סוד התוכחה של יוסף: העומק מאחורי השאלה "העוד אבי חי"

שיעור מס' 196 | יום א' פר' בהעלותך, ח' סיון תשנ"ט - שיעור בכולל שדרי"ם בית הכנסת המרכזי שכונת מורשה (המשך במס' 197 סוף צד א')

מדוע העביר יוסף את אחיו מסכת ייסורים ארוכה לפני שהתגלה אליהם? דרך קושיית ה"בית הלוי", מתגלה כיצד שאלתו של יוסף "העוד אבי חי" ניפצה את כל ההצדקות ההלכתיות השקריות שהמציאו האחים במכירתו, והובילה אותם לתשובה אמיתית.

השבטים עומדים מול יוסף, והמתח מגיע לשיאו. יהודה מוכן למסור את נפשו, והאחים מוכנים לצאת למלחמה עולמית נגד כל מצרים. הם לא מפחדים משום דבר. מבחינתם, הם מוכנים להילחם מול כל העולם כדי להציל את בנימין. אבל מה באמת עמד מאחורי מסירות הנפש הזו? מדוע הם היו מוכנים להפוך את העולם? התשובה טמונה בדאגה העמוקה לאביהם, יעקב.

הפלפול השקרי במכירת יוסף

כדי להבין את המהלך של יוסף, צריך לחזור אחורה למכירתו. כשהאחים מכרו את יוסף, הם לא עשו זאת סתם מתוך דחף רגעי. הם עשו "דין תורה", פלפול שלם שלא היה ולא נברא, והמציאו הלכות כדי להצדיק את מעשיהם. הם דנו את יוסף כ"רודף", וטענו שהוא רוצה להרוג אותם או להכשיל אותם בעבירות חמורות, כגון אכילת אבר מן החי.

מתוך אותו פלפול שקרי, הם פסקו שמותר להם לפגוע בו. הכל נעשה כביכול על פי דין, אבל האמת היא שכל המטרה הייתה פשוט להיפטר מיוסף. הם שכנעו את עצמם שהם פועלים נכון, ולא עצרו לחשוב באמת על ההשלכות האמיתיות של המעשה, ובמיוחד על הצער שייגרם לאביהם.

למה יוסף סובב את כל העלילה?

על רקע זה, מביא ה"בית הלוי" (רבי יוסף דב סולובייצ'יק מבריסק) שאלה עצומה: לשם מה היה צריך יוסף לעשות לאחיו את כל הסיבוב הזה? מדוע הוא מחזיק אותם שנה שלמה במתח, מאשים אותם בריגול, אוסר את שמעון, וגורם להם להתענות ולבכות?

האחים לא מבינים מה קורה להם. מגיעים למצרים אנשים מכל העולם, אלפים ורבבות לקנות תבואה, ודווקא אליהם נטפלים. דווקא אותם מאשימים כמרגלים. הם יושבים בבית הסוהר בפחד נורא, חוששים שלנצח לא ימצאו אותם, משאירים את שמעון במאסר ולא קולטים למה כל האסון הזה בא עליהם.

טענתו של יהודה: "ונפשו קשורה בנפשו"

ואז ניגש יהודה אל יוסף וטוען את הטענה המנצחת. הוא לא מדבר רק על בנימין, אלא על יעקב. "אני אומר לך בטוח, מאה אחוז, שנפשו קשורה בנפשו. והיה כראותו כי אין הנער – ומת!"

יהודה מסביר ליוסף שאם בנימין לא יחזור, האבא ימות. הם מוכנים להיהרג ולעשות הכל – לא בשביל עצמם, אלא בשביל האבא. הם מראים דאגה עצומה לחייו של יעקב, ומוכיחים שהם לא מסוגלים לשאת את המחשבה שיגרמו לו צער שיביא למותו.

התוכחה המוחצת: "העוד אבי חי?"

ברגע הזה, יוסף חושף את עצמו וזורק להם משפט אחד ששובר את כל ההגנות שלהם:

"אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חַי" (בראשית מ"ה, ג').

מסביר ה"בית הלוי": מה הפירוש "העוד אבי חי"? הרי יהודה הרגע סיים לדבר באריכות על כך שיעקב חי ושהוא ימות מצער אם בנימין לא ישוב! אלא שיוסף אמר להם תוכחה נוראה: "כשמכרתם אותי, האם חשבתם אם אבא יחיה או ימות? הרי אבא כבר מת 22 שנה מרוב צער! הוא גוסס ויושב שבעה 22 שנה!"

יוסף הוכיח אותם: עכשיו אתם צועקים שאבא ימות, אבל איפה הייתה הדאגה הזו לפני 22 שנה? "אם גרמתם לצער כזה לאבא אז, סימן שכל הפסק דין שלכם עליי היה שקרי מתחילתו ועד סופו." ברגע שיוסף אמר זאת, האחים תפסו את הטעות שלהם. הם הבינו שכל הפלפול ההלכתי שלהם אז היה שקר, ושהם פעלו מתוך נגיעות אישיות. רק מתוך השבירה הזו, הם הגיעו לתיקון האמיתי ולתשובה שלמה, וזכו להיות שבטי י-ה.

חלק 1 מתוך 2 — שיעור מס' 196

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2