סוד הגבורות והביטול: מקין וקורח ועד דמעותיה של לאה אמנו

שיעור מס' 120 | יום ה' פר' מקץ, כ"ו כסלו, נר ב' דחנוכה תשנ"ח - שיעור בכולל ברסלב לצעירים

מאמר מעמיק על פי תורת האר"י הקדוש, המסביר את שורש נשמתם של קורח וקין כבחינת 'גבורות', ואת הצורך הקיומי שלהם בביטול וענווה. דרך סוד 'עיני לאה רכות' מתבאר כיצד דווקא על ידי תפילות ובכיות ניתן להגיע להשגות הגבוהות ביותר של הכתר וסוד התפילין.

קורח לא היה חסר לו שום דבר, אך הוא חשב שהוא יכול לתקן את הפסולת בעצמו. קורח היה בחינה של 'גבורות', ומי שהוא בחינת גבורות חייב ללכת בביטול עצום. זה היה הניסיון של קורח: מכיוון שהוא היה גבורות, הוא היה צריך להיות מבוטל לאהרן הכהן, שהוא בחינת 'חסדים'. במקום זאת, קורח טען: "אני גבורות, אני יותר גדול מאהרן".

"לעתיד לבוא כתוב שהגאולה תהיה בגבורות, אבל מי שגבורות – להיפך, הוא צריך ביטול לאהרן, ביטול לזה שהוא חסדים."

אילו קורח היה מתבטל, הייתה מתגלה הגדולה האמיתית שלו. קורח היה מנושאי הארון, והוא היה עף באוויר עם הארון. הוא זלזל במשה ואמר: "משה הולך ברגל, ואני עף עם הארון באוויר". אך ברגע שאין לאדם אמונה בצדיק, האדמה בולעת אותו. זה אינו רק עונש, אלא מציאות רוחנית: ברגע שאין לך אמונה בצדיק, אין לך שום רשות ללכת על פני האדמה, ואתה הופך להיות כבד ממנה.

פרצוף יעקב ופרצוף ישראל

הסוד הזה טמון בחילוק שבין יעקב לישראל, ובין קין להבל. בקיצור מופלג נסביר: ישראל הוא כולו חסדים, ויעקב הוא כולו גבורות. החלוקה הזו מקבילה לקין והבל. הבל היה בחינת ישראל, ואילו קין היה בחינת יעקב.

האר"י הקדוש מסביר שקין היה נשמה כה גדולה, עד שהוא כלל בתוכו את כל ה'פרצוף' של יעקב. כל הבחינות וההשגות שהיו ליעקב אבינו – היו בקין. מנגד, להבל היו את כל הבחינות של ישראל, והוא כלל את כל פרצוף ישראל.

הבל, שהוא יסוד ישראל, היה דבוק ב'זעיר אנפין' מהקודקוד ועד הטבור. כנגדו עמדה לאה אמנו, שגם היא שייכת לבחינה העליונה הזו, מהקודקוד ועד הטבור.

סוד דמעותיה של לאה וקשר של תפילין

התורה מספרת לנו על לאה: "ועיני לאה רכות". האם התורה באה לספר לנו סיפורים גשמיים על מראה העיניים שלה? חס ושלום. האר"י הקדוש בפרשת ויצא מגלה סוד עצום: המילה "רכות" היא אותיות כת"ר ו'.

הפירוש הוא שהכתר של לאה הגיע עד כנגד העיניים של 'זעיר אנפין'. לאיזו דרגה עצומה הגיעה לאה? עיקר ההשגה שלה הייתה על ידי התפילות והבכיות שלה, שעל ידן היא זכתה לעלות ל'כתר דכתר'.

האורות העצומים הללו של נצח והוד של אבא ואמא, מאירים בעיניים. רחל אמנו, שמתחילה מהחזה ולמטה, לא זכתה לאורות הללו של העיניים. רק לאה זכתה להם. האורות הללו של לאה הם סוד ה'קשר של תפילין'. מהקשר שבעורף, האורות בוקעים דרך הגולגולת, הולכים דרך הרצועות עד המצח, ומזה נוצרים ארבעת הבתים וארבע הפרשיות של התפילין שעל המצח.

המבחן של קין: גדולה ללא תמימות

נחזור לקין. כאמור, קין כלל את כל פרצוף יעקב והיו לו את כל המוחין העצומים שלו. אך דבר אחד היה חסר לו: אדם יכול להיות לו את כל המעלות של יעקב, אבל את התמימות של יעקב אין לו, את הענווה של יעקב אין לו.

יעקב אבינו היה "איש תם יושב אוהלים", סמל התמימות, הענווה, השפלות והביטול. זה בדיוק מה שחסר לקין. קין הלך בגאווה, וחשב שהוא כבר יכול לעשות תיקון לעולם בכוחות עצמו.

"אם היה לקין את הביטול שהיה ליעקב, אז זה היה תיקון לעולם."

אילו קין היה מבין שעליו להתבטל להבל, הכול היה נראה אחרת. מה אכפת לך שהבל נראה לך קטן ממך? השם ברא אותך והשם ברא אותו. לא באים למדוד מי יותר גדול ממי ומי פחות גדול. עכשיו אתה צריך לקבל מהבל, ובעוד עשר שנים אולי הבל יקבל ממך. זהו סוד הענווה והביטול האמיתי, שבלעדיו גם הנשמות הגבוהות ביותר מאבדות את עולמן.

חלק 1 מתוך 3 — שיעור מס' 120

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2 | חלק 3