שיעור שבת קודש פרשת בא שנמסר בקידושא רבא מפי הגה״צ רבי אליעזר ברלנד שליט״א – על מכירת יוסף, סוד הנעליים, כיצד התהפכה קדושת ארץ ישראל לקליפה, ותיקון הדעת בפרשת הגאולה.

לפניכם השיעור המלא:

מָכְרוּ אֶת יוֹסֵף בִּשְׁבִיל זוּג נְעָלַיִם. מִי מוֹכֵר אָח בִּשְׁבִיל נְעָלַיִם? אֵין כָּזֶה דָּבָר בָּעוֹלָם. לֹא הָיוּ לָהֶם נְעָלַיִים? לֹא יָכְלוּ לְסַדֵּר לָהֶם נְעָלַיִים? לָמָּה לֹא דָּאֲגוּ לָהֶם לִנְעָלַיִים? אֵיךְ לֹא הָיוּ לִרְאוּבֵן נְעָלַיִים? הוּא כְּבָר הָיָה כָּזֶה גָּדוֹל - הוּא כְּבָר בְּגִיל עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ, וְשִׁמְעוֹן כְּבָר בְּגִיל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, וְלֵוִי עֶשְׂרִים וְאַחַת. אָז מָה - רְאוּבֵן עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנָה הוֹלֵךְ בְּלִי נְעָלַיִים? אוֹמֵר הַפֶּלַח הָרִמּוֹן שֶׁל הָרַמַּ״ק - אֲנַחְנוּ עִם הָרַמַּ״ק - שֶׁעַד שֶׁמָּכְרוּ אֶת יוֹסֵף לֹא הָיוּ הוֹלְכִים עִם נְעָלַיִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה קְדוֹשָׁה בִּקְדֻשַּׁת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ - כָּל עוֹד שֶׁהִתְהַלְּכוּ פֹּה הָאָבוֹת, אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁמָּכְרוּ אֶת יוֹסֵף - הִשְׁתַּלְּטָה הַקְּלִיפָּה עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן הָיוּ צְרִיכִים נְעָלַיִים. עַכְשָׁו אֲנִי אֶרְאֶה לְךָ גמרא מפורשת מה קורה לְמִי שֶׁמַּגִּיעַ לְשׁוּבוּ בָנִים... בּוֹא תִּרְאֶה מַה קָּרָה לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ: אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא בְּחֲגִיגָה שֶׁרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בִּקֵּשׁ מֵרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ שֶׁיִּדְרוֹשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הָיָה רַבּוֹ, אֲבָל הוּא הָיָה גָּדוֹל יוֹתֵר מֵרַבּוֹ. הַמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת אוֹמֶרֶת שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ - עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם וַחֲבֵרָיו, הוּא מַכְרִיעַ אֶת הַכַּף; הוּא הָיָה הֲכִי גָּדוֹל. אָז רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי יָרַד מֵהַחֲמוֹר, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ הִתְחִיל לִדְרוֹשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. וְיָרְדָה אֵשׁ וְהִקִּיפָה אוֹתָם - הַכֹּל נִשְׂרַף שָׁם. פָּרְצָה שְׂרֵפָה, כְּמוֹ אֵצֶל יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל, שֶׁכְּשֶׁהָיָה לוֹמֵד הָיְתָה הָאֵשׁ מַקֶּפֶת אוֹתוֹ. כָּךְ הוּא דָּרַשׁ, וְהֵם הָיוּ מֻקָּפִים בָּאֵשׁ. עַכְשָׁו אֲנִי אַרְאֶה לְךָ מַה קָּרָה בָּרֶגַע שֶׁהוּא