בין הנבואה לשואה: סיפורו המצמרר של הניצול שהאמין בהבטחתו של ר' ישעיל'ה בן ר' משה מקרעסטיר

נבואתו של ר' ישעיל'ה בן ר' משה על השואה האיומה

אַז זֶה הָיָה ר' יְשַׁעְיָלֶ'ה בֶּן ר' מֹשֶׁה שֶׁאֶפְשָׁר לִפְעֹל שָׁם הַכֹּל! מָה שֶּׁאָדָם רוֹצֶה יְלָדִים! רְפוּאוֹת! סַרְטָנִים! אֵין דָּבָר שֶׁלֹּא פּוֹעֲלִים שָׁם!! אַז הוּא מֵבִיא בַּסֵּפֶר, זֶה סֵפֶר הַבְטָחָה, כָּתַב אֶת הַסֵּפֶר אַבָּא שֶׁל בֶּן שָׂשׂוֹן (בְּזֶאנְסוֹן), זֶה שֶׁכּוֹתֵב אֶת זֶה, זֶה יִצְחָק שְׁוַרְץ [שסביו היה משב"ק לר' ישעיל'ה בן ר' משה].

אַז זָקֵן אֶחָד קָרָא לוֹ, וְאָמַר לוֹ יֵשׁ לִי קַבָּלָה מֵהַסַּבָּא, מֵהַסַּבָּא שֶׁל... כֵּן, כִּי הַמַּגִּיד שִׁעוּר – הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה, זֶה הָיָה יְשִׁיבָה כָּזֹאת שֶׁל יְלָדִים שָׁם, בַּחוּרִים שֶׁכָּכָה הִצְלִיחוּ לְהִתְקַבֵּל בַּיְּשִׁיבָה. הִנֵּה פֹּה זֶה הַסֵּפֶר הַהַבְטָחָה, אַז פֹּה הוּא מֵבִיא אֶת הַסִּפּוּר, שֶׁהוּא אוֹמֵר יֵשׁ לִי קַבָּלָה, הוּא אוֹמֵר לוֹ הַזָּקֵן הַזֶּה אוֹמֵר, אֲנִי הָיִיתִי עוֹד שַׁמָּשׁ, הָיִיתִי עוֹד שַׁמָּשׁ אֵצֶל ר' יְשַׁעְיָלֶ'ה. מְדַבְּרִים עַל תר"ע, שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה לִפְנֵי הַשּׁוֹאָה. אַז הוּא אָמַר שֶׁעוֹד שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה הוֹלֵךְ לִהְיוֹת שׁוֹאָה זֶה הָיָה בְּשָׁלוֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר, פִּתְאוֹם הוּא נִהְיָה כֻּלּוֹ אָדֹם, הוּא אָמַר יֵשׁ לִי מַשֶּׁהוּ לְהַגִּיד לָכֶם, שֶׁעוֹד שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה תִּהְיֶה פֹּה שׁוֹאָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּזֹאת שׁוֹאָה מִזְּמַן בְּרִיאַת הָעוֹלָם.

ההבטחה של ר' ישעיל'ה למשב"ק על נכדו שינצל

וְכָל מִי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ אוֹתִי בֶּאֱמוּנָה, אַז הוּא כְּבָר יִהְיֶה בֶּן תִּשְׁעִים אַז, מְשָׁרֵת אוֹתִי בְּגִיל שִׁשִּׁים, אַז הוּא רַק יִרְאֶה אֶת הַהַתְחָלָה. אֲבָל הַנְּכָדִים שֶׁלָּכֶם יַצְלִיחוּ לַעֲבֹר אֶת הַשּׁוֹאָה, וַאֲנִי אַחְרַאי שֶׁכָּל הַנְּכָדִים הָאֵלּוּ יִנָּצְלוּ, אֲנִי יִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם.

הסיפור של הנכד שניצל בזכות ההבטחה

כָּל זֶה כּוֹתֵב יִצְחָק שְׁוַרְץ [שהיה הנכד של אותו משב"ק], אַז הוּא הָיָה אֶחָד שְׁמוּאֵל, הוּא אָמַר אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ שׁוֹתֵת דָּם. הוּא עַכְשָׁו נוֹסֵעַ קוֹרְאִים לְזֶה בּוֹדְרוֹג, בּוֹדְרוֹג זֶה הַנָּהָר, הַנָּהָר שֶׁרָאִינוּ קוֹרְאִים לוֹ בּוֹדְרוֹג קֶרְעסְטִירֶע'ר, זֶה הַשֵּׁם – שֵׁם הַנָּהָר. אַז שְׁמוּאֵל הַזֶּה אוֹמֵר לוֹ חָלַמְתִּי שֶׁאַתָּה כֻּלְּךָ דָּם, הוּא אוֹמֵר זֶה "חֲלוֹמוֹת שָׁוְא יְדַבְּרוּ" וְזֶה הָיָה חֲלוֹם אֲמִתִּי.

