עומק הניסיון של גירוש ישמעאל: כוחה של שרה אמנו לעמוד מול העולם

שיעור מס' 230 | קלטת 230 יום ג' פר' לך לך, אור ל-י' חשוון תש"ס - בר מצוה בזוועהיל יום ד' פר' לך לך, אור ל-י"א חשוון תש"ס - בר מצוה בבית הרב

גירוש ישמעאל היה הניסיון הקשה ביותר של אברהם אבינו, משום שהוא איים להרוס את כל מפעל הקירוב שלו ולעורר ביקורת ציבורית קשה. דווקא כאן התגלתה גדלותה העצומה של שרה אמנו, שפעלה בתמימות ולשם שמים, ללא שום התחשבות בדעת הקהל, עד שהקב\

אברהם אבינו חיפש אישה ליצחק שתהיה מסוגלת לעמוד בניסיונות הקשים ביותר. הוא ידע שכל הכוח של רבקה נובע מסבה, הרן, שהסכים לקפוץ לכבשן האש באור כשדים אפילו על ספק. אברהם ראה ברוח קודשו שממנו תצא נכדה כזו, בעלת מסירות נפש עצומה, שתוכל לעמוד בכל הנסיונות.

"כל הכוח להחיות מתים של יחזקאל הנביא, היה מחנניה מישאל ועזריה שקפצו לאש"

באותו יום שבו קפצו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, נעשו שישה ניסים. הכוח שהביא אותם לכזו דרגה גבוהה, עד שהיה אפשר להחיות מתים בבקעת דורא, נבע מאותה מסירות נפש. הם הורידו לעם ישראל אור כה גבוה, אור של 'יחידה' ו'כתר', שעל ידו מתאפשרת תחיית המתים. "אם אדם קופץ לתוך אש - נהיה תחיית המתים".

כוחה של המחשבה וההסתגרות בקדושה

מהי הגדלות האמיתית של שרה ורבקה? להיות סגורות באוהל, לשמור על הקדושה ולא לצאת החוצה לתרבות הרחוב. שרה חיה מאה שנה ונותרה "כבת שבע ליופי וליראה", סגורה בביתה, שומרת על עיניה ועל מחשבותיה. מי יכול לשבת בבית מאה שנה ולעבוד רק עם המוח? רק יהודי שמושרש בקדושה ומורגל לכך מגיל צעיר יכול לעשות זאת.

"כל יהודי זה רק המוח. אין גוף, אין ידיים, אין רגליים - יש רק המוח. לא צריך להסתובב ברחובות ולראות הבלים, הכל ניירות צבעוניים. יהודי זה רק המוח."

הניסיון הקשה מכל: גירוש ישמעאל

מכאן אנו מגיעים לנקודה המרכזית של גירוש ישמעאל. פרקי דרבי אליעזר אומר שהניסיון לגרש את ישמעאל מהבית היה "וירע הדבר מאוד" - הקשה מכל הרעות והניסיונות שבאו על אברהם. מדוע? משום שאברהם שאל את עצמו: מה יגיד העולם? איך העולם יסתכל על זה ויבין את זה?

אברהם אבינו היה סמל החסד וההעברה על המידות. אומות העולם לא ידעו שישמעאל רשע. בעיניהם, אברהם פשוט זרק את בנו הבכור מהבית אל המדבר בגלל מריבת ילדים. המדרש רבה אומר שבאותו זמן אנשים פשוט הפסיקו לבוא אל אברהם. הם אמרו: "ככה הוא מגרש את הבן הבכור שלו? ילד חולה הוא מוציא למדבריות?".

כאשר הגר ניצלה בנס וסיפרה שכמעט מתו בצמא, היא ייחסה את הנס לעצמה ולא לאברהם. בעקבות כך, אמרו הבריות: "אילו היה צדיק, תוכו כברו, לא היה דוחה את בנו הבכור".

גדלותה של שרה: לפעול לשם שמים נגד כל העולם

זה היה הדבר הנורא מכל עבור אברהם. מאה שנה הוא עובד לקרב אנשים לה' יתברך, קופץ לאש, שובר פסלים, מוסר את נפשו להציל את לוט ואת סדום - והנה עכשיו, בגלל קנאה ושנאה כביכול בתוך ביתו, הכל קורס ואנשים אומרים שהוא אינו צדיק.

כאן מביא הנצי"ב מוולוז'ין את גדלותה העצומה של שרה אמנו. אומות העולם חקרו ודנו מה היו הכוונות של שרה כשגירשה את הגר וישמעאל - האם עשתה זאת מתוך רשעות וקנאה (בדין "קרן" המזיק בכוונה), או בשוגג וללא כוונת זדון (בדין "יגוף").

אך האמת היא ששרה הייתה מעל כל החשבונות הללו. "זו הייתה הגדולה של שרה, שאפילו שידעה שיצא מפה חילול ה' נורא ואיום ואנשים יפסיקו לבוא לביתו של אברהם - היא לא הסתכלה על שום דבר". היא פעלה בתמימות מוחלטת ולשם שמים, ללא שום נגיעה אישית. היא הייתה בדרגת נבואה גבוהה משל אברהם, והיא הבינה שכדי להעמיד את עם ישראל, ישמעאל חייב לצאת מהבית - יהיה המחיר הציבורי אשר יהיה.

מתי חזרו אנשים להאמין באברהם? אומר המדרש: עד שהמים עלו לקראתו. כאשר הפלשתים ראו שהמים עולים לקראת אברהם, הם הבינו: "אם היה לו טיפה פגם, המים לא היו עולים לקראתו. סימן שהאדם הזה נקי לגמרי, שגם פה הוא עשה את זה בתמימות לגמרי". אז התברר למפרע שכל מעשיהם של אברהם ושרה היו בקדושה ובטהרה מוחלטת, ללא שום פגם של קנאה או שנאה.

חלק 2 מתוך 2 — שיעור מס' 230

→ חלק קודם

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 (נוכחי)