סוד השכל המהיר: כוחו של לימוד הש"ס לברוא לבבות ולבנות את המקדש
שיעור מס' 104 | *בוקר יום ד' פר' שופטים ב' דר''ח אלול תשנ''ז *בוקר יום ב' פר' עקב י''ח מנחם אב תשנ''ז
לימוד הש"ס בעיון ותפילה בכוונה אינם רק חובות אישיות, אלא כלים רוחניים עצומים המשנים את המציאות. דרכם אנו זוכים לחדד את השכל, לברוא לבבות חדשים עבור הרחוקים ביותר, ולעסוק בפועל בבניין בית המקדש.
חודש אלול בפתח, וזה הזמן להתעורר. מנהג הגאונים, כפי שמביא הטור בשם רב האי גאון, הוא לקום באשמורות הבוקר לומר סליחות ותחנונים מראש חודש אלול ואילך. אשרי מי שמקיים את המנהג הזה וקם מוקדם להגיד סליחות במניין. מראש חודש מתחילים גם לתקוע בשופר בתפילת שחרית, והמטרה הפנימית בכך היא להמתיק את הדינים. המילה שופר מורכבת מהאותיות ש', ו', פר. העבודה שלנו היא להפוך את ה"פר" דינים לאותיות ש' ו', שעולות בגימטריה "דבש". להפוך את הדינים הקשים לדבש מתוק.
חיות האדם תלויה בלימוד הש"ס
סוד חבית הדבש המוזכרת במסכת גיטין, רומז ללימוד הש"ס. המילה "שני" (כמו בחוט השני) עולה בגימטריה ש"ס, וכן המילה "השנה" עולה בגימטריה ש"ס. הרמז הוא שכל השנה כולה צריך ללמוד ש"ס. מי שלא לומד ש"ס, חבל על השנים שלו וחבל על הימים שלו שעוברים לריק.
לימוד הש"ס הוא מהות תורת האדם. אם אדם לא לומד ש"ס, חסר לו בצלם אלוקים. יש כאלה שזוכים לסיים את כל הש"ס בשלושים יום, ועומדים באשמורת הבוקר לומר סליחות. כל אחד חייב להתחיל ללמוד גמרא, ואין שום ברירה אחרת. אדם לא יכול לחשוב שהוא יכול להיות חסיד ברסלב בלי ללמוד גמרא; אין לו צורה של אדם ללא תורת האדם, שהיא לימוד הש"ס.
הלימוד חייב להיות בעיון. רבי נחמן מברסלב מלמד בליקוטי מוהר"ן שרק על ידי לימוד בעיון האדם נקרא "אדם". המטרה היא להפעיל את השכל, לחדד אותו, עד שיהיה לאדם שכל מהיר וחריף. על ידי התורה מתקבלות כל התפילות וכל הבקשות. כאשר אנו רוצים להילחם ברשעים, הנשק שלנו הוא לימוד הש"ס. במקום לזרוק עליהם אבנים, עלינו ללמוד ש"ס, ואז השפע יצא מהם ויבוא לישראל, וכולם יעשו תשובה.
להוסיף קדושה ודעת בכל יום
בכל יום ויום חובה עלינו להוסיף תוספת קדושה ותוספת דעת. עלינו להרבות בקדושת הברית ובשמירת העיניים. כאשר אדם אינו מוסיף בכל יום קדושה ודעת, משם יונק "מצח הנחש". כל האפיקורסים הגדולים ביותר יונקים מכך שאנחנו לא מרבים בקדושה ודעת.
מתוך חוסר הדעת הזה, מתגברת בעולם "חכמת הטבע". אנשים מתחילים להאמין בטבע ורצים לרופאים, אך האמת היא שאין שום טבע – הכל השגחה והכל תלוי בתפילה. אם האדם היה עוסק בש"ס כראוי, מחדד את שכלו וזוכה ליישוב הדעת, הוא לא היה זקוק לשום רופא בעולם.
משל החמור והאריה: לברוא לב לאפיקורסים
התפקיד שלנו מול האפיקורסים אינו להתווכח איתם או לענות על שאלותיהם, אלא לגלות את הניצוץ האלוקי שבהם. כיצד עושים זאת? על ידי תפילה בכוונה, אות באות, מילה במילה. מכל אות שאנו מתפללים בכוונה, אנו בוראים לב לאפיקורסים.
ישנו משל על חמור שלא נתן לאריה לעבור את המכס. האריה הכה את החמור והרגו, וביקש מהשועל לנתח אותו נתחים נתחים כדי לעשות ממנו סעודה. השועל, שרצה להציל את האריה מאיסור "לא תחסום שור בדישו", החליט לאכול בעצמו את הלב של החמור. כשהגיעה שעת הסעודה והאריה חיפש את הלב, אמר לו השועל: "מורנו ורבנו האריה, אם לחמור היה לב, הוא לא היה מבקש ממך מכס!".
כך הם האפיקורסים – אין להם לב. אם היה להם לב, הם לא היו כופרים. כעת הגיעה השעה שהצדיקים עושים "השתלות לב" רוחניות לכל האפיקורסים, ולכן אנו רואים כל כך הרבה שחוזרים בתשובה. כאשר יהודי מתפלל מילה במילה בכוונה, הוא ממש משתיל להם לב, בורא להם לבבות שיוכלו להכיל את השכל העצום שיורד לעולם.
בניין בית המקדש על ידי הדעת
הפסוק אומר:
"מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ" (שמות ט"ו, י"ז).
חז"ל דורשים: "גדול מקדש שניתן בין שתי אותיות (שמות ה'), וגדולה דעה שניתנה בין שתי אותיות, שנאמר: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה'". כל מי שיש בו דעה, כאילו נבנה בית המקדש בימיו.
לכן אדם צריך ללמוד כדי שיהיה לו שכל מהיר וחריף. לא מספיק שכל פשוט; צריך חכמה, בינה ודעת, ושהמוחין יתנוצצו תמיד בהברקות של חידושי תורה. לפי התנוצצות המוחין, כך האדם מקבל גדולה, שהיא השפלות והענווה. המוחין והדעת הם בחינת בניין בית המקדש.
מי שרוצה להיות מ"נאמני הר הבית" באמת, ולבנות את בית המקדש, צריך לדעת שהחומר החזק ביותר לבנייה הזו הוא אותיות התורה, אותיות הגמרא ואותיות התפילה. זהו חומר הנפץ החזק ביותר בעולם, יותר מכל פצצות האטום, שמסוגל להפיל את כוחות הטומאה. כפי שהאדם מגדיל את מוחו ודעתו בלימוד הש"ס בעיון, כך הוא עוסק בפועל בבניין בית המקדש.
כל מילה בגמרא כוללת בתוכה שמות הוי"ה. הגאולה תבוא על ידי "הוויות דאביי ורבא". אביי בגימטריה 23, ורבא בגימטריה 209. יחד הם עולים רל"ב (232), שזהו סוד שילוב ארבעת שמות הוי"ה במילוי (ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן). כשאדם מכניס את עצמו וטובל בתוך דף הגמרא, עם שכל צלול ומחודד, הוא בונה את בית המקדש ומקרב את הגאולה השלמה.
חלק 1 מתוך 4 — שיעור מס' 104