ליל הבדולח

עַכְשָׁו הָיָה לֵיל הַבְּדֹלַח. בַּעֲשָׂרָה, יוֹם שִׁשִּׁי הָיָה לֵיל הַבְּדֹלַח. אַז עָשׂוּ תַּהֲלוּכוֹת בְּגֶרְמַנְיָה, אַז הַנָּאצִים צָעֲקוּ עֲלֵיהֶם, וְאָמְרוּ חָבַל שֶׁלֹּא הָרְגוּ אֶת כֻּלְּכֶם, אַתֶּם עוֹד חַיִּים בִּכְלַל? לֵיל הַבְּדֹלַח נֶהֶרְגוּ אוּלַי מֵאָה יְהוּדִים, אֲבָל שָׂרְפוּ אַלְפַּיִם בָּתֵּי כְּנֶסֶת, הָלְכוּ בַּבָּתִּים וְהָרְגוּ יְהוּדִים.

פלישת הגרמנים להונגריה ושיתוף הפעולה עם הנאצים

אַז שֶׁפָּלְשׁוּ בַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה בְּמַארְס [מֶרֶץ], יוֹם רִאשׁוֹן אַחֲרֵי פּוּרִים, פָּלְשׁוּ לְהוּנְגַּרְיָה, כֻּלָּם הִתְעַלְּפוּ. [מַקְרִיא מֵהֶעָרָה הַקּוֹדֶמֶת בָּהּ מְסֻפָּר עַל הַתְּקוּפָה בָּהּ מְדִינוֹת אֵירוֹפָּה נִכְנְעוּ לַחַיָּה הַנָּאצִית וְנִסּוּ לְהִתְפַּיֵּס עִמָּם: "לְדוּגְמָא אִירוֹנִית וְכוֹאֶבֶת בְּיוֹתֵר": יַלְדֵי צָרְפַת הַתְּמִימִים שֶׁמִּתְחַנְּכִים לְאַהֲבַת הַתַּרְבּוּת מוּבָאִים עַל יְדֵי] הַמֹּרוֹת שֶׁלָּהֶם לְהַעֲרִיץ עַל קִירוֹת הַמּוּזֵאוֹנִים יְצִירוֹתֵיהֶם שֶׁל צַיָּרִים מְפֻרְסָמִים בִּזְמַן שֶׁחֵלֶק לֹא מְבֻטָּל מֵהֶן נִגְזְלוּ מִמְּגֹרְשֵׁי דְּרָאנְסִי-אוֹשְׁוִיץ. לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁנִים רָאִיתִי בְּעִתּוֹן צָרְפָתִי יֻקְרָתִי מוֹדָעָה קְטַנְטַנָּה שֶׁמַּזְמִינָה אֶת יוֹצְאֵי חַלְצֵיהֶם שֶׁל הַמְּגֹרָשִׁים מִדְרָאנְסִי לְבַקֵּשׁ בַּחֲזָרָה מֵרְשׁוּת הַמּוּזֵאוֹנִים אֶת הַיְּצִירוֹת הַלָּלוּ. הָיָה שָׁם יְצִירוֹת... אַז הוּא אוֹמֵר [חוֹזֵר לִתְחִלַּת הֶעָרָה: "עִם זֶה הִשְׁתַּוְּתָה הוּנְגַּרְיָה לִשְׁכֵנוֹתֶיהָ הָאֵירוֹפִּיּוֹת שֶׁבִּלְעֲדֵי סִיּוּעָן לֹא הָיְתָה הַיּוֹזְמָהּ] הַשְּׂטָנִית [מִתְבַּצַּעַת כָּל כָּךְ מַהֵר]. אַז מֵאוֹת אֲלָפִים, מֵאוֹת אֲלָפִים נֶהֶרְגוּ בְּבוּדָפֵסְט, מֵאוֹת אֲלָפִים קָרְבְּנוֹת וְכָל הַהוּנְגָּרִים שִׁתְּפוּ פְּעֻלָּה עִם הַנָּאצִים.

