סוד הצדקה: מדוע העני הוא זה שמציל את העשיר?

שיעור מס' 206 | *יום א', אור לכ"ה אלול תשנ"ט - שבע ברכות באולמי חן ירושלים ת"ו

מאמר מעמיק על מהותו האמיתית של הכסף וסוד נתינת הצדקה. מדוע העשיר הוא רק 'שומר פיקדון', כיצד העני מציל אותו מייסורים, ואיך פיזור הממון מגלה את האורות העליונים הגנוזים בו.

בעצם, האדם היה צריך לתת את כל כספו לצדקה, ולהשאיר לעצמו רק פת לחם. הכסף שבידך אינו באמת שלך. ממש כמו פועל פשוט בבית חרושת שעובד ומקבל בתמורה רק את לחם חוקו. על כך אומר רבי נתן מברסלב, שזהו סוד הפסוק:

"נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ"

כאשר אדם רואה שבאים לבקש ממנו צדקה, עליו לרוץ ולתת מיד, בשמחה ובטוב לבב, שזהו ההיפך מרוע לב. על האדם להבין שעושים עמו חסד גדול משמים, שהרי מצד האמת לא ראוי לו כלל שפע של ממון ועשירות.

כשאדם מתבונן, הוא יכול לראות בחוש שהעני המבקש ממנו צדקה הוא לעיתים קרובות צדיק ממנו אלפי פעמים. העני יושב כל היום ולומד תורה, אינו יוצא מארבע אמות של הלכה, בעוד שהעשיר מסתובב, סוחר ועוסק בענייני העולם הזה. ברור אפוא שהשפע היה מגיע באמת לעני, שהוא קדוש וטהור יותר.

העני בא להציל אותך

אנו רואים אנשים צדיקים שחייהם תלויים להם מנגד, אין להם פרוטה לפרנסתם והם סובלים מדוחק גדול. העשיר צריך לומר לעצמו: "אני בסך הכל בעל פיקדון. אני קצת יותר זריז וערמומי בעסקים ויודע להשיג כסף, בעוד שהעני הוא תמים שאינו מוציא את ראשו מהגמרא הקדושה". בעצם, העשיר הוא זה שמונע ומעכב את השפע של העני.

כאשר אדם מעכב אצלו את השפע המגיע לאחרים, הוא מביא על עצמו ייסורים. מדוע ישנם אנשים עשירים המלאים בייסורים, במחלות קשות או בצרות עם ילדיהם? משום שהם לוקחים את השפע ראשונים ומונעים אותו מאחרים.

כאשר העני בא לבקש צדקה, הוא בעצם בא להציל את העשיר מהייסורים הללו. הוא בא לקחת את השפע שממילא מגיע לו, ובכך הוא משחרר את העשיר מההקפדה שיש עליו. לכן, כשהעני מגיע, צריך לרוץ אליו ולתת לו בשתי ידיים, כי הוא המושיע שלך.

סוד החיבור בין חתן לכלה

על פי תורת רבי נחמן מברסלב, גם הקשר בין חתן וכלה בנוי על יסוד של צדקה. החתן נותן צדקה לכלה בעצם זה שהוא יורד אליה, מדבר איתה ומעשיר אותה בדעת. הזוהר הקדוש בפרשת פנחס מסביר שחתן צריך לרדת אל הכלה, ממש כשם שהקדוש ברוך הוא יורד אל כנסת ישראל. השם יתברך יורד אל הקטנות שלנו וסובל את כל החסרונות שלנו, וזהו בדיוק תפקיד החתן – לרדת אל המוחין של הכלה ולהאיר בהם.

בסודות הקבלה, החתן מייצג את ה"חכמה עילאה" (החכמה העליונה), ואילו הכלה מייצגת את ה"חכמה תתאה" (החכמה התחתונה). הדרך היחידה לחבר בין החכמה העליונה לחכמה התחתונה היא אך ורק על ידי כוח הצדקה.

שלמה המלך זכה להשיג את השלמות של החכמה התחתונה, שעליה נאמר "חכמות נשים בנתה ביתה". בעזרת חכמה זו הוא שלט על השדים, על החיות ועל העופות, ועימה הוא בנה את בית המקדש. כיצד זכה שלמה המלך לכל החכמה העצומה הזו? בזכות מידת הצדקה שלו. שלמה היה שונא בצע ופיזר את כספו כאבנים. הוא עשה צדקה ומשפט, וכאשר אדם היה מפסיד בדין, שלמה היה משלם לו מכיסו. בזכות פיזור הכסף לצדקה, הוא זכה לדעת את כל החכמות שבעולם.

האורות העליונים הגנוזים בממון

רבי נחמן מסביר בתורה כ"ג, שהמעות והכסף הם בעצם "מוחין" (שכלים רוחניים) אדירים שהתעבו וירדו לעולם הגשמי. הכסף בשורשו הוא הדבר הגבוה ביותר, הוא החכמה הגדולה ביותר, אלא שהוא ירד והתגשם בעולם הזה.

ישנם אנשים שרצים אחר הכסף מתוך תאווה, ובכך הם רק מחשיכים את הניצוץ האלוקי שבו. הם אינם מבינים שצריך לחפש בכסף את גילוי האורות העליונים. ככל שאדם יפזר יותר מכספו לצדקה, כך הוא יזכך את הממון ויוכל לגלות דרכו את האורות העליונים ואת גדולת הבורא.

על ידי נתינת הצדקה, אדם מכניע את כל הקליפות והדמיונות, וזוכה להמשיך שפע של דעת וחיבור אמיתי בין העולמות.

חלק 1 מתוך 2 — שיעור מס' 206

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2