האידרא זוטא – סוד יום פטירת הרשב״י וסיבת השמחה בל״ג בעומר

מי שמעיין במנהגי ישראל בל״ג בעומר עומד תחילה בפליאה: זה יום פטירתו של גדול תנאי הסוד, עמוד החכמה הנסתרה, רבי שמעון בר יוחאי. ובכל זאת – חוגגים. שרים. רוקדים. מדליקים מדורות עצומות לאור הלבנה. מחלקים בשר, יין ושירים לרבבות. כיצד יום של פטירה הופך ליום של חדווה?

התשובה טמונה במאמר אחד עתיק וקדוש בספר הזוהר – הוא האידרא זוטא.

"אידרא" – מקום ההתאספות

המילה "אידרא" בארמית פירושה רחבה, מקום שמתאספים בו. בזוהר הקדוש שלוש "אידראות" גדולות, שלוש התאספויות שבהן התגלו סודות עליונים שמעולם לא התגלו לפני כן ולא לאחר מכן:

• אִדְרָא קַדְמָאָה – האידרא הראשונה, בפרשת בראשית.
• אִדְרָא רַבָּא – האידרא הגדולה, בפרשת נשא.
• אִדְרָא זוּטָא – האידרא הקטנה, בפרשת האזינו (זוהר חלק ג, רפז ע״ב והלאה).

לכאורה "זוטא" משמעה קטנה, פחותה. ובאמת היא הקטנה במספר משתתפיה – באידרא רבה ישבו עשרה צדיקים, ובאידרא זוטא נשארו רק שמונה. אך בעומק ובגבהי הסודות שנתגלו בה – היא הגדולה ביותר.

מעמד האידרא זוטא

הזוהר מתאר: ביום פטירתו של הרשב״י כינס את חבריו המקובלים סביבו וגילה להם את סוד עתיקא קדישא – שורש הסודות העליונים ביותר. רבי אלעזר בנו, רבי אבא, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי חזקיה, רבי יצחק, רבי יוסי בן יעקב ורבי חייא – הם השמונה שזכו לשמוע מפי הרשב״י את אותם הדברים.

הרשב״י עצמו אמר על אותו מעמד את הדברים הנשגבים הללו (זוהר ח״ג רפח ע״א):

"יוֹמָא דָא לָא יִתְעַטְרָא בָּעֲטָרָא דְּאַחֲרָנֵי, אֶלָּא בִּי אִתְעַטְרָא"

– יום זה לא יתעטר בעטרת אחרים, אלא בי הוא מתעטר.

ובהמשך:

"הַאי יוֹמָא בְּחֶדְוָה דִּילִי קָאֵים"

– היום הזה עומד בחדוותי. כלומר, יום פטירתי הוא יום של שמחה גדולה, של עליית הנשמה למקור החיים.

"השמחה הגדולה כיום מתן תורה"

ר' אבא, אחד מתלמידיו של הרשב״י, מתאר את אותו יום בלשון פלא (זוהר שם):

"אָמַר רִבִּי אַבָּא: לָא סִיֵּים בּוּצִינָא קַדִּישָׁא לְמֵימַר 'חַיִּים', עַד דְּאִשְׁתְּקָעוּ מִילוֹי"

– לא סיים הבוצינא הקדוש (הרשב״י) לומר את המילה "חיים", עד שנשתקעו דבריו. ונשמתו עלתה למרום באותה מילה ממש.

הזוהר ממשיך ומגלה שהיום הזה היה מאיר באור גדול כיום מתן תורה. ועל כן ציווה הרשב״י: "ביום פטירתי לא יתאבלו עלי, כי אם ישמחו, ויעשוהו יום משוש".

האר״י הקדוש בל״ג בעומר במירון

מי שגילה לדורות האחרונים את חשיבות המעמד היה האר״י הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי, שלפני כארבע מאות וחמישים שנה היה עולה בל״ג בעומר עם תלמידיו לציון הרשב״י במירון, ושם היה מנגן ורוקד ושמח עם בני הציון. תלמידיו שאלוהו: "רבינו, איך אנו שמחים ביום פטירתו של הרשב״י?" השיב להם האר״י: "כל המשתתף בשמחת הרשב״י ביום פטירתו, זוכה לישועה גדולה", שכן זוהי השמחה של הרשב״י עצמו, השמחה של עליית נשמתו למקור.

ולכן, מאז ועד היום, יורדים אלפי יהודים מכל קצות תבל ונאספים סביב ציונו של הרשב״י בליל ל״ג בעומר. כל אחד שותף לאותה אידרא נצחית, לאותה חדווה של פטירת הצדיק שהיא בעצם עליית הנשמה לחיים העליונים.

מורנו הרב שליט״א וסוד האידרא

מורנו הרב ברלנד שליט״א מלמד שכל המשתתף בהדלקה הקדושה במירון בל״ג בעומר – כאילו עומד באותה אידרא של הרשב״י. כי האידרא הזוטא לא הסתיימה. היא ממשיכה כל שנה ושנה בכל מקום שמחזיקים בקדושת היום.

"אין לך שעה גדולה בכל השנה כליל ל״ג בעומר במירון, שכל המבקש שם – מתקבלת תפילתו לפני בורא עולם." (מדברי מורנו הרב שליט״א)

מה מבקשים בליל ל״ג בעומר

הזוהר רומז שבליל ל״ג בעומר נפתחים בשמים שערי בנים, חיים, ופרנסה (בני, חיי ומזוני). זאת הסיבה שזוגות חשוכי בנים מתפללים על קברו של הרשב״י וזוכים לפקידה. שזה הזמן הטוב ביותר של השנה לבקש על שידוכים, על רפואה, ועל פרנסה. שכל בקשה שיוצאת מהלב באותו ליל מתקבלת לפני בורא עולם.

להיות שותף בקדושת היום

כל יהודי, גם מי שלא יוכל להגיע לציון הרשב״י השנה, יכול להיות שותף בסגולת היום על ידי שליחת שם לתפילה במעמד החי רוטל. השמות נמסרים על ידי שלוחי דרבנן בעת חלוקת החי רוטל בציון, ונכללים בתפילתו של מורנו הרב שליט״א בעת ההדלקה.

➤ למסירת שמות ולתרומת חי רוטל לכבוד הרשב״י

זכות האידרא הזוטא והרשב״י הקדוש תגן בעדכם, אמן.