ניסיון ההתאבדות במחנה ההשמדה

פֹּה [בְּעַמּוּד 138 בְּ'הַהַבְטָחָה']: אַז הֶחֱלַטְתִּי לְהִתְאַבֵּד זֶה כְּבָר הָיָה סוֹף הַמִּלְחָמָה, הֶחֱלַטְתִּי לְהִתְאַבֵּד, "[אַךְ לִפְנֵי שֶׁאַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמִי עַל גָּדֵר הַתַּיִל] חָשַׁבְתִּי לְהִפָּרֵד לְשָׁלוֹם מֵחֲבֵרִי לְסַפְסַל הַלִּמּוּדִים, קָרְאוּ לוֹ לֵוִי". הוּא הָלַךְ לַצְּרִיף הַסָּמוּךְ לְהַגִּיד לוֹ אֲנִי הוֹלֵךְ לְהִתְאַבֵּד, סִפַּרְתִּי עַל מָה שֶׁקָּרָה לִי. "הִתְבּוֹנַנְתִּי בּוֹ וְהֵבַנְתִּי שֶׁאַף הוּא לֹא יִשְׂרֹד עוֹד זְמַן רַב, הוּא הָיָה בֶּן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, וְנִרְאֶה כְּבֶן חֲמִשִּׁים".

הזכוכית שפצעה את הרגל - סימן משמיים

"הַגָּדֵר הָיְתָה בְּמֶרְחָק כְּמֵאָה עֶשְׂרִים מֶטֶר, הִתְחַלְתִּי לָרוּץ לַגָּדֵר". הוּא צָרִיךְ לָרוּץ מֵאָה עֶשְׂרִים מֶטֶר לָרוּץ, מֵאָה עֶשְׂרִים מֶטֶר זֶה עֶשֶׂר שְׁנִיּוֹת, יֵשׁ לוֹ עוֹד עֶשֶׂר שְׁנִיּוֹת לִחְיוֹת, הוּא רָץ שְׁמוֹנִים מֶטֶר, נִשְׁאַר לוֹ חֲמִשִּׁים מֶטֶר, שְׁלוֹשִׁים מֶטֶר, "חַיָּל אֶחָד מִמִּגְדְּלֵי הַשְּׁמִירָה הָחֵל לְכַוֵּן אֶת הָרוֹבֶה אֵלַי". מִי שֶׁהָיָה רָץ לַגָּדֵר יָרוּ בּוֹ, אוֹ שֶׁהוּא נָגַע בַּגָּדֵר וְהִתְחַשְׁמֵל. פִּתְאוֹם נִכְנַס לִי רְסִיס זְכוּכִית לְתוֹךְ הָרֶגֶל. אֵיךְ שֶׁהוּא רָץ לַגָּדֵר לְהִתְאַבֵּד, הוּא כְּבָר נִשְׁאַר לוֹ שְׁלוֹשִׁים מֶטֶר, נִכְנַס לוֹ רְסִיס זְכוּכִית, הוּא יָחֵף אֵין לוֹ נַעֲלַיִם, הוּא כְּבָר כָּכָה חֹדֶשׁ בְּלִי נַעֲלַיִם חָדְשַׁיִם. וְיָצָא לִי הֲמוֹן דָּם הֲמוֹן דָּם, וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ מְכַוֵּן לִי אֶת הַכַּדּוּר- אֶת הָרוֹבֶה מוּלִי, כְּבָר תִּכְנַנְתִּי לָרוּץ, "אַךְ מַשֶּׁהוּ עָצַר בַּעֲדִי וּמָה אִם הַזְּכוּכִית הִיא סִימָן מִשָּׁמַיִם?" אוּלַי הִיא מַרְאָה לִי אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת עַצְמִי. וְאָז הוּא חַי עוֹד חֹדֶשׁ וְנִגְמְרָה הַמִּלְחָמָה.

