סוד הצחוק של שרה אמנו: לידה שלמעלה מדרך הטבע
שיעור מס' 220 | קלטת 220 *יום ג' פר' תולדות, ל' חשון תש"ס - פדיון הבן בהר נוף ירושלים *יום ה' פר' תולדות, אור לג' כסלו תש"ס - שבע ברכות באולם שערי שמחה ירושלים
מאמר מעמיק המבאר את סוד החלפת השמות של אברהם ושרה, ומדוע שרה אמנו צחקה כששמעה על הולדת יצחק. דרך פירושיהם של הנצי
רבקה אמרה ליעקב שאם הוא לא ייכנס ליצחק, היא תיכנס. כפי ששרה הייתה גדולה מאברהם בנביאות, כך גם רבקה הייתה גדולה בנביאות. שרה ראתה ברוח קודשה שמישמעאל לא יצא שום דבר טוב.
במדרש 'פרקי דרבי אליעזר' מובא שהניסיון התשיעי של אברהם אבינו היה הקשה והנורא מכולם: "ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה". מכל הרעות והניסיונות שבאו על אברהם – כשנמרוד זרק אותו לכבשן האש, וכשהיה צריך לעשות את העקידה – הניסיון הזה היה הקשה והרע מכולם בעיניו, כפי שכתוב:
"וירע הדבר מאוד בעיני אברהם על אודות בנו"
המדרש שואל: היכן הרחמנות של אברהם? הרי יצא לו שם בעולם שהוא "נאה דורש ולא נאה מקיים". הוא מדבר על רחמנות, על ויתורים ועל שלום בעולם, אך כששתי נשים מתקוטטות בביתו, הוא מגרש אחת מהן עם ילד חולה וזורק אותם למדבר. התפרסם בעולם שאברהם עושה ההפך ממה שהוא מטיף לו – את בנו הבכור זרק מהבית, ואינו מסוגל לעשות שלום בין שתי נשיו ובין שני בניו. לכן, מכל הניסיונות, הניסיון הזה היה הקשה ביותר עבורו.
סוד החלפת השמות והאות ה'
במקביל, שרה אמנו מחכה לבן זכר. התנא דבי אליהו אומר שהיא חיכתה שמונים וחמש שנה. לאחר שמונים וחמש שנה, הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו בפרשת לך לך, שעל ידי שינוי שמה היא תזכה להיפקד בבן זכר:
"ויאמר אלוקים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה"
המדרש רבה אומר: "אברהם לא התעטר בשרה, שרה לא התעטרה באברהם, אלא אברהם התעטר בשרה". האות י' של שרי התחלקה לשתיים: ה' אחת קיבל אברהם, וה' שנייה קיבלה שרה. האר"י הקדוש מסביר שהאות י' מסמלת את "עלמא דדוכרא" (עולם הזכר). כל עוד היה לה י' בשמה, היא לא יכלה ללדת. אישה זקוקה לאות ה' כדי ללדת, ואם אין לה, היא צריכה לקבל אותה בהשאלה. כך למשל, לרחל לא הייתה ה', אז היא קיבלה אותה בהשאלה משפחתה בלהה, שהיו לה שתי אותיות ה' בשמה. כוח ההולדה טמון באות ה'. לכן "אברם" אינו מוליד, אלא "אברהם". ברגע ששרה קיבלה את האות ה', היא ירדה מ"עלמא דדוכרא" ל"עלמא דנוקבא", וכעת הייתה מסוגלת ללדת.
הברית עם יצחק לעומת ישמעאל
כאשר הקדוש ברוך הוא מבשר לאברהם: "ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת", אברהם, שכבר התקשה להאמין שיהיה לו בן נוסף, מבקש:
"לו ישמעאל יחיה לפניך"
הזוהר הקדוש אומר על כך: "וואי לאותו רגע שהוא ביקש על ישמעאל!". אלמלא אברהם היה מבקש על ישמעאל, לא היה להם שום כוח בעולם היום. מכוח הפסוק הזה, "לו ישמעאל יחיה לפניך", יש לישמעאלים כוח עד עצם היום הזה.
הקדוש ברוך הוא משיב לאברהם: "אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקימותי את בריתי איתו לברית עולם". ה' אומר לו למעשה: תפסיק לבקש על ישמעאל. אתה רוצה את ישמעאל? בסדר, "ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו... שנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול". יהיו לו מלכים ונשיאים, אך תזכור שישמעאל הוא לא ההמשך שלך. הברית הנצחית נכרתת אך ורק עם יצחק.
