סוד התיקון השלם: ממסירות נפש ועד לאור הגאולה

שיעור מס' 116 | מוצש"ק פר' חיי שרה, אור לכ"ג חשון תשנ"ח - מלוה מלכה לשד"רים בבית יעקב הישן

מאמר מעמיק המבאר כיצד האמונה בצדיק ומסירות הנפש ברגעי קושי וכאב הם המפתח להמשכת אורות הגאולה. דרך סודות התורה, כוחם של סיפורי מעשיות ומידת הענווה, מתגלה הדרך לצאת מ\

ישנו סוד עמוק בכך שהנשמה של משיח בן דוד, שהיא בסוד האות א' – בחינת אלופו של עולם, נהפכת לבת. נשמות אלו, שהן מסוד ה-א', צריכות להכניע את מאה ושמונים וחמישה אלף ראשי הגייסות יחד עם מאה ושמונים וחמישה אלף הגייסות, שזה יחד עולה בגימטריה ש"ע (370). אך כאשר אין אמונה בצדיק, אותה נשמה נפלאה שהייתה צריכה להיות בת המלך שאיתה השם יתברך משתעשע במיוחד, יורדת לגלות. יצא עליה דיבור ונעשה ברוגז עליה, ובלילה הלכה לחדרה ונעלמה, ולא מצאו אותה.

רבי אברהם בן רבי נחמן מסביר שזהו הסוד של לאה אמנו שילדה בת אחת, דינה, ועד שילדה אותה לקחו אותה למקום הקליפות, והיה צורך להוציא אותה משם בעורמה ובחכמה.

המבחן האמיתי של מסירות הנפש

המגיד מקוז'ניץ, בספרו 'עבודת ישראל', שואל: מה הייתה הבחינה של שמעון ולוי בשכם? הוא מסביר שהבחינה הייתה טמונה במילים:

"בהיותם כואבים"

כשאדם עושה מצווה ואין לו שום כאב, זה קל. אבל כשאדם כואב לו, קשה לו, הוא לא יכול לקום לחצות, לא יכול להתפלל ולא יכול לקום כוותיקין – זה נובע מכך שהוא לא מאמין בדבר בשלמות. אדם שיאמין בדבר באמת, יחתכו אותו חתיכות חתיכות על מוקד המזבח – והוא יצא במחול! אפילו אם ילעגו לו וירקו לו בפנים. ברגע שראו שמעון ולוי שאנשי שכם כואבים, הם הבינו שזהו המבחן. אם כואב לכם ואתם עומדים בזה – מצוין. אבל כאן התגלה כל הסוד.

כאשר גויים או אנשים רחוקים מתקרבים ומקבלים עליהם דברים כמו תחומי שבת, מטבעות, שווקים ומרחצאות – זה קל. מה רע בבית מרחץ או במסחר? בכל דבר כזה יש רווח מהצד. אבל כשמגיעים לברית מילה, למקום שבו אדם צריך לעשות מעשה של מסירות נפש, ואז כואב לו וקשה לו ויש לו מניעות – שם מתגלה כל הסוד בשביל מה הוא התגייר, בשביל מה הוא התחיל לעבוד את ה', ובשביל מה הוא התקרב לצדיק.

המפתח לעשירות: סיפורי מעשיות משנים קדמוניות

רבנו מגלה לנו בתורה ס' את סוד העשירות. יעקב אבינו הלך לתקן להם שווקים ורצה לתקן להם מטבע, כדי להוציא אותם מתאוות ממון. הוא הראה להם איך עושים מסחר ביושר, כי הם היו פרימיטיביים ורצו רק לקחת מהשני.

רבנו אומר שיש דרך להמשיך את העשירות של כל העולם כולו. יש שבילי תורה שיש בהם התבוננות גדולה, שאי אפשר לבוא אליה כי אם על ידי עשירות. אדם צריך לתת את כל כסף וזהב שבעולם בשביל זה. בעל 'היכל הברכה' מסביר שזו הייתה הטעות של שלמה המלך; הוא חשב שכבר הגיע הרגע של ימות המשיח, ושאפשר להמשיך את כל הכסף והזהב שבעולם. שלמה עבר על שלושה יודי"ם, ופגם במילה "מאד" ובמילה "אדם", שיש בהן סוד של חכמה, בינה ודעת. הוא לא ידע שעוד לא אושרו לו ה"תיקוני עתיק".

כדי להמשיך את העשירות הזו, צריכים להמשיך את הש"ע (370) נהורין ולעורר את האדם משנתו. היום התיקון זה רק סיפורי מעשיות. אדם צריך לראות שכל יום הוא יקרא כמה שורות בסיפורי מעשיות. אפילו לקרוא את זה בשיא המהירות, עמוד אחד או כמה דפים ביום. רבנו אומר שאם זה לא נעשה על ידי סיפורי מעשיות משנים קדמוניות, האור העצום הזה עלול להזיק לאדם.

אימה ויראה: התנאי לקבלת דברי תורה

חכמים חלקו על חוני המעגל ושאלו אותו: איך אתה יכול לספר סיפורים כאלה? מסביר רבי אברהם בן רבי נחמן, שכדי להמשיך את היראה, אדם צריך לזכות לתלמידים הגונים.

הסוד הוא שכאשר אדם שומע דברי תורה, הוא צריך לשמוע אותם מתוך יראה עצומה. כך מובא באבות דרבי נתן (פרק ו') בשם רבי יוסי, שאסור להגיד דברי תורה אלא אם כן שומעים אותם באימה, ביראה, ברתת ובזיע:

"עד שארכובות דא לדא נקשן"

אם הברכיים אינן נוקשות זו לזו מרוב יראה, אסור להגיד דברי תורה. רבי שמעון בר יוחאי זכה שברגע שהיה מדבר, הכל היו נוקשים אחת לשנייה מרוב אימה. לכן הוא זכה לבנים ותלמידים הגונים כרבי אלעזר ורבי אבא, והיה זוכה להוריד כזו יראה שהדיבור היה מותר. על ידי מורא שמים של הרב, זוכים לחכמה, בינה ודעת, וזוכים לתיקוני עתיק שהם הש"ע נהורין.

כוחו של לימוד זכות וסוד הגאולה

את החכמה, הבינה והדעת (חב"ד) מקבלים רק על ידי מורא אב ואם, מורא רב ומורא שמים. לכן, החולק על רבו חולק על השכינה. ברגע שדתן ואבירם חלקו על משה רבנו, משה היה צריך לתקן זאת על ידי שדן אותם לכף זכות.

מסביר מוהרנ"ת בהלכות שלוחין, שהרב צריך לדון לכף זכות את התלמיד, וככל שהתלמיד יותר גרוע – צריך עוד יותר לדון אותו לכף זכות. אלישע הנביא יכול היה להיות משיח, כי הוא היה במדרגה של משה רבנו, אך הוא דחה את גיחזי בשתי ידיים, במקום בדרך של "שמאל דוחה וימין מקרבת".

הגאולה מוכנה בכל שנייה. שמעון ולוי יכלו באורם להכניע את כל העולם, אך יעקב אמר להם "עכרתם אותי", כי הדבר הצריך גלגולים נוספים. גם תלמידי רבי עקיבא יכלו להביא את המשיח, אך מתו כי לא נהגו כבוד זה בזה. הכל תלוי בסוד של תורה ס' – להחזיק את העולם, לזכות לתיקוני עתיק, ולהביא את הגאולה השלמה.

לצאת מבית עבדים: סוד העין של עתיק

רבנו אומר בתורה ד':

"אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים"

כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זה מעין עולם הבא. רבה בר בר חנה סיפר על דג גדול שהרס שישים ערים, ומלחו ממנו שישים ערים, ובנו ממנו שישים ערים, ולקחו מגלגל העין שלו שלוש מאות גרבי שמן. רבנו מסביר שכל הסיפור הזה הוא הפירוש של "אנכי ה' אלקיך".

אדם צריך לצאת מ"בית עבדים". מהו בית עבדים? זהו עולם הדומם, צומח, חי ומדבר. אדם נמצא בתוך עבדות של תאוות ומידות רעות. הוא אוכל, שותה, ישן, צועק על השני, מדבר לשון הרע, ומרגיש מזה חיות. הוא חי מהגאווה שלו, ואם לא תהיה לו גאווה – הוא ירגיש שהוא פשוט מת. הוא מפתח לעצמו דמיונות של גאווה וחי בתוך עין רעה ושנאת חינם.

איך יוצאים מבית העבדים הזה? הכל תלוי ב"אנכי" – צריכים להגיע ל"חד עינא דרחמי", העין של עתיק, שהיא כולה טוב ומטיב. שלוש מאות גרבי השמן רומזים לבחינת משה רבנו, שהוא בחינת "ונחנו מה".

הצדיק הוא כולו "מה". הוא אוהב את כולם ואומר לעצמו: "הלוואי שאני אהיה עפר תחת כפות הרגליים של אחד החברים שלי, שאזכה להיות אבק לסוליה שלו. מי אני ומה אני?". אם אדם חושב שהוא משהו, הוא נשאר בבית עבדים. אבל כשהוא הופך לאין, הוא זוכה לאין סוף. רק על ידי ביטול הגאווה והשגת מידת ה"מה", יכול האדם לצאת ממיצרי העולם הזה ולזכות לאור הרחמים העליונים."

],

"quotes": [

"כשאדם עושה מצווה ואין לו שום כאב, זה קל. אבל כשאדם כואב לו וקשה לו... זה כי הוא לא מאמין בדבר. אדם שיאמין בדבר, יחתכו אותו חתיכות חתיכות על מוקד מזבח – יצא במחול!",

"היום התיקון זה רק סיפורי מעשיות. אדם צריך לראות שכל יום הוא יקרא כמה שורות בסיפורי מעשיות.",

"כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זה מעין עולם הבא.",

"אם אדם חושב שהוא משהו, הוא נשאר בבית עבדים. אבל כשהוא הופך לאין, הוא זוכה לאין סוף.

חלק 2 מתוך 2 — שיעור מס' 116

→ חלק קודם

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 (נוכחי)