ניסיון היציאה מהמחנה דרך המרפאה

"הֵרַמְתִּי אֶת פִּסַּת הַזְּכוּכִית, הִכְנַסְתִּי אוֹתָהּ לְכִיס מִכְנָסַי, וְהָלַכְתִּי לַמְּקַלְּחוֹת, שָׁם הִתְפַּשַּׁטְתִּי, הִתְרָחַצְתִּי וְכִבַּסְתִּי אֶת בְּגָדַי וְאָז חָזַרְתִּי לַצְּרִיף וְשָׁכַבְתִּי עַל דַּרְגָּשִׁי אַךְ לֹא בִּכְדֵי לִישֹׁן. כָּל הַלַּיְלָה שִׁפְשַׁפְתִּי אֶת כַּף רַגְלִי בְּעֶזְרַת הַזְּכוּכִית כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת הַפֶּצַע בִּשְׁבִיל שֶׁיְּשַׁחְרְרוּ אוֹתִי לַמִּרְפָּאָה. כַּעֲבֹר שְׁעָתַיִם, כַּף רַגְלִי דִּימָמָה כָּל כָּךְ", אָמְרוּ שֶׁעוֹד מְעַט אַתָּה תְּאַבֵּד אֶת כָּל הַדָּם. אַז אָמְרוּ לִי קַח בֹּץ, כִּי יָרַד גֶּשֶׁם זֶה יַעְצֹר לְךָ אֶת הַדִּמּוּם. "בְּצָהֳרַיִם הִתְלַבַּשְׁתִּי וְהִתְיַצַּבְתִּי אֵצֶל רוֹפֵא הַבְּלוֹק", הוּא אָמַר אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת זֶה בְּכַוָּנָה. הוּא אָמַר לִי לְהִתְיַצֵּב בְּשֵׁשׁ בְּעֶרֶב, "חִכִּיתִי בְּקֹצֶר רוּחַ לְשָׁעָה שֵׁשׁ הַאִם תֵּחָשֵׁב פְּצִיעָתִי חֲמוּרָה? שָׁקַלְתִּי לִפְצֹעַ גַּם אֶת רַגְלִי הָאַחֶרֶת". הוּא רוֹצֶה לִפְצֹעַ עוֹד רֶגֶל, "בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַכֹּל הָיָה תָּלוּי בִּתְחוּשָׁתוֹ שֶׁל "רוֹפֵא" הַאֵס־אֵס אִם לֹא יִרְצֶה לְאַשְׁפֵּז אוֹתִי, [דָּבָר לֹא יִמְנַע בַּעֲדוֹ, וְאִם יִרְצֶה לְאַשְׁפֵּז אוֹתִי רַגְלִי הַיְּמָנִית הָיְתָה פְּצוּעָה דַּיָּה. הַשָּׁעָה שֵׁשׁ הִגִּיעָה לְבַסּוֹף.] – "לֵךְ לְמִרְפָּאָה לְטִפּוּל" הַשָּׁעָה שֵׁשׁ הִגִּיעָה... "כְּמֵאָה אֲסִירִים עָמְדוּ בְּתוֹר מִחוּץ לַמִּרְפָּאָה, כֻּלָּם עֲרוּמִים". אֵין בְּגָדִים אֵין כֻּתּוֹנוֹת אֵין, כֻּלָּם, גַּם אֲנִי עָרוּם. "לְבַסּוֹף הִגִּיעַ תּוֹרִי וַאֲנִי פָּסַעְתִּי לִקְרַאת הָרוֹפֵא הַצָּרְפָתִי", זֶה הָיָה רוֹפֵא צָרְפָתִי זֶה הָיָה, צָרְפָתִי, גַּם הוּא הָיָה אֲסִיר. "הוּא הָיָה מְאַשְׁפֵּז כָּל אֲסִיר בְּשִׂמְחָה", [אַךְ הַדָּבָר לֹא הָיָה תָּלוּי בּוֹ הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה הָיְתָה שֶׁל קָצִין הַאֵס־אֵס.] הַצָּרְפָתִי נִקָּה אֶת כַּף רַגְלִי וְאָמַר: "טוֹב אַתָּה יָכוֹל לָלֶכֶת", - "אֲבָל דּוֹקְטוֹר אַתָּה לֹא מְאַשְׁפֵּז אוֹתִי"? – "אֲנִי לֹא יָכוֹל", עָנָה "אֲנִי חַיָּב לְסָרֵב לְמִקְרִים הַרְבֵּה יוֹתֵר קָשִׁים". – "[בְּבַקָּשָׁה, דּוֹקְטוֹר, תְּאַשְׁפֵּז אוֹתִי. אֲנִי לֹא עוֹמֵד בָּזֶה יוֹתֵר, אֵין לִי כּוֹחוֹת יוֹתֵר]". – "אֲנִי לֹא יָכוֹל, [אָסוּר לִי הַפְּקוּדוֹת אוֹסְרוֹת עָלַי, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ, רוֹפֵא הַאֵס־אֵס הוּא הַקּוֹבֵעַ], אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ הֵיטֵב הוּא לֹא יְקַבֵּל אוֹתְךָ עִם פְּצִיעָה כָּזֹאת, רָאִיתִי שֶׁכָּל תְּחִנּוֹתַי הֵן לְלֹא הוֹעִיל". הוּא הִתְחַנֵּן הוּא הִתְחַנֵּן...

הזוועות במחנה

וְאַחֲרֵי זֶה הוּא [בַּעַל הַסֵּפֶר 'הַהַבְטָחָה' עַל ר' יְשַׁעְיָלֶ'ה] מֵבִיא בְּסוֹף הַסֵּפֶר שֶׁהוּא כְּבָר עָמְדוּ לִירוֹת בּוֹ, כִּי הָלְכוּ בָּרֶגֶל מֵאוֹשְׁוִיץ הָלְכוּ בָּרֶגֶל. שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת לֹא נָתְנוּ לָהֶם אֹכֶל, וְהָיוּ צְרִיכִים לָלֶכֶת בָּרֶגֶל לְהַגִּיעַ שָׁם לְאֵיזֶה הָאנְגָּר לְאֵיזֶה אָסָם, לָשִׂים אוֹתָם שָׁם בָּאֲסָם. וּבָאָסָם שָׁם דָּרְכוּ אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, כֻּלָּם מֵתוּ בָּאֲסָם. [מַקְרִיא מִתּוֹךְ פֶּרֶק 25 'הַנִּסָּיוֹן' עַמּוּד 156: בַּדַּרְגָּשׁ שֶׁמֵּעָלַי שָׁכַב זָקֵן בַּר מַזָּל שֶׁבְּפִיו הָיוּ לֹא פָּחוֹת] מֵעֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ שִׁנֵּי זָהָב [אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁבַּחֲלוֹמוֹתָיו הַפְּרוּעִים בְּיוֹתֵר לֹא שִׁעֵר כִּי עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ שִׁנַּיִם מְלָאכוּתִיּוּת וּמְנַצְנְצוֹת אֵלּוּ] יַצִּילוּ אֶת חַיָּיו".

האסירים שהרגו את הקאפו

עַכְשָׁו הוּא מַגִּיעַ, הוּא הוֹלֵךְ בְּצָעֲדָה אֵיזֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת בְּלִי לֶאֱכֹל, מֵאָה גְּרָם לֶחֶם לְיוֹם, הוּא לֹא אוֹכֵל כְּלוּם. [כָּעֵת אוֹחֵז בְּפֶרֶק 28] 'צַעֲדַת הַמָּוֶת'. אֶחָד, אָחִיו אוֹ בֶּן דָּוִד שֶׁלּוֹ אָמַר לוֹ אֲנִי בּוֹרֵחַ, כִּי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ, כִּי יֵשׁ בְּסַךְ הַכֹּל אֵיזֶה שְׁנֵי שׁוֹמְרִים עַל אֶלֶף אֲנָשִׁים אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ. הוֹלְכִים בָּרֶגֶל, יֵשׁ כָּאן יְעָרוֹת. אַז הוּא נָתַן לִי אֶת הַדִּסְקִית שֶׁלּוֹ אֶת הַמִּסְפָּר שֶׁלּוֹ, הוּא אָמַר תּוֹדִיעַ לְכֻלָּם אִם תִּמְצָא אוֹתָם בַּחַיִּים, אֶת אִמָּא שֶׁלִּי, אַבָּא שֶׁלִּי, סַפֵּר לָהֶם שֶׁנִּפְרַדְתָּ מִמֶּנִּי כָּאן בְּצַעֲדַת הַמָּוֶת. אַחֲרֵי זֶה נִשֵּׁק אוֹתָם לְשָׁלוֹם, וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה "אָבִיו וְאָחִיו הַגָּדוֹל שָׁהוּ בְּבוּדָפֵסְט", בְּקִצּוּר הוּא הִתְחַבֵּא אֵצֶל הַגּוֹיִים כַּנִּרְאֶה, בְּאֵיזֶה עֲלִיַּת גַּג. ["סַמִּי יָדַע], עִם זֹאת, כִּי אִמּוֹ וּשְׁתֵּי אַחְיוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת נֶהֶרְגוּ. אֲחִי חַב אֶת חַיָּיו לְסַמִּי שְׁנֵיהֶם הָיוּ בְּגוֹזָן וּשְׁנֵיהֶם עָבְדוּ שָׁם בַּמִּטְבָּח. יוֹם אֶחָד קִלֵּף אֲחִי לְפָתוֹת וְנִתְפַּס כְּשֶׁהִכְנִיס פִּסַּת לֶפֶת לְפִיו. הַכֹּל יָדְעוּ כִּי הָעֹנֶשׁ עַל גְּנֵבָה מֵהַמִּטְבָּח, וְלוּ אַף הַשְּׁאֵרִית הַקְּטַנְטַנָּה בְּיוֹתֵר הוּא עֹנֶשׁ מָוֶת. (בַּסֵּפֶר מוּבָא כֵּיצַד הִצִּיל אוֹתוֹ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ וְהָרַג אֶת הַקַּאפּוֹ) ["אֲחִי סִפֵּר, גַּם כִּי לִפְנֵי הַשְּׁמוּעָה], הֵם הִנִּיחוּ אֶת הַשּׁוֹט בְּיָדוֹ, וְשֶׁנִּשְׁלַח לַמִּשְׂרָפָה (אוֹתוֹ קַאפּוֹ), כְּשֶׁהַשּׁוֹט עֲדַיִן בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַמֵּתוֹת. מִסְתַּבֵּר, כִּי אָמַר לַחֲבֵרָיו פַּעַם, כִּי אִם יֵהָרֵג בִּידֵי אֲסִיר, שֶׁיִּרְצְחוּ שְׁנֵים עָשָׂר אֲסִירִים כַּנְּקָמָה עַל מוֹתוֹ, אַךְ מַמְשִׁיכוֹ לֹא קִיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ [מִשְׁאַלְתּוֹ]." אַז הִצְלִיחוּ אֶת הַקַּאפּוֹ הַזֶּה, לְחַסֵּל.