הִגִּיעַ לְשׁוּבוּ בָנִים... אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא בְּשַׁבָּת קמז: שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ הָלַךְ לְדִיוֹמְסֵת - לְנַהֲרוֹת. הָיוּ שָׁם נַהֲרוֹת מַרְפֵּא; זֶה הָיָה לְיַד שׁוּבוּ בָנִים.. וּמַה קָּרָה לוֹ? הוא הגיע לשובו בנים נמחק לו כל הַמֹח הוּא הָפַךְ אֶת הַד' לְר', וְאֶת הַז' לְי'. אֵיךְ זֶה נִכְנַס לְמַסֶּכֶת שַׁבָּת? כִּי אֵלּוּ הָיוּ נַהֲרוֹת מַרְפֵּא רַק הָיוּ מַכְנִיסִים אֶת הָרַגְלַיִם לְרֶבַע שָׁעָה, וְזֶה הָיָה מְרַפֵּא מִכָּל הַמַּחֲלוֹת. אָז הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לְהִכָּנֵס שָׁם בְּשַׁבָּת. וְזֶה הָיָה זוֹרֵם מִכ״ה (לספירת העומר – י' אייר) עַד שָׁבוּעוֹת - מִנֵּצַח שֶׁבְּנֵצַח עַד שָׁבוּעוֹת. אוֹ הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת עֶשְׂרִים וְאַחַת יוֹם מִשָּׁבוּעוֹת, אוֹ עֶשְׂרִים וְאַחַת יוֹם עַד שָׁבוּעוֹת. אָז הוּא הָלַךְ לְשָׁם, שָׁתָה קְצָת יַיִן, וְאָז הוּא חָזַר. וְהוּא קָרָא הַחֵרֵשׁ הָיָה לִבָּם - כִּי הוּא לֹא הִתְפַּלֵּל בְּשׁוּבוּ בָנִים, הוּא לֹא הִקְשִׁיב לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה שֶׁל דּוֹבָלֶ'ה. אוּלַי הוּא שָׁמַע קְרִיאַת הַתּוֹרָה בַּשְּׁטִיבְּל, וְהוּא חָתַךְ אֶת הַצּ׳וּפְּצִ׳יק שֶׁל הַד', וְזֶה הָפַךְ לְר'. הוּא קָרָא "הַחֵרֵשׁ הָיָה לִבָּם", בִּמְקוֹם "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות יב ב). אֵיפֹה זֶה כָּתוּב? בְּאֵיזוֹ פָּרָשָׁה? פָּרָשַׁת בֹּא. וְאֶת הַד' הוּא הָפַךְ לְר' - זֶה הֲכִי גָּרוּעַ, לְהַפְרִיד אֶת הָאֶחָד מֵאַחֵר. וְאֶת הַז' שֶׁל ״הַזֶּה״ הוּא חָתַךְ וְהָפַךְ לְי', וְאֶת הַכ' הוּא הָפַךְ לְב'. לָמָּה מֹשֶׁה לֹא יָדַע אֶת הַדִּין שֶׁל הַמְקַלֵּל? מָה הוּא עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם אַרְבָּעִים יוֹם - הוּא לֹא לָמַד? הוּא לֹא יָדַע אֶת הַהֲלָכוֹת? הוּא לֹא יָדַע שֶׁבָּנוֹת יוֹרְשׁוֹת? הוּא לֹא יָדַע אֶת הַדִּין שֶׁל הַמְקַלֵּל וְהַמְקֹשֵׁשׁ? אֶלָּא הַמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת אוֹמֶרֶת, בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן בֵּית דִּין שֶׁהוֹרֵג פַּעַם בְּשֶׁבַע שָׁנִים, אוֹ פַּעַם בְּשִׁבְעִים שָׁנָה - נִקְרָא קַטְלָנִית. וְרַבִּי עֲקִיבָא אָמַר אֲנִי לְעוֹלָם לֹא הָיִיתִי הוֹרֵג, כִּי תָּמִיד הָיִיתִי מוֹצֵא כַּף זְכוּת. אֲבָל אוּלַי לָרוֹצֵחַ יֵשׁ סַרְטָן, אוֹ אוּלַי לַנִּרְצָח - וְאָז הוּא בִּכְלָל טְרֵפָה. הוּא הָרַג טְרֵפָה. אוּלַי בִּכְלָל לִשְׁנֵיהֶם יֵשׁ סַרְטָן - אָז אַף פַּעַם אִי־אֶפְשָׁר לַהֲרֹג. אָז מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא יָדַע אִם צָרִיךְ לַהֲרֹג אוֹתוֹ. אָז הַשֵּׁם אָמַר לוֹ אַתָּה יָכוֹל לַהֲרֹג אוֹתוֹ - תִּסְמוֹךְ עָלַי.