הולך?", והוא ענה: "אבא אמר לי להביא בול מהדואר". אמרו לו: "גם במכולת אפשר לקנות בולים!". אך הילד סירב: "אבא אמר לדואר, אסור לשנות מהמילה של אבא, שום דיבור ושום אות".

הוא לקח עמו גמרא, הלך לדואר, ושם נאלץ לעמוד בתור חצי שעה בין הגויים. בזמן הזה הוא העמיד את הגמרא מול פניו ולמד מסכת שלמה. במכולת הוא יכול היה לקנות את הבול בשנייה אחת, אך מכיוון שאביו אמר "בדואר", הוא מסר את נפשו לקיים את דבריו בדייקנות.

לבבות ליטאיים

רבנו הקדוש, רבי נחמן מברסלב, אמר במפורש (כמובא ב'שיח שרפי קודש'): "רציתי שהעניין שלי יתפשט בליבות האנשים המתמידים בעבודתם כיהודי ליטא... רציתי שמקודם תהיו ליטאים" ("איך האב גיוואלט מיין זאך זאל זאך לייבן אויף ליטבישע הרצער").

אי אפשר להיות חסיד ברסלב בלי לדעת את כל הש"ס. מה יש לדבר עם אדם שלא יודע ש"ס? אין מה לדבר איתו בכלל. החכם מבריסק אמר שלפני שלומדים אלף פעמים את כל הש"ס בבקיאות, אין בכלל מה להתחיל ללמוד בעיון. בישיבה צריכים ללמוד כל יום שעות ארוכות בעיון, ועוד שעות בבקיאות.

סוד "תנו רבנן" והמתקת הדינים

האדמו"ר מקומרנא מביא בפרשת מסעי (בשם ספר 'ברית עולם') סודות נוראים על מעלת הלימוד. כשאדם לומד גמרא, הוא צריך לדעת לייחד ייחודים. למשל, כשאנו אומרים בגמרא "תנו רבנן" – המילה "תנו" עולה בגימטריה 456. מספר זה מכוון להמשכת נשמותיהם של יעקב, רחל ולאה (יעקב = 182, רחל = 238, לאה = 36. יחד: 456). כל הגמרא וכל ה'תנו רבנן' נועדו להמשיך את נשמת יעקב, רחל ולאה.

אם אדם לא לומד, ממה הוא יהיה דבוק בה'? מזה שהוא אכל עוגה או שתה קולה? מזה שהוא אכל חביתה או סתם הסתובב? מסביר הקומרנא, שכדי להגיע להארה של "שויתי ה' לנגדי תמיד", הדרך היחידה היא על ידי ל"ב נתיבות חכמה, שזהו לימוד הגמרא. לימוד זה ממשיך את החכמה מעולם האצילות. משם נמשכים ל"ב פעמים שם "אלקים" המופיעים בפרשת בראשית.

על ידי לימוד הגמרא ממתיקים את שם אלקים (שמורה על מידת הדין) ומתפשטים חסדים עד סוף עולם העשיה. כשאדם לומד גמרא, הוא ממתיק את כל הדינים בעולם.

הקומרנא מביא את דברי הזוהר:

"חדי קודשא בריך הוא בפלפולא"

כשאתה מתפלפל, כשאתה מחדש ולומד בעיון, אתה מביא שמחה לקב"ה. ואם ה' שמח – נמתקים כל הדינים והגזירות בעולם. לכן, מי שרוצה להמתיק דינים, הדרך לכך היא רק על ידי לימוד הגמרא, מתוך ידיעה שכל אות היא ייחוד, כל מילה ברש"י ובתוספות היא שמות קדושים, ועל ידי זה זוכים להידבק באור האינסוף.

חלק 1 מתוך 2 — שיעור מס' 31

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2