צעדת המוות

"אוֹתוֹ לַיְלָה, לָנוּ עַל פִּסְגָּתָהּ שֶׁל גִּבְעָה מְיֹעֶרֶת". מְדַבְּרִים חֹדֶשׁ אַפְּרִיל – חֹדֶשׁ פֶבְּרוּאָר שֶׁזֶּה הַחֹדֶשׁ הָכִי קַר, הָכִי קַר בַּשָּׁנָה. אֲנַחְנוּ עַכְשָׁו, רַק הִתְחַלְנוּ אֶת נוֹבֶמְבֶּר. "כְּשֶׁקָּם עַל רַגְלָיו..." ... הוֹדִיעָנוּ כְּבָר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה בְּנוֹבֶמְבֶּר.

"בְּאוֹתוֹ יוֹם וְלֹא נוֹרוּ, הַתְּנָאִים הָיוּ נוֹחִים מְעַט יוֹתֵר, אֲסִירִים שֶׁפִּגְּרוּ אַחֲרֵי קְבוּצָתָם לֹא נוֹרוּ אֶלָּא הוּרְשׁוּ לְהִצְטָרֵף לִקְבוּצָה הַבָּאָה אַחֲרֵיהֶם. הָיָה מֶרְחָק שֶׁל כְּמֵאָה מֶטֶר בֵּין הַקְּבוּצוֹת כָּךְ שֶׁהָאֲסִירִים שֶׁפִּגְּרוּ מֵאָחוֹר וּמָצְאוּ אֶת עַצְמָם בְּרֶוַח בֵּין הַקְּבוּצוֹת לֹא הָיוּ תַּחַת כָּל הַשְׁגָּחָה" מִי שֶׁפִּגֵּר בְּצַעֲדַת הַמָּוֶת יָרוּ בּוֹ. ["בִּתְחִלַּת הַצְעָדָה הָיִיתִי בְּקִדְמַת הַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה. אוּלָם לֹא עָמַדְתִּי בַּקֶּצֶב וּבִמְהֵרָה הִגַּעְתִּי לִקְבוּצָה שְׁלִישִׁית וְאָז לָרְבִיעִית. כְּשֶׁעָבַרְתִּי בֵּין הַקְּבוּצוֹת הִגַּעְנוּ לְקֶטַע בַּדֶּרֶךְ שֶׁגָּבַל בְּיַעַר עָבוֹת הָיְתָה זוֹ הִזְדַּמְּנוּת מְצֻיֶּנֶת לִבְרֹחַ לַחָפְשִׁי], כֵּיוָן שֶׁאִישׁ מֵהַשּׁוֹמְרִים לֹא הִבְחִין בִּי, אוּלָם לֹא הָיָה לִי הַכּוֹחַ לַעֲשׂוֹת זֹאת. [וְאָז רָאִיתִי אֶת דּוֹדָנִי סַמִּי. הוּא הִתְבּוֹנֵן קָדִימָה וַאֲחוֹרָה, רָאָה שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִים בּוֹ, חִבֵּק וְ]נִשֵּׁק אוֹתִי וְאָז נֶעְלַם אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר. [בִּמְהֵרָה נֶעְלַם מִן הָעַיִן אַךְ שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ צוֹעֵק] - "יְהִי ה' עִמְּךָ". ["- וְעִמְּךָ הֵשַׁבְתִּי בַּצְּעָקָה"].

רגע לפני המוות – ר' ישעיל'ה נגלה אליו

עַכְשָׁו [פֶּרֶק 29 הַמּוֹצִיא לַהוֹרֵג וְ]הָרַב עוֹשֵׂה נִסִּים': עַכְשָׁו [מְסֻפָּר] אֵיךְ הוּא חוֹלֵם אֶת הַקְרֶעסְטִירֶ'ער. בְּקִצּוּר הוּא עַכְשָׁו הוֹלֵךְ בְּצַעֲדַת הַמָּוֶת כְּבָר שְׁלוֹשָׁה יָמִים בְּלִי אוֹכֵל, יוֹרֵד גֶּשֶׁם חָזָק. אַז מְצֻיָּן שֶׁהֵם בְּפֶבְּרוּאָר אַז הוּא מַגִּיעַ לָעֲיָרָה וַלְס [וּמְרַחֵק] שְׁלוֹשָׁה קִילוֹמֶטֶר [מֵהָעֲיָרָה, אָמַר:] אֲנִי לֹא יָכוֹל לָלֶכֶת שְׁלוֹשָׁה קִילוֹמֶטֶר אֲנִי מַגִּיעַ לַגֶּשֶׁר שֶׁל הֲדָנוּבָּה.