סוד הצחוק של שרה
לאחר מכן מגיעים שלושת המלאכים. אברהם כבר בישר לשרה על שינוי השם ועל כך שבעוד שנה ייוולד להם בן בשם יצחק. המלאכים מגיעים ואומרים: "למועד הזה כעת חיה את יולדת בן". בתגובה לכך:
"ותצחק שרה בקרבה לאמור אחרי בלותי הייתה לי עדנה ואדוני זקן"
נשאלת השאלה: מדוע שרה צוחקת? הרי היא הייתה צריכה לענות "אמן"! היא כבר קיבלה את הבשורה בנבואה יומיים קודם לכן.
הנצי"ב מוולוז'ין בספרו 'העמק דבר', וכן ה'היכל הברכה' מקומרנא (שכתבו את אותו פירוש בדיוק, מבלי לדעת זה מזה), מסבירים יסוד עמוק: שרה רצתה ללדת בגיל תשעים, ולא בגיל עשרים. היא רצתה שהלידה תהיה למעלה מדרך הטבע לחלוטין.
היו לשרה שתי טענות. ראשית, מדוע חזרתי לגיל עשרים? רציתי ללדת ילד קדוש וטהור, בלי שום גשמיות וטבע, ילד שייוולד מזקנה מופלגת. שנית, מדוע "ואדוני זקן"? מדוע אברהם נשאר זקן, כעץ יבש, ואני חזרתי לימי הנעורים? הנביא ישעיהו אומר:
"הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם, הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם"
אברהם נמשל ל"צור חוצב" ושרה ל"מקבת בור". בעת ההולדה, אברהם היה יבש כעץ וכאבן. שרה שאלה: מדוע הוא נשאר למעלה מהטבע, ואני חוזרת לטבע של גיל עשרים? אני רוצה להיות כמו אברהם!
לכן היא צחקה. זה כמו אדם שמחכה למיליון דולר, ומביאים לו עשרת אלפים דולר. הוא פורץ בצחוק. שרה חיכתה תשעים שנה לבן שיהיה למעלה מהטבע, שיהיה כולו "פחד יצחק" – גבורה ופחד ה', נקי לגמרי מתאוות ויצרים. וכעת, כשהיא חוזרת לטבע של גיל עשרים, היא חוששת שהבן ייוולד בדרך הטבע וייאלץ להתמודד עם יצרים ומחשבות.
היפלא מה' דבר?
הקדוש ברוך הוא עונה לשרה:
"היפלא מה' דבר?"
ה' מסביר לה שהאדם צריך להיוולד עם היצרים והתאוות, ותפקידו להפוך אותם ולהחזיר את האש לשורשה. לפני חטא אדם הראשון, האדם היה דבוק בה' באור אינסוף. לאחר החטא, האור התהפך ל"מאורי אש" של תאוות. התפקיד שלנו הוא לקחת את האש הזו ולהעלות אותה חזרה לקדושה.
ה' מבטיח לשרה: אל תיראי. אמנם הוא ייוולד כילוד אישה, אך יהיה עליו כזה פחד ה', שישבור את כל היצרים. כפי שאומרים חז"ל: "גוף קשה – פחד שוברו". מי שרואה את ה' מול העיניים בכל רגע, פחד ה' שובר לו את כל התאוות.
ה'חידושי הרי"ם' מסביר שזהו העומק בפסוק:
"צחוק עשה לי אלוקים כל השומע יצחק לי"
איזה צחוק יש כאן? מסביר ה'חידושי הרי"ם': יצחק אבינו היה בעולם הזה רק למראית עין. באמת, הוא בכלל לא היה שייך לעולם הזה. מרוב פחד ה' שהיה מול עיניו מהרגע שנולד, התבטלו ממנו כל התאוות. בעת העקידה הוא היה "עולה תמימה", מסר את עצמו לחלוטין לה' יתברך, כאילו היה אפר צבור על גבי המזבח.
זהו הצחוק: שנולד בן אדם שנראה כילוד אישה, נראה כאילו הוא חי בעולם הזה בדרך הטבע, אך למעשה הוא מלאך אלוקים שלמעלה מדרך הטבע לחלוטין. "היפלא מה' דבר?" – אפשר להביא ילד בדרך הטבע, שיהיה כולו למעלה מן הטבע.
לכן מברכים את החתן והכלה שיזכו להמשיך בנים קדושים כמו האבות והאימהות, ובזכות זה נביא את הגאולה השלמה ונזכה לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן.
חלק 3 מתוך 4 — שיעור מס' 220
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם