"לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ..... וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ"

"ואגדלה שמך" זה מרמז על לימוד הש"ס, שמך בגימטרייה 360 ש"ס בגימטרייה 360. צריך לדעת, אם אדם לא לומד ש"ס אז אין לו כלום, אין לו צלם אלוקים, אין בכלל בן אדם, כל השם של האדם, המהות של האדם נבנה מלימוד הש"ס, כל האדם זה רק הש"ס.

וזה שה' הבטיח לאברהם אבינו "ואגדלה שמך", דהיינו שזרעו יעסקו בתורה וילמדו ש"ס (שמך), ורק זה נקרא תמימות, כמו שכתוב "אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'" (תהילים קיט' א'), תמימות זה רק שאדם לומד ש"ס.

הרבי מביא בתורה א' -  "דע כי ע"י התורה מתקבלים כל התפילות וכל הבקשות, שאנו מבקשים ומתפללים והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם לפני כל מי שצריכין, הן ברוחני והן הגשמי." רק ע"י התורה מתקבלים כל התפילות וכל הבקשות, כל מה שאדם רואה שתפילה לא התקבלה, זה בגלל שהוא לא לומד מספיק ש"ס. כל החן והחשיבות של ישראל תלוי בלומדי הש"ס, כי התורה נקראת "איילת אהבים ויעלת חן", שמעלה חן על לומדיה, התורה ממש מעלה חן על האדם.

אדם בא הביתה אם הוא למד תורה זכה לחן, אשתו רואה שיש לו חן השכינה שורה עליו אז יהיה שמחה בבית, אבל אם הוא בא בלי תורה, בלי חן, בא שבור, עצבני, אז אין שמחה בבית הזה.

ועכשיו בעוונותינו הרבים החן והחשיבות של ישראל נפל, עכשיו עיקר החשיבות הוא אצל הגויים, אצל הרשעים, וזה רק בגלל סיבה אחת, שלא לומדים ש"ס. "כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו".

השכל האמיתי זה רק לימוד הש"ס חוץ מזה אין שום שכל בעולם, מה שמאיר לאדם ומכוון אותו זה רק השכל, אדם צריך לראות שהשכל יאיר וילך, יאיר ויגדל, כמו שכתוב "הולך ואור עד נכון היום". כל עבודת האדם זה רק להגדיל את השכל, וכפי מה שמגדיל את שכלו ולומד ש"ס, כך הוא בונה את בית המקדש.

אם אנחנו רוצים לבנות את בית המקדש, להחיש את הגאולה, צריך להגדיל את השכל, להגדיל את הדעת, כמו שאמרו חז"ל "כל מי שיש בו דעת כאילו נבנה בית המקדש בימיו" וכפי מה שמגדיל את הדעת, את השכל כך הוא בונה את בית המקדש, כי מה שלא נבנה בית המקדש מכיוון שלא לומדים ש"ס בעיון, בעומק, היום לבנות את הבית זה פשוט רק ללמוד ש"ס ברגע שאדם ילמד ש"ס הסיטרא אחרא תיפול, וצריך לחדד את השכל, העבודה של האדם, זה לחדד את השכל, ללמוד תורה – שיהיה לו מח מהיר וחריף, מח מאיר כמו שאומר רבינו "מצווה גדולה לחדד השכל" – אומר החסד לאברהם שיש 10 מסכים על המוח 10 קליפות על המוח, וכל אחד צריך להסיר את הקליפות לשייף אותם, לנקות אותם, וזה רק ע"י לימוד הש"ס בעומק ובעיון.

אדם צריך דעת שברסלב וגמרא זה דבר אחד, הנקודה של ברסלב שהולכים לפי מה שכתוב ולא לפי הרגשות ודעות ולא לפי מה שנוח "צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים", שצריך לשמוע בקול הצדיקים, בקול הרועים. אם אתה חסיד ברסלב צריך לשמוע לליקוטי מוהר"ן – דבר ראשון בליקוטי מוהר"ן (תורה א') כתוב שאדם צריך שיהיה לו שכל, שילמד ש"ס ורק זה נקרא תמימות - אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' אדם צריך לדעת שחסידות ברסלב לא באה ח"ו לבטל שום קוצו של י' שום מנהג של כלל ישראל, שום דבר שמקובל בעם ישראל, היא רק באה להוסיף עוד דברים, להוסיף יותר יראת שמים, יותר שמירת עיניים, יותר קדושה.

לאדם יש אפיקורסות בלב, הוא לא מאמין שה' עומד מולו כל רגע, מה שאדם לא מכוון בתפילה, לא מרגיש שה' עומד לפניו זה בגלל שיש לו אפיקורסות בלב, שלא מאמין שה' נמצא. שאדם מדבר עם חבר, הוא נזהר לחשוב על כל מילה שמוציא מפיו, בפרט אם זה מלך הוא נזהר יותר שלא יתפסו אותו באיזה טעות חס ושלום, באיזה דבר לא הגיוני שהוא ידבר, שהוא מדבר עם חבר הוא לא מדבר סתם, הוא יכול לדבר 10 שעות כי הוא רואה לפניו "אדם" עם פנים, ידיים, רגליים.

וה' חי וקים נמצא מולנו ואנחנו לא מרגישים אותו, זה מראה שאין לנו שכל אין לנו מח, שאדם  לא מרגיש את ה', ולא מכוון בתפילה זה רק בגלל שחסר לו שכל, כמו שיש מחלות שאנשים מאבדים את השכל ולא מכירים את ההורים שלהם, כך גם האדם אם אין לו שכל, אין לו תורה, הוא לא מכיר את אביו ואימו שזה הקדוש ברוך הוא, אם אדם היה יכול היה משתיל לעצמו שכל, אבל עדין לא מצאו איך להשתיל מוח.

ולקבל שכל ומוח, אומר רבינו הקדוש, זה רק ע"י לימוד הש"ס בעיון, לימוד התורה -  וכשלומד תורה זוכה לבטל האפיקורסות שבליבו, ולהרגיש את ה'. לחן לחשיבות ומתקבלים תפילותיו ובקשותיו.

'צמאה נפשי'