שָׁם [בְּצַעֲדַת הַמָּוֶת] הוּא כְּבָר לֹא יָכוֹל לָלֶכֶת יוֹתֵר, הוּא נֶעֱמַד עַל הַגֶּשֶׁר, וְהוּא אוֹמֵר וִדּוּי, כָּל רֶגַע שׁוֹמְעִים עוֹד יְרִיָּה עוֹד יְרִיָּה, מִי שֶׁמְּפַגֵּר [אַחֲרֵי צַעֲדַת הַמָּוֶת] יוֹרִים בּוֹ. פִּתְאוֹם אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַקְרֶעסְטִירֶע'ר, כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל הַגֶּשֶׁר, מוּתָשׁ לַחֲלוּטִין, הוּא אוֹמֵר לִי [ר' יְשַׁעְיָלֶ'ה בְּחִזָּיוֹן] אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ עַכְשָׁו מַשָּׂאִית וְהִיא תִּקַּח אוֹתְךָ, אֵיזֶה מַשָּׂאִית אֲנִי לֹא רוֹאֶה שׁוּם מַשָּׂאִית. הוּא אוֹמֵר בָּרֶגַע שֶׁתִּרְאֶה מַשָּׂאִית תַּעֲלֶה עָלֶיהָ.

המשאית שר' ישעיל'ה שלח

פִּתְאוֹם הוּא שׁוֹמֵעַ פִּצּוּץ מַגִּיעָה מַשָּׂאִית וְהַטָּיִיגֵר – הַגַּלְגַּל הָאֲחוֹרִי הִתְפּוֹצֵץ. עַכְשָׁו הִיא עוֹמֶדֶת רֶבַע שָׁעָה לְהַחֲלִיף גַּלְגַּל. בְּרֶבַע שָׁעָה אֲנִי הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמַּשָּׂאִית, זֶה הַמַּשָּׂאִית שֶׁהוּא שָׁלַח לִי. פִּתְאוֹם "הַאִם לְמַשָּׂאִית זוֹ הִתְכַּוֵּן הָרַבִּי", [שָׁמַעְתִּי] עוֹד יְרִיָּה. כָּל יְרִיָּה זֶה מִישֶׁהוּ נֶהֱרַג עַכְשָׁו שְׁלוֹשָׁה חַיָּלִים יָשְׁבוּ שָׁם עִם כֶּלֶב, עוֹד הָיָה שָׁם כֶּלֶב גַּם כֵּן, אִם בִּכְלַל יִתְּנוּ לִי לַעֲלוֹת אֲנִי יְהוּדִי, אֲנַחְנוּ כְּבָר בְּסוֹף הַמִּלְחָמָה. קְחוּ אוֹתִי, קְחוּ אוֹתִי, תַּעֲלוּ אוֹתִי, אֲנִי כְּבָר לֹא יָכוֹל לַעֲלוֹת. לִפְנֵי שֶׁהוּא יוֹרֶה בִּי זֶה שֶׁהוֹלֵךְ מֵאֲחוֹרַי, הוּא אוֹמֵר "קְדִימָה קְפוֹץ פְּנִימָה אֲנִי לֹא יָכוֹל לַעֲלוֹת", אַז הוּא אָחַז אוֹתִי רָשָׁע בְּלוֹנְדִּינִי גֶּרְמָנִי, שֶׁעַכְשָׁו חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא יַתְחִיל לִצְעוֹק עָלַי בּוֹא הִנֵּה יְהוּדִי. פִּתְאוֹם אַז זֶה שֶׁיּוֹרֶה בְּכֻלָּם שֶׁמְּפַגְּרִים הוּא אוֹמֵר תֵּרֵד מָה עָלִיתָ לַמַּשָּׂאִית אֵין לְךָ רְשׁוּת, אֲבָל הוּא הָיָה בְּדַרְגָּה יוֹתֵר גְּבוֹהָה – הַזֶּה שֶׁהֶעֱלָה אוֹתִי, הָיָה לוֹ כָּאן [עַל הַכָּתֵף] אֵיזֶה פָלָאפֶל (דַּרְגָּה צְבָאִית בְּכִירָה), הוּא אוֹמֵר קִבַּלְתִּי פְּקוּדָה, לְהַעֲלוֹת אוֹתוֹ לַמַּשָּׂאִית. "הַסְּגָן אָמַר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר, דַּרְגָּתוֹ שֶׁל הַחַיַּת הַאֵס-אֵס" זֶה כֻּלָּם חַיּוֹת טוֹרְפוֹת שֵׁדִים כָּאֵלֶּה, הוּא הָיָה יוֹתֵר דַּרְגָּה גְּבוֹהָה מֵהַזֶּה שֶׁיּוֹרִים בַּמְּפַגְּרִים. "הוּא פָּנָה לְדַרְכּוֹ, אֶל אֲסִירִים בִּישֵׁי גַּדָּא אֲחֵרִים. שָׁמַעְתִּי אֶת אֶקְדָּחוֹ נִטְעַן שׁוּב וָשׁוּב" הוּא טוֹעֵן אֶת הָאֶקְדָּח, וְגָמְרוּ לְהַחֲלִיף אֶת הַגַּלְגַּל וְהַמַּשָּׂאִית נוֹסַעַת, אֲנִי בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂאִית. "אִישׁ לֹא אָמַר לִי דָּבָר, אַךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם נָתַן לִי מַשֶּׁהוּ: הָרִאשׁוֹן פַּחִית בָּשָׂר, הַשֵּׁנִי פְּרוּסַת לֶחֶם שָׁחוֹר וְהַשְּׁלִישִׁי צִנְצֶנֶת עִם רִבָּה", בַּסּוֹף "הַמַּשָּׂאִית נֶעֱצֶרֶת בְּקָצֵהוּ שֶׁל יַעַר עָבוֹת, וְאֶחָד הַחַיָּלִים קָפַץ בִּזְרִיזוּת הַחוּצָה". אָמַר תֵּרֵד מֵהַמַּשָּׂאִית תֵּלֵךְ לַיַּעַר. הוּא קָפַץ שׁוּב עַל הַמַּשָּׂאִית וַאֲנִי יָרַדְתִּי מֵהַמַּשָּׂאִית, רָאִיתִי אֶת הַכְּפָר גוֹנְסְקִירְשֶׁן שֶׁהָיָה בְּמֶרְחָק שֶׁל פָּחוֹת מִקִּילוֹמֶטֶר אֲבָל אֲנִי לֹא יָכוֹל לָלֶכֶת.

