סוד ההתקרבות לצדיק והאור הגנוז במחלוקת
שיעור מס' 71 | *יארצייט רבה"ק יום ב' אור לי"ח תשרי תשנ"ז *המשך שיעור מס' 70 ביארצייט רבה"ק.
מאמר מעמיק המסביר את התכלית האמיתית של ההתקרבות לצדיק – יציאה מהטבע החומרי ושינוי מהותי של 'מהיפך אל היפך'. הרב חושף את הסוד הרוחני מאחורי המחלוקת, ומסביר כיצד דווקא הביזיונות וההתנגדות מעניקים לצדיק השגות עליונות ומוחין חדשים.
אדם רוצה להיות צדיק וקדוש, וזה הכל טוב ויפה, אבל העבודה האמיתית, כפי שאומר רבנו בתורה נ"ב, היא "לצאת מהיפך אל היפך". האדם מטבעו מלא בגאווה ובכבוד, ותמיד חושב שהוא החכם מכולם. המטרה בהתקרבות לצדיק אינה כדי להיות עשיר יותר, חכם יותר, נבון או למדן יותר, אלא לעבור שינוי מהותי.
אנשים באים לצדיק מסיבות שונות: לאחד הלימוד לא הולך טוב והוא מקווה שבזכות הצדיק יצליח ללמוד; אחר לא מצליח לכוון בתפילת שמונה עשרה ומקווה שיצליח להתפלל. יש מי שבא רק בגלל שאביו חסיד ברסלב, אז גם הוא נמצא כאן. אבל התכלית האמיתית של ההגעה לרבנו היא לצאת מהחומר, לשמור את העיניים, להתקדש ולצאת מהיפך אל היפך.
שורש הפגם והצורך בתיקון
עלינו להבין את מצבנו ההתחלתי בעולם הזה. דוד המלך אומר:
"הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי"
מאז חטא עץ הדעת, כל ההולדות מעורבות בפגם. אדם נולד לתוך מציאות חומרית, ועליו להקדיש מאה ועשרים שנה כדי להיטהר ולשטוף את עצמו מאותה טומאה נוראה. מזה נובעים כל החטאים והפגמים שמהם האדם סובל כל חייו.
מכירת יוסף של ימינו
רבי נתן מברסלב מסביר בהלכות חושן משפט, שאדם עלול למכור את הצדיק – את ה"יוסף" שבו – בשביל בצע כסף, בשביל טיפת קנאה או שנאה. אדם מוכן להיפטר מהצדיק ולהעלימו מן העולם בעבור עשרים כסף, בעבור חתיכת כבוד או תאווה קטנה.
מכירת יוסף אינה אירוע היסטורי שהסתיים. כל השואות והצרות שעוברות על עם ישראל הן גלגול של מכירת יוסף. כפי שלקחו את יוסף, הכו אותו והשליכו אותו לבור, כך בכל דור ודור זורקים יהודים לבורות וקרונות מוות. המכירה הזו ממשיכה להתרחש בכל יום – בכל פעם שאדם מעדיף תאווה קטנה או כבוד מדומה על פני האמת של הצדיק.
סכנת רדיפת הכבוד והיווצרות המחלוקת
כאשר אדם בא לצדיק רק כדי לחפש כבוד וחשיבות, ולא כדי לצאת מהיפך אל היפך, סופו להתהפך לחולק. הצדיק הוא ההיפך הגמור מכל רדיפת כבוד. לכן, מי שלא מוכן לעבור את התיקון, מוחו מתבלבל. מתחילות לצוץ לו קושיות, פליאות ותמיהות על הצדיק.
רבנו אומר בתורה ס"ג, שכאשר אדם פגום מתקרב לצדיק, דעתו מתעקמת. הוא רואה הכל הפוך, עד שהוא מתחיל לטעון שהצדיק הוא שקרן ורמאי. ככל שהוא היה קרוב יותר, כך הוא נהפך לחולק משונה וחריף יותר, שיילחם יומם ולילה ולא ימצא מרגוע לנפשו.
האור הגנוז בביזיונות
אך כאן טמון סוד עצום: המחלוקת הזו היא מכוון גדול מאת ה' יתברך, והיא כולה לטובת הצדיק. אדם רגיל שמדברים עליו רעה – מתכווץ וליבו מתהפך. אבל אצל הצדיק, אין לו חיות ותענוג גדולים מאלה.
רבנו אמר (שיח שרפי קודש): "איך אני יכול לשנוא את החולקים שלי, אם הם עושים לי כאלה טובות?". כאשר חולקים על הצדיק ומבזים אותו, הוא מקבל מיד מוחין חדשים, השגות עליונות ואורות שמעולם לא היו לו.
כאשר תלמיד חכם או למדן הופך לחולק, מתרחש תהליך רוחני פלאי. כל התורה שאותו אדם למד במשך עשרות שנים – גמרא, מפרשים, הלכה – יוצאת ממנו. הוא "מקיא" את תורתו על הצדיק. התורה אינה יכולה לסבול להיות אצל אדם כזה, והצדיק מקבל בבת אחת את כל המוחין וההשגות שאותו אדם אסף במשך חיים שלמים.
הצדיק קולט בשנייה אחת את כל הצירופים הנפלאים של אותה תורה. על זה נאמר:
"נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ"
ליבו של הצדיק מתרחב, הוא מרגיש חיבוק אלוקי בבחינת "וימינו תחבקני", ומתוך אותם ביזיונות הוא זוכה להאיר לעולם תורה חדשה וגבוהה עוד יותר.
חלק 2 מתוך 4 — שיעור מס' 71