סוף המלחמה

"אַךְ לֹא הָיָה סִימָן לְכָל מַחֲנֵה. בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵרַמְתִּי רֶגֶל לִצְעֹד נֶאֱצַלְתִּי לְגַיֵּס אֶת כָּל שְׁאֵרִית כּוֹחוֹתַי אֲבָל כְּבָר הָיִיתִי יָחֵף וּבִמְהֵרָה אִבַּדְתִּי אֶת קַבְקַבֵּי הָעֵץ. לְאַחַר שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר שֶׁל הִתְקַדְּמוּת מוּעָטָה הִגַּעְתִּי לִקְבוּצָה שֶׁל קַלְגַּסֵּי אֵס־אֵס צוֹעֲקִים". רָאִיתִי בּוֹר עֲנָק, תְּעָלָה עֲנָקִית עִם עֶשֶׂר אֶלֶף הֲרוּגִים, וְזוֹרְקִים עוֹד שְׁבוּיִים וְעוֹד שְׁבוּיִים, כָּל שְׁנִיָּה זוֹרְקִים. וְכַמָּה כְּבָר צוֹעֲקִים יַאלְלָה כְּבָר מַסְפִּיק נִגְמְרָה הַמִּלְחָמָה, אֲנַחְנוּ כְּבָר שְׁלוֹשָׁה יָמִים לִפְנֵי סוֹף הַמִּלְחָמָה הוּא אוֹמֵר לֹא מְשַׁנֶּה נִגְמְרָה... הַפִיהְרֵר אָמַר לְחַסֵּל אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מָה שֶׁהַפִיהְרֵר אָמַר זֶה קָדוֹשׁ, "צָעֲקוּ כַּמָּה מֵהַנָּאצִים" חָמַקְתִּי. אֲנִי רוֹאֶה בַּיַּעַר זוֹרְקִים יְהוּדִים לַבּוֹר, הוֹרְגִים בָּהֶם וְזוֹרְקִים, וְכַמָּה צוֹעֲקִים כְּבָר תַּפְסִיקוּ נִגְמְרָה הַמִּלְחָמָה. וּמָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּקָצֵהוּ שֶׁל קֶבֶר אַחִים גָּדוֹל רָאִיתִי עֶשֶׂר אֶלֶף - עִם עֶשֶׂר אֶלֶף גְּוִיּוֹת. הוּא אָמַר הַלְּוַאי שֶׁהָיוּ רוֹאִים מָה שֶׁקּוֹרָה כָּל הַפּוֹלִיטִיקָאִים מִמִּשְׁפְּטֵי נִירֶנְבֵּרְג הִגִּיעַ סְטָלִין שָׁם.

הדברים הובאו במעט עריכה ואם יש טעות יש לתלותה במעתיק ולא ח"ו במורינו הרב שליט"א